אל תספר לאחיך

by Meir Shalev, מאיר שלו

איתמר דיסקין, גבר יפה תואר עד מאוד וקצר רואי עד מאוד, חי בארצות הברית ומגיע ארצה בכל שנה לבדיקות עיניים ולפגישה עם אחיו ועם גיסתו. באחד הביקורים, בערב רווי אלכוהול, הוא מספר לאחיו על לילה אחד עם אישה שפגשה אותו עשרים שנה קודם לכן ולקחה אותו אל ביתה. סיפור מפתיע, פעמים מעציב ופעמים משעשע, על אהבה וגעגועים, יופי ובדידות, תשוקה ומריבה, שני לבבות ובשר אחד. מאיר שלו הוא מחברם של הרומנים רומן רוסי, עשו, כימים אחדים, בביתו במדבר, פונטנלה, יונה ונער ושתיים דובים. כתב גם את הספר גינת בר ואת הממואר הדבר היה ככה, קובצי מאמרים וספרים לילדים.

Genres: Roman, Israel, Literature

261 pages, Paperback

First published February 1, 2022

About the author

Meir Shalev (Hebrew: מאיר שלו) was one of Israel’s most celebrated novelists. He received many awards for his work, including the National Jewish Book Award and Israel’s Brenner Prize, both for A Pigeon and a Boy.

A columnist for the Israeli daily Yedioth Ahronoth, Shalev lived in Jerusalem and in northern Israel with his wife and children.

Reviews

[None Ofyourbusiness Loves Israel · Rating 5 out of 5]

Meir Shalev’s red hot sexy(!!!!) novel reads like a drunken confession made in perfect grammar. Told by Itamar Diskin – nicknamed Itta, as in pita, by his sharper, saltier brother Boaz – it ambles, jokes, remembers, and stings its way through decades of layered family history, old loves, mistaken identities, and the sort of sibling rivalry that ages into something fermented and not exactly resolved.

One woman confuses him for a movie star. Another, years earlier, gives him her number through the intercession of a bar-owning matchmaker who phones her mid-service to say: come quick, there’s a man here who looks like he stepped out of The Iliad. Boaz, ever the Greek chorus in cargo shorts, mocks Itamar’s magnetism even as he worships it, though his actual weapon of choice is ridicule wrapped in childhood Hebrew.

At its heart, the novel is a decades-long dialogue between two brothers who drink together, grieve differently, and have spent their lives loving women who make them feel small. Their “brothers' night” ritual – alcohol, mezze, and riveting discourse – functions as the real narrative engine, but it’s their mother who detonates the emotional minefield.

Before dying, she whispers to Itamar a secret so loaded, it rewrites everything: “I did it, I said it, I can die now… don’t tell your brother. You are soft and kind, with him one never knows.” What did she do? Murder? Infidelity? Liberation?

Boaz, oblivious, keeps pouring the fig liquor. They spar over their father’s cheapness, over the time Boaz thought he saw an angel but it turned out to be Itamar’s ex, over the petty wounds of being the favored child or the one who got stuck with the bad genes. Every memory has its own slant, and neither version fits quite right.

Their father once demonstrated how to test a knife’s sharpness by shaving a single hair off his wrist. Boaz copies him years later, chuckling: “Look, boys, surgical.”

The novel, Shalev’s last, buzzes with literary callbacks, biblical residue, and the whiff of something left unsaid. He writes in concentric circles, with the casual rhythm of someone who could out-quote Freud in the middle of slicing eggplants. His style hovers between satirical tenderness and emotional ambush. You’re laughing at a joke about the brother’s penis-envy dynamic, and then a line like “she kept her deafness to spy on our secrets” shows up.

Time meanders, backtracks, skips years, digs into tiny sensory details - a barstool still warm from the last person, a shaving ritual turned erotic. The book recalls The Brothers Karamazov reimagined by Woody Allen after reading the script of 9 1/2 weeks. In this world, memory wears cologne, history steals your seat, and every sibling fight ends with a refill and a silence more intimate than sex.

This is a book about the myth of clean endings, where love hides behind insults, grief disguises itself as gastronomy, and the most devastating secret is the one that will never be shared.

ספר מעולה אך יותר נועז מן הצפוי ובהתחשב בגיל הסופר בזמן הכתיבה, העיסוק האירוטי מעט תמוה. עם זאת מדובר במאיר שלו וכמובן שההומור מקושט באמיתות עמוקות, השפה קולחת ויפהפייה, העלילה מרתקת והתיאורים הנועזים נועזים בדרך
שאף סופר אחר לא יכול ליצור.

