What do you think?
Rate this book
רומן משפחתי
"ספר נהדר שמחזיק את קוראיו במתח ממש עד סופו. בדומה לספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז 'סיפור על אהבה וחושך' גם 'רומן משפחתי' של מזי"א מספר שתי עלילות מקבילות: זו המגוללת את ההיסטוריה של היהודים באירופה ובישראל, וזו האישית, של גיבורי הרומן, המסרבים להיות חלק מההיסטוריה הלאומית. כוחה של מזי"א כמחזאית מצליחה בא לידי ביטוי ברומן הזה."
עדנה מזי"א, ילידת ת"א, סופרת, מחזאית ובימאית. ספרה התפרצות X ראה אור בשנת 1997.
בין מחזותיה: משחקים בחצר האחורית, המורדים, היה או לא היה ועוד.
עדנה מזי"א, ילידת ת"א, סופרת, מחזאית ובימאית. ספרה התפרצות X ראה אור בשנת 1997.
בין מחזותיה: משחקים בחצר האחורית, המורדים, היה או לא היה ועוד.
447 pages, Paperback
First published January 1, 2005
3 people are currently reading
40 people want to read
About the author
Edna Mazya
12 books4 followersEdna Mazya was born in Tel Aviv in 1949. She was one of Israel's most lauded and popular playwrights. In 1997 she received the Margalit Prize for her play Family Story. Her performed plays include Wien by the Sea (Haifa, 1995), The Uncle from Capetown (Haifa, 1995), Games in the Backyard (Haifa, 1993), The Rebels (Cameri, 1999) and Herod (Or Am, 2000)
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 8 of 8 reviews
December 22, 2024
סיפורה של נעמי נע בין ההווה, חייה עם קירין המכונה האירי, במאי הצגות שחי בפרנפורט, לסיפור המשפחתי שלה. בעבר.
נעמי, גדלה אצל סבתה רות. היא ירשה את הוצאת הספרים הקטנה של דודה הנסי. היא חייה. בארץ, וקירין חי בפרנקפורט. וכך בגיל 47 מוצאת את עצמה נעמי ללא אדם בעולם עם קירין המרוחק איתו היא נפגשת 7 פעמים בשנה. החלק הזה הוא החלק הבינוני בספר.
בעודה במינכן ואחר כך בפרנקפורט חווה נעמי התמוטטות עצבים במהלכה היא מחליטה לקרוא את יומניה של סבתה רות.
רות התייתמה מאימה בגיל צעיר. אמה התאבדה וכך היא נותרה עם אחיה שחולה ודודתה מרים שגידלה אותם. היא נישאה וילדה בת, אנושקה, בהילדברג אבל היא לא מאוהבת בבעלה, היא לא אוהבת את הבת שלה והיא מחפשת הרפתקאות. היא מתאהבת ברוברט ואפילו מסכימה לעזוב את בעלה. אבל, אז רוברט נוטש לפלשתינה ורות נשארת עם חלומות שבורים על אהובה.
כשמתחיל מחול השדים בגרמניה המשפחה מהגרת לפלשתינה אבל דודתה מרים שגידלה אותה נותרת בגרמניה. רות מגיעה לפלשתינה ועם הקשיים של ההתאקלמות בארץ, בעל עוין שויתר על אהובתו הפרופסורית ונותר עם רות בגלל שאיימה להתאבד, בת שהולכת ומתקפדת ואח שהולך ונהיה חולה, היא מחפשת את רוברט אהובה.
היא מוצאת אותו, אבל הוא מתגלה כצל של הזיכרון שלה. רוברט הפך לקומוניסט והצטרף למפלגה הקומוניסטית. רות מפרדת ממנו בכאב לב מתוך הבנה שאין להם עתיד יחד.
בנתים מלחמת העולם הרצחנית משתוללת בגרמניה, גורלה של דודתה מרים עלום והיא מנסה לסדר לה סרטיפיקט. החיים של רות הולכים ונהיים קשים והגורל מכה בה שוב ושוב עד לשני שיאים שאותם לא אספר בגלל שהם באמת נוטלים נשימה.
החלק של רות על שנות ה 30 וה 40 כתוב ביד אמן. אחד הטובים שקראתי בספרות העברית.
החלק של שנות החמישים עוסק בנעמי ורות ובחייה של נעמי עם אמה חנה שהפכה לקומוניסטית אדוקה ועם רות סבתה שלה.
