בובות. אם תתבוננו עמוק-עמוק בעיניהן הפקוחות לרווחה, קפואות המבט וארוכות הריסים, אולי בכל זאת תמצאו בהן ניצוץ חיים?
דולי, ילדה מפוחדת, נחטפת אל מגדל עתיק, גבוה ואפוף מסתורין שקצהו לא נראה לעין, אשר גבירה קשוחה מנהלת ביד רמה.
דלתות שכניה למגדל נעולות, הם עצמם משונים מאוד, והסודות שאט-אט מתגלים מצמררים. בובת-הסמרטוטים של דולי, בעלת עיניים ירוקות נוצצות, היא חברתה היחידה, ובה היא נותנת אמון ומגלה לה את כל רחשי לבה. ואולם, הייתכן שהבובה ערמומית וחותרת תחתיה בחשאי?
כשדולי פוגשת את רון, השבוי אף הוא במגדל המכושף, הם ממהרים לברוח יחדיו, לפני שיהיה מאוחר מדי, והגבירה תממש את זממה...
עוד סיפור אגדה מרתק ועוצר נשימה פרי עטה של סיגלית דיל, הסוחף את הקורא למסע קצבי, מסחרר ומרגש, בצלן של דמויות מסתוריות שלא ירפו ממנו גם לאחר תום הקריאה.
סיגלית דיל היא סופרת ישראלית לילדים ולנוער, עורכת דין, רואת חשבון, דוקטור למשפטים ומגשרת. דיל כותבת בז'אנר המסתורין, המתח והפנטזיה ועורכת מפגשים עם תלמידים בכל ישראל.
זה היה כל כך משעמם, ברמות שאני לא יכולה להסביר. בתור ילדה בגילאי העשרה המוקדמים מאוד נהנית מהספרים של סיגלית, את הספר הזה קראתי לקראת גיל 20 רק כדי לראות אם אני אהנה מהספרים שלה כמו שנהניתי אז ולא נהניתי בכלל ואני יודעת שיכול להיות שבסך הכל התבגרתי וזה כבר לא ספר לגילי, אבל אני זוכרת שהספרים האחרים שלה שמאוד אהבתי היו כתובים ובנויים יותר טוב (לב של עץ, המכשף האפגני) בספר הזה הכתיבה לא הייתה טובה וקולחת והעלילה הייתה מאוד מסורבלת, היא ניסתה לדחוף מעט רומנטיקה שלא הייתה צריכה להיות שם כלל. והעלילה כעלילה, זה הרגיש שהיא הייתה מובנית מחצאי רעיונות שהודבקו יחד בתקווה שייצא מזה ספר בקיצור, הספר היה יותר מרדים ממפחיד
בדרך כלל ספרי אימה לא מושכים אותי אבל אחרי קריאתי לספר הראשון של סיגלית "תלתלים מכושפים" שיניתי את דעתי. המשוררת טובה מאוד כל פעם מפתיעה אותי ברעיונותיה המבריקים. האמת שיחסית לספר הקודם שלה "תלתלים מכושפים" ראיתי את הספר הזה מעט מעניין. למרות זאת נהניתי מכל דקה בקריאתו!!הספר סוחף מאוד ומעניין,נהניתי מהעלילה שלו למרות שהיא הייתה מסובכת. אני מאוד ממליצה עליו.