מהו הדבר הזה, "עין תחת שן"? פסטיבל אימה הומוריסטי מבית היוצר של ריקרדו סטרָפאסה, שפיתה, עינג והצחיק אלפי קוראות וקוראי עברית בספרו "הסיני שקרא עיתון בתור לגרדום" ב-2014.
מקרי רצח מסתוריים מציפים את בואנוס איירס ומונעים מהבלש נבארו לפרוש סוף־סוף לגמלאות. בלית ברירה, הוא יוצא למצוד אחר הרוצחים שצובעים את העיר באדום. בסגנון ייחודי, ובכתיבה שיגעונית וחצופה, נהפך המזעזע ביותר למתקבל על הדעת ואף להגיוני בהחלט. ריקרדו סטרפאסה אוהב לטמון מלכודות ספרותיות לקוראיו. בין צחוק לבעתה, בין בדיחה לסדרת רציחות ההולכת ומשתכפלת, אנו צוללים עמוק בעולם אבסורדי, החושף בהדרגה את הסדקים באשליית הביטחון ברשויות החוק ובקורי העכביש האינטרנטיים.
לפנינו פרודיה מבריקה על סדרות וסיפורי בלשים, שנעה בין המצחיק למקברי ולטרגי, ולוקחת אותנו הקוראים למסע מהיר ומהנה שכולו הומור שחור. הנובלה השנייה של סטרפאסה, המוגשת כעת בעברית, מעניקה לנו הזדמנות שאינה שכיחה בעולם הספרות: לצחוק ולחגוג.
ספר זה פותח את סדרת "ריזרב".
ריקרדו סטרפסה נולד בבואנוס איירס ב-1958. אחת הדמויות הבולטות והמרתקות בספרות הארגנטינאית העכשווית, לצד זן של סופרים שהמשותף להם הוא גישה אסתטית ורעיונית: סרחיו ביסיו, ססר איירה, דליה רוסטי, פבלו קצ'אז'יאן, מריו לבררו, ועוד. סטרפסה כתב עד כה עשרה רומנים, בהם "הבוליביאנית" (2008), "הטרנספורמציה של רוסנדו (2009) ו"קור רוסי" (2013), ושני קובצי שירה. בנוסף, הוא הקדיש עשור שלם לכתיבת ביוגרפיה מונומנטלית בת 1000 עמודים על סופר האוונגרד אוסוולדו למבורגיני, שזיכתה אותו בפרס היוקרתי "קונקס" לשנת 2014.
סטרפסה מקפיד לחלק את ימיו בין שלושה עיסוקים: הוראת ספרות, שהות בלתי פוסקת בבר האיקוני "ורלה ורליטה" שבשכונת פלרמו – שם הוא כותב, בחברת אמנים, משוררים וחברים המבלים זה עם זה. עיסוקו השלישי הוא עריכת דין. בשנים האחרונות סטרפסה מייצג משפטית את חברו הסופר פבלו קצ'אז'יאן, שנתבע על ידי אלמנתו של בורחס מריה קודמה בשל תרגיל ספרותי שביצע קצ'אז'יאן בספרו "האלף שהשמין" (2009): "השמנת" סיפורו המפורסם של בורחס, "האלף".
ספריו של סטרפסה מלאים אירוניה, תחכום והומור, והם יוצאים לאור בבתי הוצאה חדשניים בארגנטינה ובצרפת. "הסיני שקרא עיתון בתור לגרדום" (2014) הוא ספרו הראשון המתורגם לעברית.
Ricardo Strafacce es un escritor y abogado argentino. Desde fines de los años noventa ha publicado más de una docena de novelas cortas, que han ganado el reconocimiento de la crítica. Además, su obra ha sido traducida al francés y al hebreo.
כהקדמה לדעתי על הספר אומר שאני יודע שספרות דרום אמריקאית אינה מתעכלת אצל כל אחד, אז אבהיר מיד שבהכללה אין לי כלל בעיה עם הספרות הזו. ועכשיו לגבי הספר: מדובר בסיפור דבילי וכל כך הזוי שלמזלי הוא נמשך רק 75 עמודים, שלולא כן בוודאות הייתי נוטש באמצע... לא שיש לי בעיה עם ספרים הזויים אלא שלכל הזייה יש את הגבולות שלא עוברים אותי, ואפילו ההומור שכביכול הסופר ניסה להעביר, גם לא ממש עבר אותי...
ספר מוזר על גבול ההזוי. מצד אחד, מתנהג כספר רציני העוסק בנושא רציני והרה גורל - תרתי משמע. מצד שני, התיאורים מוצגים בצורה ממגוחכת, מזלזלת ולא כל כך אמינה. הדמות הראשית בספר חיה על ניחושים, השערות הזויות (חלקם, במקרה או שלא, דווקא נכונות) ונטו על המזל. שכן, ההשערות והניחושים, לרוב, מובילים לדד-אנד.