במקום מסוים בספר כתוב: ״אמרתי לך, כרגע אני כותב רק ראשי פרקים ותמונות, ונראה אם יצא ומה יצא בסוף."
ואכן יש דברים בגו.
הורדתי חצי כוכב, כי הספר לא ממש סגור על עצמו ומתפתח לכל מיני כיוונים. כך הם בעצם הדברים בשאר הספרים שלו שקראתי, אלא שכאן, אולי משום ה"חדשנות" ההרגשה הזאת מעיבה קמעא על התוכן. אולי, אם היה יותר זמן, הוא היה מהדק את הרמיזות ומשחיז את התיאורים. הספר עדיין מומלץ בחום רב ובתוגה על ענק המילים שאבד לנו.

הנה כמה ציטוטים מופלאים:
״למה אתה מתרגז כל כך, איטה?" ״כי אתה מעצבן. כמו היֵקה ההוא שמספרים לו בדיחה על הבחור שנוסע ברכבת, במושב שמולו יושבת בחורה, והרכבת נכנסת למנהרה, וחושך גמור... ואז היקה אומר: אבל בקו הזה אין בכלל מנהרות." ״בסדר, בסדר," אמר בועז, ״תירגע."


״תן לי בבקשה את המשקפיים, גדי," היא אמרה, ״אני אנקה לך אותם." ידיי, שקודם מסרו את עצמן לאחיזתה ולבחינתה ונהגו את המכונית אל ביתה, הסירו והגישו לה את משקפיי. צווארי, כמו רגליי שהעלו אותי במדרגות ביתה אחריה, קירב אליה את פניי. חרדתי מן הפח היָקוּשׁ לי בבשרה ונסערתי מהרצון ומהסיכוי ליפול בו. ״במחשבה שנייה," היא אמרה, ״אתה יותר יפה כשאתה בלי המשקפיים." ״גם את יותר יפה כשאני בלי המשקפיים."


״אני מפיקה. פרילנסרית. טלוויזיה, פסטיבלים, פרסומות, אירועים מיוחדים. לא הציעו לך אף פעם להופיע בפרסומות?" ״הציעו ואמרתי לא. ואת מתפרנסת מזה?" ״מתפרנסת... איך מפנים כל כך יפות יוצאת פתאום מילה כל כך מכוערת, מִתְפַּ... ואז, במקום מתפנקת, מתפעלת, מתפשטת..." ״סוף־סוף מילה רצינית," אמר בועז, ״מתקרבים." ״... במקום כל אלה יוצאת לךָ המתפרנסת הזאת." ״סליחה," אמרתי, ״לא התכוונתי לעורר בך תגובה נסערת כזאת." ״זאת לא היתה תגובה נסערת, ואני מקווה שלא תיתקל בתגובה באמת נסערת שלי. אבל אם זה באמת מעניין אותך, אז כן, אני מתפרנסת. אמא שלי אמרה לי שהדבר הכי חשוב לאשה הוא להיות עצמאית מבחינה כלכלית. שלא תישאר עם גבר רק בגלל שהוא מפרנס אותה." ״חבל שלא אמרה את זה גם לאמא שלנו," אמר בועז.

[Lila Porat · Rating 3 out of 5]

השפה שלו כל כך יפה, כל כך זורמת אבל העלילה ממש לא. סיפור אהבה הפוך - גבר יפה ולא חכם ואישה רגילה וחכמה במקביל סיפור על לילה אחד שבתפקיד הגבר - אישה. הספר נראה יותר כמו ניסוי לא מוצלח.

[Siv30 · Rating 2 out of 5]

לסקירה מפורטת בעברית ואנגלית, קישור לבלוג שלי -

https://sivi-the-avid-reader.com/אל-ת...

[Yael · Rating 4 out of 5]

הכתיבה של מאיר שלו עדיין (וכרגיל) יוצאת דופן ביופיה, גם אם הסיפור עצמו בעייתי בעיניי מלא מעט בחינות

[MichaliS]

נטשתי את הספר ולכן הוא לא מקבל ממני ניקוד. הכתיבה מאוד יפה ומיוחדת, לא משהו שהייתי מצפה למצוא בספר שיצא בשנת 2022, אבל העלילה ואני לא התחברנו.