חלק שמצייר כיצד ההיסטוריה של אנושקה, בתה של רות ששינתה את שמה לחנה חוזר על עצמו עם נעמי. כיצד שני ההורים שלה עסוקים בעצמם ובקומוניסטים ומזניחים את התינוקת.
חלק שבו רות עושה תיקון מלא לחייה.
אומנם רות לא היתה אם השנה, במילים מעטות, אבל המכות שהחיים הכו אותה מספקים יותר מהצדקה להתנהגותה. מאידך, ההתנהגות של חנה בתה, מבישה ומערכת היחסים שהיא כופה על אמה מרתיחה. ההתנכרות לסיטואציה האיומה שבה רות נתונה (סיטואציה שאי אפשר לפרט אותה כי היא ספויילר נורא ) מעידה כאלף עדים על אופיה הקלוקל והנרקסיסטי של חנה שמאשימה את אמה בהאשמות שונות מבלי בכלל לדעת את האמת על חייה ומבלי רצון או נכונות להבין שיש דברים שילדים לא יודעים על הוריהם.
גם חלק זה כתוב נפלא. פשוט נפלא. מהפכי הגורל וצחוקו האירוני הופכים אותו לעוד שיא בספר המיוחד הזה.
החלק האחרון של הספר חיוור ולמעשה סוגר את סיפורם של נעמי וקירין. אבל גם הסוף החיוור לא פוגם בצלילות ובעומק שבהם ניחן הספר היפיפה הזה. השפה העשירה, העלילה המסועפת, ספר שכתוב בכישרון מפעים.
נעמי, גדלה אצל סבתה רות. היא ירשה את הוצאת הספרים הקטנה של דודה הנסי. היא חייה. בארץ, וקירין חי בפרנקפורט. וכך בגיל 47 מוצאת את עצמה נעמי ללא אדם בעולם עם קירין המרוחק איתו היא נפגשת 7 פעמים בשנה. החלק הזה הוא החלק הבינוני בספר.
בעודה במינכן ואחר כך בפרנקפורט חווה נעמי התמוטטות עצבים במהלכה היא מחליטה לקרוא את יומניה של סבתה רות.
רות התייתמה מאימה בגיל צעיר. אמה התאבדה וכך היא נותרה עם אחיה שחולה ודודתה מרים שגידלה אותם. היא נישאה וילדה בת, אנושקה, בהילדברג אבל היא לא מאוהבת בבעלה, היא לא אוהבת את הבת שלה והיא מחפשת הרפתקאות. היא מתאהבת ברוברט ואפילו מסכימה לעזוב את בעלה. אבל, אז רוברט נוטש לפלשתינה ורות נשארת עם חלומות שבורים על אהובה.
כשמתחיל מחול השדים בגרמניה המשפחה מהגרת לפלשתינה אבל דודתה מרים שגידלה אותה נותרת בגרמניה. רות מגיעה לפלשתינה ועם הקשיים של ההתאקלמות בארץ, בעל עוין שויתר על אהובתו הפרופסורית ונותר עם רות בגלל שאיימה להתאבד, בת שהולכת ומתקפדת ואח שהולך ונהיה חולה, היא מחפשת את רוברט אהובה.
היא מוצאת אותו, אבל הוא מתגלה כצל של הזיכרון שלה. רוברט הפך לקומוניסט והצטרף למפלגה הקומוניסטית. רות מפרדת ממנו בכאב לב מתוך הבנה שאין להם עתיד יחד.
בנתים מלחמת העולם הרצחנית משתוללת בגרמניה, גורלה של דודתה מרים עלום והיא מנסה לסדר לה סרטיפיקט. החיים של רות הולכים ונהיים קשים והגורל מכה בה שוב ושוב עד לשני שיאים שאותם לא אספר בגלל שהם באמת נוטלים נשימה.
החלק של רות על שנות ה 30 וה 40 כתוב ביד אמן. אחד הטובים שקראתי בספרות העברית.
החלק של שנות החמישים עוסק בנעמי ורות ובחייה של נעמי עם אמה חנה שהפכה לקומוניסטית אדוקה ועם רות סבתה שלה.
חלק שמצייר כיצד ההיסטוריה של אנושקה, בתה של רות ששינתה את שמה לחנה חוזר על עצמו עם נעמי. כיצד שני ההורים שלה עסוקים בעצמם ובקומוניסטים ומזניחים את התינוקת.
חלק שבו רות עושה תיקון מלא לחייה.
