What do you think?
Rate this book
מים שאין להם סוף
381 pages, Paperback
1 person is currently reading
3 people want to read
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 of 1 review
June 15, 2021
פתיח- ערב שבת, כ"ב אלול.
'ואז....
"יאיר!"
התנפצות.
"לא! יאיר...."
שברי זכוכית וסיבובי מכונית, עשן ורעש וחריקה מחרידה, שקט איום וריח חריף, מכה מתפרצת וצעקה חנוקה. הכול שחור'.
לקראת סיום וסגירת מעגלים-
'מירב (האחות הצעירה) מגיעה לבר-אילן.
אני פותח את דלת המכונית, זורק את התיק על המושב האחורי ומתחלף עם מירב, מתיישב מאחורי ההגה בשתיקה. איתות שמאלה ונקישת חגורה.
מכבה את הרדיו.
טרוד.
מה עם השנה הבאה?
ומה עם נורית?
שתיקה חמורה.
"קרה משהו"?
שיר ברדיו. עוד שנה, עוד שנה.
ילדים חוצים, ואז...
לאאאאאאאאאאאאאאאא!'
התאונה הטילה את יאיר שטיינמץ, צעיר דתי ותלמיד ישיבת הסדר, למערבולת רגשית. הפציעה בעינו אירעה שבוע לפני ראש השנה והוא מוצא עצמו מאושפז במהלכו בתל השומר. בין הטיפולים וטיפות העיניים הוא מביא את סיפורו- דילמות ובחירות קשות, חשיפה עצמית וזכרונות. הוא מחזיר את הקורא דרך רישומיו במחברת לימי לימודיו בישיבת פְּניאל לא רחוק מירושלים ושירותו בגבעתי. חבריו ללימודים, ההישגים והסיפוק שבלימוד בצד ההתחבטויות. האם זו באמת מהות הכל? לימוד תורה וגמרא? הסביבה המוכרת, האוהדת, חברים והרב הלל הידען או שמא לפרוש כנפיים ולפנות ללימודי ארכיטקטורה בטכניון לאחר שעמד בתנאי הקבלה?
בסיפורו האישי ומשפחתו- הוריו והאחיות יעל ומירב נשזרים סיפורי המאושפזים עימו. קשיש שעבר את גיל שמונים ואב לארבעה בנים שעם הצעיר יש נתק וסכסוך ממושך הקורע אותו. רוצה להשאיר את העבר מאחוריו ולהתחבר מחדש עם בנו טרם ילך לעולמו. אלמוני שנפצע בעיניו בפיגוע בתל אביב הממחיש באכזריות עד כמה יכולים החיים להשתנות בשנייה- להיות במקום ובזמן הלא נכונים-ואינו מתקשר בעברית או אנגלית. אי אפשר כקורא לא לרצות לדעת האם סיפוריהם יסתיימו ב'הפי אנד' או אכזבה מרה.
הקשרים הארעיים עם צעירות שהכירו לו חבריו עד שפגש בנורית, מדריכה בבית אולפנה לעיוורים שחולקת עימו רגעי סיפוק אמיתי בעבודתה בצד משברים קשים המביאים אותה לדמעות. חניכתה נאווה יצאה לראשונה לטיול קצר בירושלים בעצמה כחלק מתהליך הלימוד, נורית עוקבת מרחוק וזוג מבוגר נוזף בה "את לא מתביישת? להסתכל ולא לעזור, ועוד בחורה דתייה...." . איתרע מזלם ורצה הגורל והיא היתה בארוע משפחתי בארצות הברית כשנפצע.
ייסורי המצפון של יאיר עקב הפצועה הזרה בתאונה. הרצון להתנצל ולבקש את מחילתה בצד החשש מהטלטלה הרגשית ותביעה אפשרית לדברי סוכן הביטוח שראה דבר או שניים בחייו.
המחבר מוליך את הקורא לעולם שונה של בחורי ישיבה, רגעי התעלות ושמחה בהישגי לימוד, חגים וארועים, לימודים בחברותא בצד משברים. ההערכה הרבה לרב שהינו מורה ומדריך רוחני ואוזנו תמיד כרויה לחניכיו הצעירים שעדיין מחפשים את דרכם.
לעתים מפורט מדי והדעת מוסחת. הקפיצות בין הזמנים תכופות, לעתים מפִּסקה אחת לבאה. סיפורו של יאיר אורך שנים בהן הקורא מוצא עצמו בעבר וחזרה להווה, לשינויים משמעותיים בחיי הדמויות המרכזיות, שמחות ואכזבות. הסגנון השונה, הפיוטי לעתים. פלפולי גמרא, ציטוטי מקורות ודיונים שלא כל אחד יתחבר אליהם.
צוהר לעולם שונה. הסיפור האישי הנחשף במהלך קריאת הספר וחלקי הפאזל נופלים למקומם בסופו.