[jetteliest · Rating 3 out of 5]

Hab es als Hörbuch gehört und bin auch ab und zu mal dabei eingeschlafen, deswegen habe ich sicherlich ein bisschen was verpasst. Fand es teilweise etwas verstörend und weird, aber irgendwie auch interessant. Es ließ sich auch gut nebenbei hören, deswegen ⭐️⭐️⭐️. Grüße aus DK 🫶

[Marleen · Rating 1 out of 5]

Dit boek was niet aan mij besteed . Wat een gezeur over die bril.

[Kara · Rating 4 out of 5]

3,5/ 5

[Ram · Rating 4 out of 5]

Itamar, a middle aged Israely man, living in the U.S, tells his brother in their yearly meeting in Israel about a night he spent with a casual encounter woman 20 years before. As the discussion folds out on a drunken Israely night, the brothers discuss the encounter and its unexpected twists in narrative, together with their complex relationship with their parents and the even more complex relationship between their parents.

This is Meir Shalev, an amazing story teller with his depth and literary complexity. Every detail is well researched and described to the last detail. From the process that was used in order to manufacture the fig liqueur that they are drinking to the cries of the owls that surrounded the small house in the orchard where Itamar met this mysterious enchanting woman.

While I did enjoy the book, I did miss various themes that are usually strongly present in Meir Shalev books:
References to the bible
Strings of plot that are rooted in the pioneers that migrated to Palestine at the turn of the 20’th century
Strong nature and outdoor related plots.

A good read but not his best.

[Esther · Rating 5 out of 5]

יש למאיר שלו ספרים מוצלחים יותר, ולמרות זאת, הלשון העשירה, הירידה לפרטים, הזרימה הסיפורית, השיבוצים והרמיזות מהתנ"ך, גרמו לי לתת חמישה כוכבים. עצוב שלא יכתוב עוד ספרים נוספים.

[Myrthe · Rating 1 out of 5]

Ik vraag me af wat het idee hierachter was.

[Miki Noam · Rating 3 out of 5]

הכתיבה מעולה וקולחת כמובן, הסיפור מעט תמוה. כל הדמויות מלבד זו של המחבר שטוחות וצפויות. יכול להיות שזה בכוונה, ועדיין זה משאיר טעם לא טוב.

הסיפור עצמו מלא פרטים ומרתק; חיי הגיבור בארה״ב, הביקורים השנתיים, המונולוג עם המקהלה בדמות אחיו. משום מה הסגנון הזכיר לי מאוד את ״סוס נכנס לבר" של גרוסמן - בעלילה אין שום דבר מהמשותף אבל הסגנון דומה מאוד בעיני. הסיפור העכשוי של אירוע מאוד משמעותי, ההרגשה כאילו יש לסיפור השפעה על העבר.

תאורן המין מפתיעים לטובה. הם לא מביכים או מאולצים, וזורמים.

סיפורי העבר המשפחתי טובים מאוד בחלקם, אבל עדיין לא נקשרו בראשי לכדי אמירה או הסבר.

סביר שמסופר אחר הייתי מצפה לפחות. משלו אני מצפה ליותר...

[Elazar · Rating 2 out of 5]

Very disappointing. Not at all the Meir Shalev that I love…

[Hendrik-Jan Wijchers · Rating 4 out of 5]

De leven in één avond! Twee broers, totaal verschillend, maar voor altijd verbonden door de bloedband. Totaal verschillende levenservaringen. Totaal verschillende rollen in het leven. Ieder jaar weer die reünie vol herinneringen. Herinneringen die door beide totaal verschillend beleefd zijn. En beide een geheim met zich meedragend voor de ander. Daar bovenop twee door elkaar lopende 'liefdesverhalen', waarvan één met als poëtisch mantra: houd haar hand vast. Bij dit stuk poëzie blijft het niet. De schrijver is zelf ook een romanticus en duidelijk dol op poëzie. Daarnaast speelt hij erg met wisselingen in tijd en personages. De kop erbij houden, dus. Je voelt je als een vlieg aan de muur. Getuige van een bijzondere avond. Blijf zo stil als mogelijk zitten, zodat je niet opgemerkt wordt en de broers vooral door blijven gaan. Want dat wil je.

