"אמרתי שסיפורי הפוך מסיפורו היפה כל כך של זה שסיפר לפני. סיפורי ריאליסטי להחריד ואורכו כאורכה של ההתפכחות, שורה אחת. גם אם ארצה לקשט את סיפורי ולהאריכו – לא אוכל."
'כתובת אש' הוא קובץ סיפורים ראשון ומעורר התרגשות מאת יעל נאמן, מחברת רב המכר עטור השבחים 'היינו העתיד'. נאמן, מן הסופרים החשובים המקוריים הפועלים כיום בארץ, שוזרת את האוטוביוגרפי עם הבדיוני למלאכת מחשבת ספרותית ולשונית. בספר מקובצים סיפורים הרואים אור לראשונה, לצד כאלה שהתפרסמו בכתב העת "מטעם" וקנו להם מעמד יוצא דופן בקרב קוראים ומבקרים כאחד. 'כתובת אש' נחתם בנובלה שוברת לב על ניסיון ההתאבדות של אמה של המחברת, ועל סערות חייה שהובילו אותה לרגע הזה. הסיפורים היפהפיים מסופרים כולם בגוף ראשון, ובכולם מוטבע חותם כתיבתה הייחודי של יעל נאמן: עברית מתוחכמת בפשטותה, אירוניה ספוגת רגש, וגיבורים שהתשוקה להבין את העולם דוחפת אותם למצבים קיצוניים.
הספר כולל סיפורים קצרים, חלקם מעניינים מאד וחלקם פחות, חלקם מצחיקים וחלקם רציניים ועצובים. בחלק המצחיק אמנה את הסיפור ״אורחים״ שפשוט קרע אותי מצחוק ובנוסף התיאורים המדויקים שבו החזירו אותי לשנות ילדותי והזכירו לי אנקדודות שכמעט ונשכחו מזכרוני.. בחלק העצוב אמנה את הסיפור האחרון ״האופציה״ שהוא גם החלק הביוגרפי הבולט בספר. כמו כן התחברתי לסיפור ״התינוק״. מבחינת העניין הכללי שלי בספר הייתי נותן לו 3 כוכבים אבל בשל כישרון הכתיבה של הסופרת הוספתי עוד כוכב.
סיפורים קצרים שחלקם מצויינים. במיוחד הסיפור האחרון שהוא ביוגרפיה של אמא של המחברת כתוב נהדר עם המון חמלה, רגישות ואמפטיה. נאמן מצטיירת ככותבת כישרונית.
אהבתי את הספר. יותר התחברתי לחלקים שהם יותר אוטוביוגרפיים, מאשר לסיפור שנשמעים פוסט מודרניסטים (מזכיר את אורלי קסטל בלום). הסיפורים שאהבתי במיוחד: כמובן שהסיפור על אמר שלה הכי טוב, אהבתי את הסיפור על האורחים שלא רוצים ללכת ואהבתי את הסיפור כל השנים שגרה בתל אביב אחרי הקיבוץ.
לקט סיפורים קצרים המובאים כולם בגוף ראשון מנקודת מבטה של אישה. אנשים בצמתים ומקומות לא קלים בחייהם בסגנון חושפני וישיר. החיים והמוות, הזיקנה והפחד ממנה לעומת עלומים. משברים בצד תקוות לטוב, ידידות וחיבה בצד ניכור וזעם. מי שחוו טלטלות ושינויים בחייהם. זוג המנסה שוב ושוב טיפולי פוריות מייסרים עד שהם מגיעים לנקודת אבדן שליטה שמתבטאת באקט אלים וכוחני במיוחד. קיבוצניקים צעירים העוברים לתל אביב ומנסים להתפרנס מעבודות שונות, נעים בין דירות שכורות והפער האדיר בין חיי הקיבוץ לעיר היקרה להחריד. תפיסות עולם כל כך שונות, ההסתגלות לא קלה, לא כולם מצליחים בכך ויש בו אבדן טראגי. הורים לתינוק שלא מצליחים להסכים על שם. אֵם בתחילת דרכה המתקשה להתמודד עם השינוי הדרמטי בחייה וחיי בעלה. ההבדל בין העולם של טרום האינטרנט ותקשורת ההמונים לזה שאחריו, כפי שמתבטא באורחים הבאים לבקר באופן ספונטני ולא תמיד רצויים... לחלק מהסיפורים התחברתי יותר מלאחרים. הסיפור החותם הוא אוטו ביוגרפיה (לטעמי ארוכה ומפורטת מדי) לאחר פטירת אמה של המחברת בגיל מבוגר. אשה חזקה, בת למשפחה מורכבת ולא קלה שעברה קשיים רבים מילדותה על מותה. באופן כללי מעורר עניין עם מקום לתובנות אישיות של הקורא.
קובץ סיפורים קצרים, כמעט כולם מצוינים. הסיפור הראשון מתאר זוג ש"נכשל" בטיפולי הפרייה. הייתה חסרה להם תכונה שהרופאים מכנים נחישות וחיוביות. הגיבורה מתארת את עצמם כלא ווינרים. למעשה הם מכשילים את עצמם, משהו מונע מהם להשתתף בחיים, הם תקועים וצופים מהצד. כך גם הרבה מהגיבורות בסיפורים בקובץ, הן צופות מצד, מכשילות את עצמן, תקועות באיזה "אנחנו". חוסר היכולת שלהם לחיות במסלול ה"נורמלי" הוא איזה סירוב להיכנס לתלם. ספר מעניין כמו ספריה אחרים של נאמן.
I read this book because it came my way and the author's from nearby Kibbutz Yechiam, so I thought hort stories would give me a taste of her style. Unfortunately, nothing memorable... I may have to read her again after reading her autobiographical novel, "We Were the Future: a memoir of kibbutz" now on my To-Read list from the local library.