אמרי, בחור ארצישראלי, נוסע ב-1935 לפולין כדי להתחתן בנישואים פיקטיביים, וכך להעלות ארצה נשים יהודיות מעבר למכסת הסרטיפיקטים שקבעו השלטונות הבריטים. האשה הראשונה "על הנייר" היא אנה. אולם בדרכם של השניים לפלשתינה משתבשת התכנית והם מתאהבים. אמרי מתעקש למלא את חובתו למולדת והשניים מתגרשים, תוך הבטחה להתאחד מחדש בתום "המשימה הלאומית". אנה ממתינה לאמרי בביתו שבמושבה ועל אהבתה מתמודד מייג`ור פארקר, טייס בריטי יפה תואר שמציע לה לעזוב בעקבותיו את פלשתינה, העתידה לדבריו, לטבוע בדם. עוזיק, אחיו הצעיר של אמרי, מעריץ נלהב של ג`וני וייסמילר, כוכב סרטי טרזן, צופה במשולש האהבה הנרקם לנגד עיניו, כאילו היה זה קולנוע, ומנסה לנבא האם לנפתולי הרומנטיקה יש תמיד "הפי אנד". בין ספריה של נאוה סמל שיצאו לאור גם בארצות הברית, גרמניה, איטליה ורומניה: "כובע זכוכית", "גרשונה שונה", "מוריס חביבאל מלמד לעוף" ו"ראלי מסע מטרה"
In Paper Bride, Nava Semel creates a story of conflicting loyalties in 1930s British Mandate Eretz Israel. Imri travels to Poland as part of a Zionist initiative, marrying women unknown to him to provide immigration certificates. Complications arise when he develops feelings for Anna, his first wife in this arrangement, during their journey to Eretz Israel. Despite their connection, Imri divorces her upon arrival, adhering to his original plan. Anna then lives with Imri's aunt and his younger brother Uzik, a boy with dyslexia who finds escape in cinema, particularly Tarzan films.
The story gains additional perspective through Uzik's childlike observations of adult relationships. Anna's situation changes when British pilot Major Charles Timothy Parker falls in love with her, creating a complicated romantic situation. Each character struggles between personal wishes and social obligations in this challenging environment. Years later, an elderly Uzik, now a filmmaker, tries to capture these memories on film, blending past recollections with artistic interpretation.
The book examines immigration challenges, questions of identity, and sacrifices made for communal goals. Through its characters' journeys and choices, the novel encourages reflection on how historical circumstances shape individual lives and how past decisions continue to influence the present.
נאוה סמל המופלאה, שלא מכבר הלכה לעולמה, פורשת כאן סיפור נוסטלגי של ימי המנדט ויצירת הישראליות. שפתה הקולחת, מלאה בהומור ובעומק שמתחבא בפשטות לכאורה, גורפת אותנו אל תוך העלילה המפתיעה והמושכת המסופרת מזווית מבטו של ילד שחווה את קסמי המדינה המתהווה ואת עלילות הגבורה של טרזן בו זמנית. מומלץ בחום!
"...ציונקה פחות נלהבת ממני. היא מושכת בכתפיה, "אני לא הייתי מסכימה להתחתן עם בחור שהגיע פתאום מפלשתינה, בטח הכלה הזאת לא יודעת את ההבדל בין ארץ ישראל שבספרים והפלשתינה האמיתית שפה." אמרתי כמו אז למורה, "את לא "מבינה ציונקה, כל זה למען המולדת. אחד הברווזים געה כאילו אישר את הדברים. זה הברווז שמאוחר יותר קראנו לו הברווז הציוני מפני שאהב לנקר בתמונה של הרצל, במיוחד ב'אם תרצו אין זו אגדה', משפט שאני לא יודע לקרוא אבל זוכר מצויין בעל פה..."
השנה 1935, המתח באירופה ובארץ מתגבר. העולם הולך לקראת קטסטרופה. היטלר נואם ובגרמניה קוראים לגרש את היהודים. בפולין האוניברסיטאות מפרידות בין היהודים והפולנים בשל מעשי איבה של הפולנים.
בארץ המתח בין היהודים לבריטים מתגבר, והישוב העברי נערך למלחמה באוייב הערבי והבריטי. הברחות הנשק הופכות למעשה מרד למען המדינה. מכסות ההגירה שנקבעו אינן מספקות והיהודים היצירתיים מוצאים דרך לעקוף אותן. הישוב הערבי בארץ מתקומם על יישוב הארץ ע"י הציונים והשבאב עושים פעולות איבה בישוב היהודי.
בתוך המהומה הזו, גדל עוזיק, עוזיאל, שאחיו אימרי מתגייס למען המדינה הצעירה ונישא ליהודיות בפולין, רק בכדי לאפשר להן לעלות לארץ ולהתגרש מהן.
עוזיק יתום מאם ואב, הוא ואימרי אחיו הגדול ממנו ב 12 שנים, גרים אצל דודתו. הוא מספר את סיפורה של התקופה מנקודת מבט של ילד בן 12.5.
על מערכת היחסים העכורה עם הבריטים. על המתח שבין הערבים ליהודים. על מרקם היחסים השביר והעדין בין העמים. על ההכחשה שבה חיו היהודים באירופה. על המודעות של היהודים בארץ למצבם העדין של אחיהם באירופה לנוכח התגברות ההסתה של היטלר.
ובין לבין הוא מספר על התאהבותו של אחיו באישה הראשונה, אנה. על אהבתו שלו לסרטים ובמיוחד לטרזן. על חלומותיו ומשאלותיו.
לצערי הבחירה לספר את העלילה רק מנקודת הראיה של עוזיק, כשמעת לעת מבליח קולם של המבוגרים בפרקים קצרים, פגמה לי בהנאה. השיטה הזו משטיחה את הסיפור ומחדירה בו פשטנות מסויימת על גבול הפנטזיה הילדותית. דברים שאינם מובנים לילד שצופה בהם מקבלים פרשנות ונופך הזייתי במידה מסויימת. יחד עם זאת הרעיונות מקסימים והספר ראוי לקריאה.
Beautiful descriptions, sympathetic characters (I felt for every one of them) brought to life in their individual situation as glimpsed by the narrator, besides their interactions in the plot. An important if small part of Israel's history revealed as the characters' paths intersect.