אומנם רות לא היתה אם השנה, במילים מעטות, אבל המכות שהחיים הכו אותה מספקים יותר מהצדקה להתנהגותה. מאידך, ההתנהגות של חנה בתה, מבישה ומערכת היחסים שהיא כופה על אמה מרתיחה. ההתנכרות לסיטואציה האיומה שבה רות נתונה (סיטואציה שאי אפשר לפרט אותה כי היא ספויילר נורא ) מעידה כאלף עדים על אופיה הקלוקל והנרקסיסטי של חנה שמאשימה את אמה בהאשמות שונות מבלי בכלל לדעת את האמת על חייה ומבלי רצון או נכונות להבין שיש דברים שילדים לא יודעים על הוריהם.
גם חלק זה כתוב נפלא. פשוט נפלא. מהפכי הגורל וצחוקו האירוני הופכים אותו לעוד שיא בספר המיוחד הזה.
החלק האחרון של הספר חיוור ולמעשה סוגר את סיפורם של נעמי וקירין. אבל גם הסוף החיוור לא פוגם בצלילות ובעומק שבהם ניחן הספר היפיפה הזה. השפה העשירה, העלילה המסועפת, ספר שכתוב בכישרון מפעים.
May 15, 2020
(read in german translation - english title: the unsatisfied) excellent novel. embedded in a present-time story of the relationship between an irish theatre director and nomi, an editor from tel aviv (the narrator) - the author unfolds the story of nomi‘s jewish family, her grandmother, ruth, and the rest of her family, from vienna, through heidelberg in the thirties - where her grandfather, otto, was a genetics professor and ruth in love with robert, a handsome physics student, the love of her life. from heidelberg and the rising of antisemitism, the family will escape to palestina. a whole century of jewish and european history will come to life in this very personal and intimate family history. wonderfully written, wise, honest, sad, interesting. highly recommended.
April 9, 2021
הכריכה האחורית מלאה סופרלטיבים, וקצת קשה להבין ממנה על מה הספר בכלל, אז אני אתחיל מתקציר. בסיפור המסגרת נעמי קלר היא רווקה בת 47. היא חסרת משפחה, גם במובן המורחב, ובאופן כללי מנסה להתעלם מהעבר המשפחתי. מה שיש לה זה עמית לעבודה - סופר הומוסקסואל שאיתו הכריזה על קרבה משפחתית (מה-שלא-יהיה המובן של זה), ובמאי הצגות אגוצנטרי ממוצא אירי שהוא נוכח-נפקד בחייה לסירוגין. בניגוד לכל הרגליה הקודמים היא מגיעה לוינה, השנואה עליה עד כה, מפתיעה את האירי, ומגלה את עצמה מחפשת את שורשי משפחתה. כאמצעי מסייע היא פותחת, באיחור של כמעט עשרים שנה, את היומנים של סבתה רות, שגידלה אותה למעשה.
בסיפור העיקרי הגיבורה היא רות שטיין, הסבתא של נעמי, והספר מלווה אותה מאז שנות השלושים בגרמניה, ועד סוף שנות השישים בישראל, על כל התהפוכות והמטען של התקופות והמקומות. כך מתוודעים לעבר חסר השפיות של המשפחה, למשולשים רומנטיים, להורות בעייתית-עד-מזניחה, וכמובן לתהפוכות הפוליטיות בגרמניה, ליחס המזלזל כלפי פלשתינה-ישראל, ולקושי הכללי שחוו הייקים התרבותיים במזרח התיכון הלוהט והלוונטיני. דרך היומנים מתוודעת נעמי לעבר הכואב, זה שעד כה הכחישה והדחיקה בתוקף רב, ואז חוזר קו הסיפור למסגרת שלו.
איך היה? ההתחלה היתה משמימה. כמה וכמה פעמים התכוננתי לעזוב את הספר. אלא שלא היו חלופות אטרקטיביות יותר, וכך נשארתי איתו. לטעמי סיפור המסגרת מיותר למדי, חופר מדי, מתבכיין מדי ובאופן כללי לא מעניין. החל מהחלק השני מתחילים לגלות דמויות עגולות ואירועים מעניינים. כל הדמויות בספר עוברות שינויי אישיות, וזה לא ממש מפתיע בהתחשב בתהפוכות החיים והסביבה. לא כל שינויי האישיות ברורים או אמינים, אבל הספר באופן כללי מחזיק עלילה בצורה טובה, מביא מפנים מפתיעים, ומהווה ראי של תקופה. אפשר לקרוא. לדעתי אפילו שווה קריאה שניה.
