רגע אחרי שדלת המעלית נסגרת מאחורי האחות הצעירה והמפונקת של מיכל והארוס הבלתי נסבל שלה, שאך הכריזו על חתונתם הצפוייה, כולם פותחים את הפה: הסבתא שעושה רק מה שבא לה, האם שעסוקה בעיקר בניקיונות ובטריוויה, האבא חשוך הדעות והמעצבן, האח האמצעי השנון והמבוזבז והשותף שלו, שמתעקש להיסחב אחריו לכל מקום. אבל לגיבורה שלנו יש בעיות יותר גדולות מאחות שפשוט חייבת להיות כל הזמן במרכז הבמה. יש לה אמנם עבודה יציבה ומכניסה, בעל מקסים שאוהב אותה וילד יפהפה, בן שנתיים וקצת, שיודע לצטט ספרים שלמים בעל פה, מכיר את כל המלחינים הקלאסיים ואוכל רק שקדי מרק, אבל יש לה גם חשש קטן ומנקר, שאולי דווקא אצלה בבית לא הכול כשורה. גם היא מוצאת את עצמה נשאבת לסערות שאחותה מחוללת חדשות לבקרים, והכול מתפרק בדיוק ברגע שבו היא חייבת להתמקד במשפחה שבנתה לעצמה. ובעוד הלחץ סביב האירוע החגיגי הולך וגובר, נפערים סדקים בתמונת המשפחה לדוגמה, ומתוכם מתאבכים סודות, שקרים, כיסויים וגילויים חדשים. ב"משפחה לדוגמה, הרומן השני שלה, שוב מוכיחה מאירה ברנע-גולדברג את כישרונה לתאר את הרגעים הטעונים ביותר, החוויות הדרמטיות ביותר, בפשטות שאי אפשר לעמוד בפניה, בהומור מושחז ובשפה רגישה ונגישה להפליא וכובשת לב מן הרגע הראשון. מאירה ברנע-גולדברג היא מחברת רב-המכר "כמה רחוק את מוכנה ללכת" וספר הנוער "כראמל", שניהם ראו אור בהוצאת כנרת. ברנע-גולדברג כותבת מזה שנתיים טור במאקו ומנחה קבוצות הורים ב"בית ליאור".
ספר פשוט מצויין. כל כך נהנתי מהכתיבה, מהסיפור, מהמסרים. אני ממליץ מאוד. הספר מדבר על התמודדות של אמא שמתחילה להבין שבנה נמצא על הרצף האוטיסטי. בו זמנית משפחתה עוברת תהליכים ושינויים רבים אשר משפיעים על כל הדמויות. הספר מדבר על ערכים רבים אשר נמצאים בתוך המשפחה. בקיצור מאוד נהנתי. אני מאוד אוהב את הכתיבה של מאירה. ועוקב אחריה בפייסבוק שם היא מעלה פוסטים מדהימים על החיים שלה
לספר יש איזון טוב בין כתיבה קלילה לבין נגיעה בנושאים כואבים. הכתיבה והעלילה הזורמת של הספר גרמו לכך שלא יכולתי להפסיק לקרוא את הספר למרות שהוא לא בדיוק מותח, אך עדיין רוצים לדעת מה יקרה הלאה בספר. ולמרות שזאת לא המשפחה הססגונית הראשונה שמאירה מתארת בספריה, אני מוצאת שתמיד יש משהו להזדהות איתו ולהגיד גם אני מכירה אנשים שמתנהגים ככה, ולצחוק על זה. זה חלק מהשעשוע של הספר. ועדיין הוא גם מצליח לרגש בנקודות מסוימות.
ספר מרגש. קראתי בנשימה אחת. אני יודעת שהוא אמור להיות מצחיק, אבל מצאתי את עצמי מזדהה עם יותר מידי דברים, כך שלא יכולתי לקחת אותו בקלילות...מורידה את הכובע בפני הסופרת.
במובן מסוים זו הייתה חויה קצת משונה כי כבר הכרתי את הסיפור האישי של הסופרת דרך הטור שלה ודף הפייסבוק אבל נהניתי מהספר, וגם מצאתי אותו ערוך וכתוב טוב יותר מספרה הראשון. (שזה כיוון נהדר , מחכה לקרוא את הספר החדש שיצא לא מכבר.) הזדהיתי מאוד בנקודות מסוימות.
This entire review has been hidden because of spoilers.
סיפורם של מיכל, ערן ובנם נימרוד שיום אחד מתגלה כילד מיוחד. הסיפור נמסר ממיכל, האם, הקרייריסטית והדמות שמאחדת, מגשרת ומתווכת בין כל בני משפחתה.
הכתיבה קלילה למרות הנושאים הכבדים והכואבים. התהליך המיוסר שהמשפחה עוברת מתואר לפרטי פרטים והחלק היחידי שלא היה אמין בעיניי הוא חלק שעוסק בכסף. חלק הזוי ולא מחובר למציאות.
חוץ מזה הסופרת די השתדלה לכסות את כל גלריית הדמויות האפשריות במשפחה אחת דבר מיותר. לפעמים צריך להפנים את סוד הצמצום והמעלות שלו. לא חייבים למצוא חן בעיניי כל הקוראים ובטח שלא למצוא קווים עלילתיים שירחיבו את היריעה באופן מיותר. הקוראים לא תמיד חייבים לחייך והם לא זקוקים לניקוי מח -על משקל ניקוי חיך- בין טעימה לטעימה מהעלילה המרכזית הלא פשוטה בכלל.
יתכן שזה סוג של חוסר בשלות וניסיון לרצות קהל קוראים גדול יותר. או אולי סתם פחד להתעמת עם נושא מפחיד באמת של ילדים עם לקויות.
סיפור הרקע הוא משפחה די נורמלית ומשוגעת באופן שבו משפחות נורמליות משוגעות, כשכל אחת מהאחים והאחיות במשפחה חווה משבר, אבל המשבר המרכזי והוא ליבת הספר הוא התמודדות המספרת ובעלה עם החשש שבנם המקסים הוא על הספקטרום האוטיסטי. יש כאן ניסיון מוצלח להתמודד עם נושאים כבדים בהומור, בעיקר על ידי הגכחת דמויות המשנה עד כמעט קריקטורות, אבל זה עובד מצוין והספר מאוזן לא גרוטסקי, כן מצחיק (ולא מצחיק בכוח - מעלה גדולה), מרגש, השפה מדויקת ואמינה, כיף לקריאה ורק הסוף קצת הרגיש לי מאולץ וחפוז, אז הציון הוא מעל 4 כוכבים אבל מעוגל מטה.
הספר חמוד,אבל בכנות התאכזבתי ממנו. נתחיל מהעריכה-מרגיש שלא עברו על הספר בכלל,המון חלקים לא מובנים-על מי מדובר,מי מדבר,ואיך הגיעו למאורע. עם עריכה טובה הייתי מדרג 4/5 האמת שגם העלילה חמודה ותו לא,הכל נע סביב אותו סיפור תקוע בין האחיות ללא התפתחות אמיתית. בקיצור,פחות