What do you think?
Rate this book
Foiglman
Zvi Arbel is an Israeli historian whose field is Jewish history. His chosen topic of research is the Petliura massacres of Ukrainian Jews in 1918-1920. Arbel's work is read by the poet Shmuel Foiglman, a Holocaust survivor who sends Arbel a volume of his own poetry in Yiddish. The relationship that develops between the two men is one of ambivalence and fascination; the reserved Israeli historian is alternatively affectionate and resentful towards the enthusiastic but tormented poet. Despite his ambivalence, Arbel is manipulated into helping Foiglman. He embarks on an effort to get Foiglman's poetry translated into Hebrew, and as Foiglman begins to monopolize more and more of his time and resources, Arbel ignores all the warning signs of the effect this is having on his marriage; his wife Nora cannot be dissuaded from her feelings of revulsion towards Foiglman. As the poet unintentionally drives a wedge between them, Arbel and Nora's long and contented marriage goes sour, and in Megged's blend of past and present, lust and nostalgia - tragedy becomes the only way out.
250 pages, Hardcover
First published January 1, 1987
35 people want to read
About the author
Aharon Megged
32 books3 followersAharon Megged (Hebrew: אהרון מגד) (10 August 1920 – 23 March 2016) (Hebrew year 5680) was an Israeli author and playwright. In 2003, he was awarded the Israel Prize for literature.
Aharon Greenberg (later Megged) was born in 1920 in Włocławek, Poland. In 1926, he immigrated with his parents to Mandate Palestine. He grew up in Ra'anana, attending Herzliya high school in Tel Aviv. After graduation, he joined a Zionist pioneering youth movement, training at Kibbutz Giv'at Brenner. He was a member of Kibbutz Sdot Yam for twelve years.
Megged was married to author Ida Tsurit, with whom he had two children, Eyal Megged, also a writer, and Amos Megged, a lecturer in history at University of Haifa.
Megged was one of the founders of the Masa literary weekly, and served as its editor for fifteen years. He worked as a literary editor for theHebrew newspapers La-merhav and Davar. In 1977/78 he was author-in-residence at the Center for Hebrew Studies affiliated with Oxford University. He made several lecture tours of the United States, and was also author-in-residence at the University of Iowa. He published 35 books.
Megged's plays were performed at Habima, Ha-Ohel and other theaters. His books have been translated into numerous languages and published in the United Kingdom, the United States, Argentina, France, and other countries.
From 1968 to 1971, Megged served as cultural attaché to the Israeli embassy in London.
In 1974, Megged won the Bialik Prize for his books The Evyatar Notebooks: a novel and Of Trees and Stones.
In 2003, he was awarded the Israel Prize, for literature.
Megged won the Brenner Prize, the S.Y. Agnon Prize, and the Prime Minister's Prize.
(from Wikipedia)
Aharon Greenberg (later Megged) was born in 1920 in Włocławek, Poland. In 1926, he immigrated with his parents to Mandate Palestine. He grew up in Ra'anana, attending Herzliya high school in Tel Aviv. After graduation, he joined a Zionist pioneering youth movement, training at Kibbutz Giv'at Brenner. He was a member of Kibbutz Sdot Yam for twelve years.
Megged was married to author Ida Tsurit, with whom he had two children, Eyal Megged, also a writer, and Amos Megged, a lecturer in history at University of Haifa.
Megged was one of the founders of the Masa literary weekly, and served as its editor for fifteen years. He worked as a literary editor for theHebrew newspapers La-merhav and Davar. In 1977/78 he was author-in-residence at the Center for Hebrew Studies affiliated with Oxford University. He made several lecture tours of the United States, and was also author-in-residence at the University of Iowa. He published 35 books.
Megged's plays were performed at Habima, Ha-Ohel and other theaters. His books have been translated into numerous languages and published in the United Kingdom, the United States, Argentina, France, and other countries.
From 1968 to 1971, Megged served as cultural attaché to the Israeli embassy in London.
In 1974, Megged won the Bialik Prize for his books The Evyatar Notebooks: a novel and Of Trees and Stones.
In 2003, he was awarded the Israel Prize, for literature.
Megged won the Brenner Prize, the S.Y. Agnon Prize, and the Prime Minister's Prize.
(from Wikipedia)
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 3 of 3 reviews
November 5, 2017
מספר ימים חלפו מאז שסיימתי לקרוא את הספר והייתי צריכה זמן להרהר בו ולעבד את העלילה.
הספר נקרא על שם דמות משנית בספר, שמספר המופעים שלה בספר למעשה מצומצם אבל ההשפעה שלה על הדמויות הראשיות, צבי ונורה ארבל, כל כך מכריעה ועמוקה, שהסופר בחר לקרוא לספר על שם הדמות הזו.
פויגלמן הוא ניצול שואה, משורר אידי שאף לא חיי בארץ, אלא בפריז. שורשיו הגלותיים נחשפים בנסיונות ההתערות הכושלים שלו בין אם בפרסום שירה ובין אם בעליה פיזית לארץ. הגלותיות שלו מודגש על רק ההווי הארץ ישראלי של הזוג ארבל וזאת למרות שנורה עצמה נושאת סממנים גלותיים בין אם בתיאור הפיזי שלה ובין אם בהתנהגות שלה.