May 30, 2020
ספר מופת
October 6, 2013
Eine Familiensaga, die den historischen Hintergrund und die gesellschaftlichen Veränderungen über drei Frauengenerationen umfasst.
Die Geschichte beginnt (und endet) mit Nomi, erfolgreiche aber einsame Verlegerin in Tel-Aviv. Nomi wurde liebevoll von ihrer Großmutter Ruth aufgezogen. Sie weiß nicht und will nicht wissen, was mit ihrer Mutter passiert ist. Nomis Leben ist leer, ihren einzigen Freund hat sie von sich geschoben, die langjährige Beziehung zu einem Iren scheint von Beginn an nicht erfüllend oder zukunftsträchtig. In einer Lebenskrise beginnt sie endlich, die Tagebücher ihrer geliebten Großmutter zu lesen, die verstarb als Nomi noch ein Teenager war.
In diesen Tagebüchern, die Ruths Geschichte seit ihrer eigenen Kindheit aufrollen, erleben wir eine egoistische, gefühlskalte Person, die in keinster Weise dem Bild der Großmutter entspricht, das Nomi erlebt hat. Ruths Mutter erhängte sich als Ruth noch ein Kind war, Ruth selbst war bereits als Kind zum ersten Mal im Sanatorium und kümmerte sich trotzdem um ihren in seiner Entwicklung zurückgebliebenen und nahezu autistischen Bruder. Sie heiratet Otto, sie bekommen eine Tochter, Anuschka. Doch schon bald reicht ihr dieses Leben nicht mehr. Sie verliebt sich in Robert, einen ebenso unnahbaren und ständig Neues suchenden Menschen wie sie selbst. Später in ihrem Leben wird sie einsehen, dass sie ihre kleine Chance auf Glück mit dem Zulassen dieser Affäre für immer verloren hat. Der Rest ihres Lebens dreht sich um nichts anderes mehr als um diesen Liebhaber, selbst nachdem die Affäre lange beendet ist.
Robert flieht in den Dreißigerjahren aus Deutschland nach Israel und als Ruths Tante die Familie dazu anhält, ebenfalls auszuwandern, steht Ruth hinter dieser Idee. Die politischen Umstände in Deutschland berühren sie dabei weniger als die Hoffnung, Robert in Israel wiederzufinden. Doch selbst als sie ihm endlich nochmals über den Weg läuft, gibt es keine Fortsetzung ihrer Affäre. Immer wieder nimmt Ruth sich vor, eine bessere Ehefrau, vor allem aber eine bessere Mutter zu sein, doch ist sie in Gedanken nie in ihrem realen Leben und interessiert sich trotz aller Vorsätze nie lange genug für ihre direkten Mitmenschen um wirkliches Mitgefühl oder Anteilnahme zu empfinden.
Es braucht eine Reihe Schicksalsschläge, manche davon fast zu fantastisch, die aus der jungen egozentrischen Ruth die verantwortungsvolle, liebevolle und aufopfernde Großmutter machen, die Nomi in Erinnerung hält. Gleichzeitig lernt Nomi die Geschichte ihrer Mutter kennen, kann ihre Beweggründe verstehen und erkennt auch in sich Charaktereigenschaften, die sich konstant über die Generationen dieser jüdisch-deutschen Familie ziehen.
Fast wie eine Nebengeschichte spielen sich die Entwicklungen in Hitler-Deutschland ab, die Judenverfolgung, das Abwenden der Kollegen und Freunde, die die neue Gesellschaftsordnung der Nazis plötzlich verinnerlichen, die Auswanderung, die Gründung des Staates Israel und die verschiedenen politischen Stränge, an denen zur Gründung dieses Staates gezogen wurde.
„Es gibt keine Schuldigen in dieser Geschichte, nur Opfer“ – und die Beziehungen untereinander, die dafür sorgen, dass die Opferrolle immer wieder an die nächste Generation weitergegeben wird, werden intensiv, glaubhaft und packend erzählt.
Die Geschichte beginnt (und endet) mit Nomi, erfolgreiche aber einsame Verlegerin in Tel-Aviv. Nomi wurde liebevoll von ihrer Großmutter Ruth aufgezogen. Sie weiß nicht und will nicht wissen, was mit ihrer Mutter passiert ist. Nomis Leben ist leer, ihren einzigen Freund hat sie von sich geschoben, die langjährige Beziehung zu einem Iren scheint von Beginn an nicht erfüllend oder zukunftsträchtig. In einer Lebenskrise beginnt sie endlich, die Tagebücher ihrer geliebten Großmutter zu lesen, die verstarb als Nomi noch ein Teenager war.
