רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ...הוא לקט חכם ועשיר של מכתבים אל פרופ' ישעיהו ליבוביץ וממנו, רובם ככולם תשובות שהשיב ליבוביץ לאלפי הפונים אליו במגוון נושאים, בהם: משמעות החיים, מוסר, גבורה: מדע וערכים, גוף ונפש: מקור האמונה, קדושת הארץ, יהדות - עם או דת? דתיים וחילוניים: הכיבוש, השלום: השלטון המשחית, חברת השנור: ועוד ועוד. פרופ' ליבוביץ היה עשרות שנים קול מקורי וייחודי בתרבות הישראלית - הגותו בתחומי המדע והיהדות, העם והחברה, עוררה רבים ונסכה השראה, התסיסה וחיזקה. התבטאויותיו האמיצות הסעירו את הציבור הן במישור הדתי הן במישור המדיני. לאחר מותו נמצאו בין כליו מאות ואלפי העתקי מכתבים שכתב, רבים מהם בעלי משמעות ציבורית אקטואלית, אחרים מבהירים ומחדשים בסוגיות שהרבה לעסוק בהן. ליבוביץ השיב לכולם מבוגרים וצעירים, בני אדם מן השורה ואנשי שם, מלומדים ותלמידים. מקצתם חשפו התלבטויות, ביקשו מורה דרך, אחרים התנגחו אתו או ביקשו לגייסו לעניין זה או אחר. ליבוביץ כתב להם באורך רוח ובתבונה אין קץ. המכתבים הללו, הקריאים מאוד והבהירים כל - כך, מתמקדים בסוגיות שחוות דעתו של ליבוביץ עליהן עשויה לעניין קוראים רבים. ברציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ....קובצו כמה מן המעניינים והחשובים שבמכתביו, והם שופכים אור הן על אישיותו של ליבוביץ ועמדותיו הן על החברה שבה חי, פעל ולחם.
Yeshayahu Leibowitz (Hebrew: ישעיהו ליבוביץ) was an Israeli Jewish public intellectual, professor of biochemistry, organic chemistry and neurophysiology at the Hebrew University of Jerusalem and a polymath known for his outspoken opinions on Judaism, ethics, religion and politics.
שעיהו ליבוביץ היה מדען והוגה דעות. שימש עורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל, וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".
ליבוביץ פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית. בהגותו הפילוסופית ניכרים יסודות קאנטיאניים מובהקים; יסודות אלה ניכרים גם בגישתו של ליבוביץ לפילוסופיה של המדע, בעיקר בכך שהוא ראה את השיטה המדעית ככפויה על הכרת האדם, ובכך שהוא ראה חלקים ניכרים של ענפי הפסיכולוגיה כעומדים מחוץ לתחום המדע.[1] בהגותו הדתית גרס ליבוביץ כי עיקרה של היהדות הוא המצוות המעשיות, ולא האמונה. הוא התנגד בחריפות לתפיסה הדתית-לאומית, שקידשה ערכים כגון אדמה ולאום. מבחינה פוליטית זוהה ליבוביץ עם השמאל, וכמו כן תמך בהפרדת הדת מהמדינה.
ליבוביץ נודע בסגנון התבטאותו, ובכלל זה בהתבטאויות קיצוניות ופרובוקטיביות, כגון טענתו שבמדינת ישראל ישנם "יהודונאצים". עמדותיו עוררו עניין בקרב חוגים רחבים, גם בקרב מי שהתנגדו להן.