[Els De Laere · Rating 4 out of 5]

"De alcohol maakt onze tongen los, smelt het bezinksel in de haarvaten van het hart, smeert onze stembanden. Boaz en ik verschillen van elkaar, maar we zijn hechte, liefhebbende broers. De herinneringen komen opzetten en omdat we kinderen zijn van ouders als de onze, zijn ze talrijk en sterk. Maar enkele jaren geleden, in de broersnacht van 2010, vertelde ik hem een verhaal dat geen verband hield met onze familie, over een nacht die ik twintig jaar daarvoor in Israël had doorgemaakt, in 1990. Ik vertelde hem over een vrouw die ik 's avonds had leren kennen, hoe we elkaar hadden ontmoet en wat er daarna was voorgevallen in haar huis, een afgelegen huis ergens in de Sjaron, midden in een doolhof van zandwegen, citrusboomgaarden, velden met groenten en avocadoplantages."

[Annelies Schuermans · Rating 5 out of 5]

Mooi. Typisch Shalev. Prachtige zinnen. Het Sjaron- Gadi-bril - verhaal is soms irritant (is ook de bedoeling denk ik), maar wordt voldoende onderbroken door herinneringen aan de ouders, opmerkingen van Boaz de broer, en prachtige herinneringen aan Michal.

[Liesbeth d'Haens · Rating 4 out of 5]

Niet z’n beste maar nog steeds fijn om te lezen.

[Marnix Schots · Rating 4 out of 5]

Schrijfstijl:5
Verhaal:3,5
Opbouw/Uitwerking:4,5

[Marleen Verhoeven · Rating 3 out of 5]

Rasverteller Meir Shalev vervlecht in deze roman twee verhalen. Een waanzinnige nacht twintig jaar geleden met een uitzonderlijke vrouw en het relaas van het jaarlijkse bezoek van de hoofdpersoon aan zijn broer in Israël. Je wordt als lezer en toehoorder meegesleurd in deze verhalen. De schrijver voert de spanning en ook de emoties op. Niet de grootste roman van Meir Shalev, dat blijft voor mij de vier maaltijden, maar toch weer een literair pareltje. De verhouding tussen de twee broers wordt prachtig neergezet. De verwijzingen naar hun jeugd en de verhoudingen tussen hun ouders is soms hilarisch maar ook diepmenselijk. Een roman die alle grote emoties beschrijft.

[Sara Volcke · Rating 1 out of 5]

De ijdelheid van het hoofdpersoon verveelt al na de eerste bladzijde.

[Zhenia Magarill · Rating 4 out of 5]

Продолжаю читать на иврите, это уже моя третья книга. Когда брала ее, опасалась, что будет сложный иврит, но к счастью, оказалось легко. Почти не пользовалась словарем, причем, даже когда пыталась - словарь не помогал ) то есть видимо это были какие-то выражения или типа сленга что-то. Короче, было и так понятно, без перевода.
Книга очень понравилась, читалась супер легко, прям затянула меня. Есть несколько повествований, которые мастерски переплетаются - основное - это двадцатилетней давности ночь с Шарон, женщиной из бара, еще одно - здесь и сейчас, общение двух братьев и третье - это еще более давнее прошлое - детство, семья, Михаль, любовь всей жизни. Происходящее не банально, скорее наоборот, но написано очень реалистично, все прям как живое перед глазами.
Обязательно почитаю еще Шалева.

[ethan · Rating 3 out of 5]

מאוד נהניתי מהספר עד בערך החצי שלו. אז, הפגמים התחילו לעלות לי. למה הוא התאהב במיכל, או שרון (שהם בעצם 2 נשים מאוד דומות ביחס אליו, מוכנות לשלוט בו ולהשתמש בו וביופי שלו כצעצוע). מה קרה עם ההורים? מה עם בועז ומאיה?
הוא יצר המון קווי עלילה מעניינים. נורא התלהבתי עד החצי כי הרגשתי שהם רק יתפתחו ויתפתחו ואכיר את הדמויות יותר. בסוף נשארתי עם טעם מר ודמויות לא אפויות (אפילו לא המספר ואחיו, במידה מסוימת, שנוכח בהם בעיקר קנאה ואהבה). חבל, אני חושב שזה היה יכול להיות masterpiece.

[Oron]

קשה לי לתת ציון מספרי לספר כזה, כי קשה לי לדרג את מידת ההנאה שלי ממנו.
אני אוהב מאוד את הכתיבה של מאיר שלו, הבית שלנו מתהדר בכל ספר ילדים שלו שאנחנו מוצאים, ונכחתי בהרצאה מעניינת שלו על הכתיבה.
הספר הזה נכתב ביד אומן, השפה והתיאורים והרגשות שהוא מעורר חזקים, אבל התחושה נדדה בין אי נעימות, לעניין, לכעס, לגועל ומה לא.
מיוחד.