In diesen Tagebüchern, die Ruths Geschichte seit ihrer eigenen Kindheit aufrollen, erleben wir eine egoistische, gefühlskalte Person, die in keinster Weise dem Bild der Großmutter entspricht, das Nomi erlebt hat. Ruths Mutter erhängte sich als Ruth noch ein Kind war, Ruth selbst war bereits als Kind zum ersten Mal im Sanatorium und kümmerte sich trotzdem um ihren in seiner Entwicklung zurückgebliebenen und nahezu autistischen Bruder. Sie heiratet Otto, sie bekommen eine Tochter, Anuschka. Doch schon bald reicht ihr dieses Leben nicht mehr. Sie verliebt sich in Robert, einen ebenso unnahbaren und ständig Neues suchenden Menschen wie sie selbst. Später in ihrem Leben wird sie einsehen, dass sie ihre kleine Chance auf Glück mit dem Zulassen dieser Affäre für immer verloren hat. Der Rest ihres Lebens dreht sich um nichts anderes mehr als um diesen Liebhaber, selbst nachdem die Affäre lange beendet ist.
Robert flieht in den Dreißigerjahren aus Deutschland nach Israel und als Ruths Tante die Familie dazu anhält, ebenfalls auszuwandern, steht Ruth hinter dieser Idee. Die politischen Umstände in Deutschland berühren sie dabei weniger als die Hoffnung, Robert in Israel wiederzufinden. Doch selbst als sie ihm endlich nochmals über den Weg läuft, gibt es keine Fortsetzung ihrer Affäre. Immer wieder nimmt Ruth sich vor, eine bessere Ehefrau, vor allem aber eine bessere Mutter zu sein, doch ist sie in Gedanken nie in ihrem realen Leben und interessiert sich trotz aller Vorsätze nie lange genug für ihre direkten Mitmenschen um wirkliches Mitgefühl oder Anteilnahme zu empfinden.
Es braucht eine Reihe Schicksalsschläge, manche davon fast zu fantastisch, die aus der jungen egozentrischen Ruth die verantwortungsvolle, liebevolle und aufopfernde Großmutter machen, die Nomi in Erinnerung hält. Gleichzeitig lernt Nomi die Geschichte ihrer Mutter kennen, kann ihre Beweggründe verstehen und erkennt auch in sich Charaktereigenschaften, die sich konstant über die Generationen dieser jüdisch-deutschen Familie ziehen.
Fast wie eine Nebengeschichte spielen sich die Entwicklungen in Hitler-Deutschland ab, die Judenverfolgung, das Abwenden der Kollegen und Freunde, die die neue Gesellschaftsordnung der Nazis plötzlich verinnerlichen, die Auswanderung, die Gründung des Staates Israel und die verschiedenen politischen Stränge, an denen zur Gründung dieses Staates gezogen wurde.
„Es gibt keine Schuldigen in dieser Geschichte, nur Opfer“ – und die Beziehungen untereinander, die dafür sorgen, dass die Opferrolle immer wieder an die nächste Generation weitergegeben wird, werden intensiv, glaubhaft und packend erzählt.
August 8, 2017
ספר מקסים ומרגש המתאר את קורותיהן של שלוש נשים בנות למשפחה אחת. הדמויות עגולות ומלאות, רגשות עזים לצד היסטוריה מרגשת, והדובדבן שבקצפת- כתיבתה הסוחפת של מזי"א, שמעוררת לקרוא עוד ועוד
Read
December 5, 2021לא אהבתי
ארוך
אין חלוקה נכונה בין סיפור המסגרת לסיפור ההיסטורי שהוא לא ככ מענין לדעתי
וככ אהבתי את התפרצות X
חבל
ארוך
אין חלוקה נכונה בין סיפור המסגרת לסיפור ההיסטורי שהוא לא ככ מענין לדעתי
וככ אהבתי את התפרצות X
חבל
April 13, 2024
מופת.
הספר הראשון שמסב לי צער על כך שלא ניתן לתת 6 כוכבים.
הספר הראשון שמסב לי צער על כך שלא ניתן לתת 6 כוכבים.
Displaying 1 - 8 of 8 reviews