צבי ארבל הוא חוקר באקדמיה שעוסק בהיסטוריה של הפרעות ביהדות מזרח אירופה. נקודות המפגש שלו עם המשורר האידי משיקות לתחומי המחקר שלו והוא נשאב למערכת יחסים עם פויגלמן בלי שהתכוון לכך. אישתו של צבי, נורה, מסתייגת מהקשר הזה וחשה דחייה מעומק היחסים אליהם נשאב בעלה בלי שליטה. מקורות ההסתייגות שלה לא ברורים ונהירים והנסיבות שבגינן היא מתנגדת למערכת היחסים הזו לא מובהרות עד הסוף. אבל ככל שהספר מתקדם כך ההתנגדות הזו מחריפה ועומדת בבסיס הקרע העמוק שביחסיהם של בני הזוג עד לשיא הספר מספר פרקים לפני הסוף.
גם צבי ארבל לא מצליח לרדת לשורשי ההתנגדות של אישתו למערכת יחסיו עם פויגלמן. פויגלמן בהיותו אינטיליגנט מרגיש ברתיעה של נורה והוא חש באופן שבו צבי נשאב למערכת היחסים למורת רוחה ואף בניגוד לרצונו שלו לשמור מרחק מסויים מפויגלמן.
המשורר האידי הקטן, כולו רצון והכרת טובה לזוג ארבל מנסה בכל כוחו וכספו לרצות את נורה כי הוא מבין שהקרע המתגלע מעמיק לבלי יכולת תיקון.
בתנועות אחורה וקדימה, חושף צבי ארבל את מערכת היחסים הזוגית בינו ובין נורה לאורך שנות נישואיהם ואת היחסים של שניהם עם בנם היחיד. הוא מתאר את מערכת האירועים שמובילה לאסון הגדול שאירע בחיו בעקבות ההיכרות עם פויגלמן אבל למרות זאת הרגשתי שיש משהו לא פתור בתעלומת האסון שבעיניי חידתית ובלתי מוסברת.
הספר נכתב מנקודת מבט של צבי ארבל 9 חודשים לאחר מות נורה ולאחר מותו של פויגלמן. בכתיבה רגישה ועדינה, נוגעת ללב מבכה צבי ארבל את האובדנים שחווה זה מכבר ומנסה לעמוד על פישרם לא מנקודת מבט מתנצלת אלא כניסיון ללמוד את ההיסטוריה ולהפנים אותה.
אהבתי את הספר הוא כתוב היטב, ברגישות נוגעת ללב והוא קולח, סיימתי אותו תוך יממה.
יחד עם זאת הפריעו לי נקודות שנותרו מעורפלות ובלתי ברורות באסון שקרה לצבי ארבל. הפריעה לי גם תלישות מסויימת בפעולות של נורה שלא הצלחתי להסביר לעצמי ולא ניתן להן פשר כי הספר נכתב מנקודת מבטו של צבי. נקודת המבט חד מימדית במובן שהיא לא מאפשרת לקולות אחרים להישמע (למעט קולו של פויגלמן שצבי מקריא קטעים מיומנו לאחר מותו- אבל הם לא מסבירים ) כך שלא ברור אם באמת הזוגיות שלו ושל נורה היתה כל כך נפלאה כפי שתיאר ואם אכן כך אז בכלל לא מובנים האירועים המתוארים בחלק האחרון של הספר.
לא ברורה מערכת יחסיו של צבי עם בנו. לאחר האסון הבן יצא לשליחות עם משפחתו בדרום אמריקה ולמעשה ניתק קשר עם האב שנותר בצערו לבדו. למה לא שיתף את בנו באירועים ובחלקו בהם ונתן לו להמשיך ולהאמין במציאות שספג מאימו?
כל אלה גרעו כוכב מהניקוד שנתתי לספר, שבאמת היה מקסים ועשה לי חשק גדול לקרוא עוד ספרים מאת אהרון מגד.
הספר נקרא על שם דמות משנית בספר, שמספר המופעים שלה בספר למעשה מצומצם אבל ההשפעה שלה על הדמויות הראשיות, צבי ונורה ארבל, כל כך מכריעה ועמוקה, שהסופר בחר לקרוא לספר על שם הדמות הזו.
פויגלמן הוא ניצול שואה, משורר אידי שאף לא חיי בארץ, אלא בפריז. שורשיו הגלותיים נחשפים בנסיונות ההתערות הכושלים שלו בין אם בפרסום שירה ובין אם בעליה פיזית לארץ. הגלותיות שלו מודגש על רק ההווי הארץ ישראלי של הזוג ארבל וזאת למרות שנורה עצמה נושאת סממנים גלותיים בין אם בתיאור הפיזי שלה ובין אם בהתנהגות שלה.