[Yaara · Rating 4 out of 5]

זה היה ספר קצת לא מאיר שלוי, מבחינת הנושאים, אבל הכתיבה שלו עדיין יפהפיה.
מודה שכל הסצנה עם שרון גרמה לי לחוסר נוחות מסויימת, אבל כן אהבתי את מערכת היחסים המסובכת עם האח ואיך שהיא מלאה אהבה למרות הכל.

[Gili · Rating 5 out of 5]

ספר קריא ומענין וקצת סקסי של הענק מאיר שלו

[(L)eigh · Rating 5 out of 5]

לא יודעת אם מתעלה לגדולת המאסטרפיס הכינה נחמה אבל בהחלט בהחלט נהניתי!!!

[Christine Bonheure · Rating 5 out of 5]

Erg verschillend van Meir Shalevs andere boeken, maar alweer fenomenaal goed! Geen bijbels of mythisch verhaal deze keer, wel opnieuw een verhaal over sterke vrouwen die een invloedrijke rol spelen in het leven van mannen. Superaantrekkelijke Itha reist jaarlijks vanuit Amerika naar Israël om zijn broer Boaz te bezoeken die “altijd in zijn schaduw heeft gestaan”. Telkens opnieuw praten ze de hele nacht door over leven, ouders en liefde. Die avond onthult Itha voor het eerst zijn intrigerende nacht met een vrouw, dertig jaar geleden. Boaz interageert voortdurend met leuke, soms cynische speldenprikken. De taal is zoals altijd prachtig en meeslepend. Twee voorbeelden. Een huis wacht als een hond op de terugkeer van zijn baasje: “Als het een staart had, had het gekwispeld”. Een vrouw krijgt de raad van een dokter om te gaan werken omdat ze behoort tot “de risicogroep van vrouwen bij wie verveling zich uitzaait”. Meir Shalev blijft een van mijn allergrootste favorieten.

[Marijke Carpentier · Rating 4 out of 5]

Ithamar keert elk jaar naar zijn geboorteland terug. De ontmoetingen met zijn broer zijn gesprekken over hun ouders, hun leven als kind en over de 2 vrouwen aan wie Ithamar diepe herinneringen heeft. De alcohol vloeit rijkelijk en de verhalen worden telkens onderbroken. Je voelt de broederliefde, de zoektocht die het leven is en dat wordt met passie, warmte en humor verteld. "Sommige dingen gaan ook door als je oud bent, verkondigde hij plotseling, en blijven hetzelfde als toen je kind was. Heb je hem gevraagd wat voor dingen? vroeg Boaz. Ik heb het niet gevraagd, maar hij gaf wel antwoord, zei ik. Hij zei: Ook oude mensen gaan door met volwassen worden. Ze blijven bijleren, meer begrijpen, kennis vermeerderen."

[Lodewijk Kuiper · Rating 4 out of 5]

Meier Shalev's 'Vertel het niet aan je broer' is een heerlijk lichtvoetige roman. Het gaat over leven en liefde.
De tijdspanne van de reele tijd omvat slechts een nacht. Een gesprek van broer tot broer. Maar in die nacht, in verhalen, wordt een korte familiegeschiedenis vertelt, maar vooral het verhaal van een nacht met een bijzondere vrouw en een liefde voor een bijzondere vrouw.
Shalev's taalgebruik is opvallend fris en met originele perspectiefwisselingen van verteller naar de verhaalomgeving. En de conversaties tussen hoofdpersoon en de twee vrouwen in zijn leven, en de plotontwikkelingen zijn steeds verrassend.

Aanrader!

[Riet · Rating 2 out of 5]

Dit boek was uitgekozen voor de leesclub. Ik kende de schrijver niet. Dat ik het in ruim een dag uitgelezen heb, ligt niet aan het feit, dat ik het zo goed of spannend vond, maar meer dat ik er zo snel mogelijk doorheen wilde.
Ik vind het een zeer oppervlakkig verhaal. De hoofdpersoon wordt nergens interessant en blijft zichzelf maar herhalen. Hij is knap, maar zeer bijziend en dat zullen we weten. Hij blijft maar zeuren over zijn bril en ik denk dan: waarom neem je geen contactlenzen? Het romantische deel van het verhaal is saai en niet invoelbaar. Wat wel aardig was, waren de verhalen over de familiesituatie van beide broers. Voor mij geen aanrader.