מובא בשבעה פרקים -ימי האישפוז.
'ואז....
"יאיר!"
התנפצות.
"לא! יאיר...."
שברי זכוכית וסיבובי מכונית, עשן ורעש וחריקה מחרידה, שקט איום וריח חריף, מכה מתפרצת וצעקה חנוקה. הכול שחור'.
לקראת סיום וסגירת מעגלים-
'מירב (האחות הצעירה) מגיעה לבר-אילן.
אני פותח את דלת המכונית, זורק את התיק על המושב האחורי ומתחלף עם מירב, מתיישב מאחורי ההגה בשתיקה. איתות שמאלה ונקישת חגורה.
מכבה את הרדיו.
טרוד.
מה עם השנה הבאה?
ומה עם נורית?
שתיקה חמורה.
"קרה משהו"?
שיר ברדיו. עוד שנה, עוד שנה.
ילדים חוצים, ואז...
לאאאאאאאאאאאאאאאא!'
התאונה הטילה את יאיר שטיינמץ, צעיר דתי ותלמיד ישיבת הסדר, למערבולת רגשית. הפציעה בעינו אירעה שבוע לפני ראש השנה והוא מוצא עצמו מאושפז במהלכו בתל השומר. בין הטיפולים וטיפות העיניים הוא מביא את סיפורו- דילמות ובחירות קשות, חשיפה עצמית וזכרונות. הוא מחזיר את הקורא דרך רישומיו במחברת לימי לימודיו בישיבת פְּניאל לא רחוק מירושלים ושירותו בגבעתי. חבריו ללימודים, ההישגים והסיפוק שבלימוד בצד ההתחבטויות. האם זו באמת מהות הכל? לימוד תורה וגמרא? הסביבה המוכרת, האוהדת, חברים והרב הלל הידען או שמא לפרוש כנפיים ולפנות ללימודי ארכיטקטורה בטכניון לאחר שעמד בתנאי הקבלה?
בסיפורו האישי ומשפחתו- הוריו והאחיות יעל ומירב נשזרים סיפורי המאושפזים עימו. קשיש שעבר את גיל שמונים ואב לארבעה בנים שעם הצעיר יש נתק וסכסוך ממושך הקורע אותו. רוצה להשאיר את העבר מאחוריו ולהתחבר מחדש עם בנו טרם ילך לעולמו. אלמוני שנפצע בעיניו בפיגוע בתל אביב הממחיש באכזריות עד כמה יכולים החיים להשתנות בשנייה- להיות במקום ובזמן הלא נכונים-ואינו מתקשר בעברית או אנגלית. אי אפשר כקורא לא לרצות לדעת האם סיפוריהם יסתיימו ב'הפי אנד' או אכזבה מרה.
הקשרים הארעיים עם צעירות שהכירו לו חבריו עד שפגש בנורית, מדריכה בבית אולפנה לעיוורים שחולקת עימו רגעי סיפוק אמיתי בעבודתה בצד משברים קשים המביאים אותה לדמעות. חניכתה נאווה יצאה לראשונה לטיול קצר בירושלים בעצמה כחלק מתהליך הלימוד, נורית עוקבת מרחוק וזוג מבוגר נוזף בה "את לא מתביישת? להסתכל ולא לעזור, ועוד בחורה דתייה...." . איתרע מזלם ורצה הגורל והיא היתה בארוע משפחתי בארצות הברית כשנפצע.
ייסורי המצפון של יאיר עקב הפצועה הזרה בתאונה. הרצון להתנצל ולבקש את מחילתה בצד החשש מהטלטלה הרגשית ותביעה אפשרית לדברי סוכן הביטוח שראה דבר או שניים בחייו.
המחבר מוליך את הקורא לעולם שונה של בחורי ישיבה, רגעי התעלות ושמחה בהישגי לימוד, חגים וארועים, לימודים בחברותא בצד משברים. ההערכה הרבה לרב שהינו מורה ומדריך רוחני ואוזנו תמיד כרויה לחניכיו הצעירים שעדיין מחפשים את דרכם.
לעתים מפורט מדי והדעת מוסחת. הקפיצות בין הזמנים תכופות, לעתים מפִּסקה אחת לבאה. סיפורו של יאיר אורך שנים בהן הקורא מוצא עצמו בעבר וחזרה להווה, לשינויים משמעותיים בחיי הדמויות המרכזיות, שמחות ואכזבות. הסגנון השונה, הפיוטי לעתים. פלפולי גמרא, ציטוטי מקורות ודיונים שלא כל אחד יתחבר אליהם.
צוהר לעולם שונה. הסיפור האישי הנחשף במהלך קריאת הספר וחלקי הפאזל נופלים למקומם בסופו.
מובא בשבעה פרקים -ימי האישפוז.
Displaying 1 of 1 review