צבי ארבל הוא חוקר באקדמיה שעוסק בהיסטוריה של הפרעות ביהדות מזרח אירופה. נקודות המפגש שלו עם המשורר האידי משיקות לתחומי המחקר שלו והוא נשאב למערכת יחסים עם פויגלמן בלי שהתכוון לכך. אישתו של צבי, נורה, מסתייגת מהקשר הזה וחשה דחייה מעומק היחסים אליהם נשאב בעלה בלי שליטה. מקורות ההסתייגות שלה לא ברורים ונהירים והנסיבות שבגינן היא מתנגדת למערכת היחסים הזו לא מובהרות עד הסוף. אבל ככל שהספר מתקדם כך ההתנגדות הזו מחריפה ועומדת בבסיס הקרע העמוק שביחסיהם של בני הזוג עד לשיא הספר מספר פרקים לפני הסוף.
גם צבי ארבל לא מצליח לרדת לשורשי ההתנגדות של אישתו למערכת יחסיו עם פויגלמן. פויגלמן בהיותו אינטיליגנט מרגיש ברתיעה של נורה והוא חש באופן שבו צבי נשאב למערכת היחסים למורת רוחה ואף בניגוד לרצונו שלו לשמור מרחק מסויים מפויגלמן.
המשורר האידי הקטן, כולו רצון והכרת טובה לזוג ארבל מנסה בכל כוחו וכספו לרצות את נורה כי הוא מבין שהקרע המתגלע מעמיק לבלי יכולת תיקון.
בתנועות אחורה וקדימה, חושף צבי ארבל את מערכת היחסים הזוגית בינו ובין נורה לאורך שנות נישואיהם ואת היחסים של שניהם עם בנם היחיד. הוא מתאר את מערכת האירועים שמובילה לאסון הגדול שאירע בחיו בעקבות ההיכרות עם פויגלמן אבל למרות זאת הרגשתי שיש משהו לא פתור בתעלומת האסון שבעיניי חידתית ובלתי מוסברת.
הספר נכתב מנקודת מבט של צבי ארבל 9 חודשים לאחר מות נורה ולאחר מותו של פויגלמן. בכתיבה רגישה ועדינה, נוגעת ללב מבכה צבי ארבל את האובדנים שחווה זה מכבר ומנסה לעמוד על פישרם לא מנקודת מבט מתנצלת אלא כניסיון ללמוד את ההיסטוריה ולהפנים אותה.
אהבתי את הספר הוא כתוב היטב, ברגישות נוגעת ללב והוא קולח, סיימתי אותו תוך יממה.
יחד עם זאת הפריעו לי נקודות שנותרו מעורפלות ובלתי ברורות באסון שקרה לצבי ארבל. הפריעה לי גם תלישות מסויימת בפעולות של נורה שלא הצלחתי להסביר לעצמי ולא ניתן להן פשר כי הספר נכתב מנקודת מבטו של צבי. נקודת המבט חד מימדית במובן שהיא לא מאפשרת לקולות אחרים להישמע (למעט קולו של פויגלמן שצבי מקריא קטעים מיומנו לאחר מותו- אבל הם לא מסבירים ) כך שלא ברור אם באמת הזוגיות שלו ושל נורה היתה כל כך נפלאה כפי שתיאר ואם אכן כך אז בכלל לא מובנים האירועים המתוארים בחלק האחרון של הספר.
לא ברורה מערכת יחסיו של צבי עם בנו. לאחר האסון הבן יצא לשליחות עם משפחתו בדרום אמריקה ולמעשה ניתק קשר עם האב שנותר בצערו לבדו. למה לא שיתף את בנו באירועים ובחלקו בהם ונתן לו להמשיך ולהאמין במציאות שספג מאימו?
כל אלה גרעו כוכב מהניקוד שנתתי לספר, שבאמת היה מקסים ועשה לי חשק גדול לקרוא עוד ספרים מאת אהרון מגד.
March 24, 2023
עד כמה שזה נשמע מוזר, עד קריאת ספר זה, טרם קראתי ולו ספר אחד של אהרן מגד.
את הספר הורדתי מפרויקט בן יהודה לאחר שקראתי את המלצתה של סיווי וכן המלצות אחרות.
הקריאה בספר זה הוכיחה לי כי מדובר בסופר גדול, מה שבהחלט גורם לי לרצות לקרוא ספרים נוספים מפרי עטו, שכבר ממתינים לי על המדף הוירטואלי וזה שבספריה.
את הספר הורדתי מפרויקט בן יהודה לאחר שקראתי את המלצתה של סיווי וכן המלצות אחרות.
הקריאה בספר זה הוכיחה לי כי מדובר בסופר גדול, מה שבהחלט גורם לי לרצות לקרוא ספרים נוספים מפרי עטו, שכבר ממתינים לי על המדף הוירטואלי וזה שבספריה.
March 6, 2009
I am really enjoying this great little unpretentious, sad, book. Aharon Megged is my favorite Israeli writer. It's fun reading in Hebrew because it doesn't feel like I'm reading for work, which I've been doing all semester.
Displaying 1 - 3 of 3 reviews