לפרופסור עמליה בן נון משרה יציבה באוניברסיטה, שגרת חיים שלווה ושְׂערה היפה אסוף תמיד. כל אלה - ועוד - משתבשים, מופרים ומשתנים לנצח כשאמה הקשישה פותחת בפניה צוהר אל רומן סוער שניהלה בנעוריה בפלסטין המנדטורית, וכשסטודנט רגיש ורב־קסם מחזר אחריה בתקיפות מביכה. שני סיפורי האהבה - זה הקדום, של אמה, וזה של עמליה עצמה - נרקמים במקביל; שניהם רוויים יצרים ותשוקה ולשניהם ניחוח מבהיל ומשכר של חטא מתוק. עמליה מחפשת אחר האמת, מנסה לחשוף את פרטי סיפור האהבה הישן של האם משל היה חידה היסטורית, ונסחפת אחר אהבתו של הסטודנט שלה. מה שהיה ודאי וברור בחייה נעשה עמום ומאיים. מי היה אביה האמיתי? האם שאול, הסטודנט הפתיין הצעיר, מציע לה אהבת אמת או רק משתעשע ברגשותיה של המרצה הבשלה והבודדה?
שתי האהבות מתלכדות לסיפור דרמטי אחד של התנגשות בין משיכה לאיסור.
פרופסור אמנון רובינשטיין הוא משפטן, פובליציסט ופעיל פוליטי. היה שר החינוך בממשלת רבין השנייה. בשנת 2006 זכה בפרס ישראל למשפט. פרסם ארבעה רומנים: השמיכה, כביש מספר חמש, הים שמעלינו וכניסה נפרדת. אהבות אסורות הוא ספר הפרוזה החמישי שלו.
יוצא דופן בעלילתו וכשרון הכתיבה. עמליה בן-נון בת החמישים היא מרצה לספרות, נאה ומטופחת. סועדת את אמה הקשישה רבקה וגדלה על זכרונותיה אודות אביה ראובן שנהרג במלחמת העצמאות ומעולם לא הכירה. לעמליה בן יחיד, מיקי הסובל מלבקנות שעבר לצפון ואין לו קשר עמן. רבקה ניתקה קשר לפני שנים רבות עם אחיה אלי שלחם באצ"ל וקשור מבחינתה לטרגדיה הנוגעת לסרג'נט בריטי שאהבה. מכנה את אבנר לו היתה עמליה נשואה ונטש אותם 'הגָרוּש ללא גְרוּש' בלגלוג. סטודנט צעיר פולש לחייה ברגל גסה. שאול המגלה כלפיה טירוף חולני ואובססיבי בצד אהבה, דוגל קיצוני באי אלימות ופציפיזם כמי שסבל מהצקות כילד ונער נמוך ומושפע מאד מדמותו של הנסיך מישקין, גיבור הספר 'האידיוט'. בתחילה הקשר לא ראוי בעיניה כמרצה בכירה מבוגרת די הצורך להיות אמו. הוא אינו מניח לה, החצוף! אף מעז להציע לה לצאת לקפה! שאול חולק עימה את תובנותיו לגבי דוסטוייבסקי ושולח לה מיילים עם מסרי חיבה ואהבה. משיכתו אמיתית, רואה בסטודנטיות 'פרגיות חסרות בינה' ועמליה מוצאת עצמה לכודה במערבולת רגשית ביחסה אליו. נענית לחיזוריו וגילויי אהבתו, משנה את הופעתה החיצונית ויוצאת עימו בפומבי למרות גחמותיו המטורפות בצד בגרות ותבונה. הקשר ביניהם אינו נשמר בסוד ועמליה מוצאת עצמה במצב לא קל מול המערכת האקדמית ונלעגת בידי הסטודנטים. מה היא חושבת לעצמה, פרופסור בת חמישים משתטה כנערה מתבגרת עם סטודנט תמהוני, הפדופילית הזו. גם חולצתו עם הכיתוב המתריס 'שלום שלשום' מושכת אש מעוברים ושבים ('גיברת,תגידי לבן שלך שכל השמאלנים האלה יצאו לנו מהאף!'). תגלית בערוב חיי האם ולאחר מותה ממכתבים ומסמכים שמצאה מטלטלת אותה. ספקות מכרסמים, אַבֵלה על האם שאיננה, מתייסרת עקב הנתק מבנה ושאול האובססיבי הסוחף אותה לקשר אהבה מטורפת ובלתי אפשרית עם עליות ומורדות. מחדשת קשר עם דודה וזועמת על שאול המתעמת איתו בשל שירותו באצ"ל ורואה בו רוצח. אלי מצידו רואה בו שוטה צדקני שאינו מסוגל להבין את רוח הזמן והמתיחות בימי המנדט. סיפורי האהבה האסורה בין רבקה לסרג'נט הבריטי ועמליה עם שאול לאחר חצי מאה נשזרים זה בזה בכתיבה יוצאת דופן, ברוכת כשרון ועוצמתית, צופנת הפתעות וחושפת סודות ונפשות מיוסרות. רותקתי. יצויין שחלקים מהספר מבוססי אמת ומובאים בסיומו. מופיע גם כסיפור קצר בספר המצויין 'כניסה נפרדת', אחד מ-18 סיפורים.
פרופסור עמליה בן נון, מרצה לספרות רוסית ומומחית לרומנים של המאה ה- 19, מצליחה מאוד מקצועית אבל חייה האישיים והריגשיים נמצאים בבלגן איום.
נישואיה התפרקו ואין לה קשר עם אבי ילדה. הבן שלה גלה לצפון הארץ למצוא את עצמו ואת עצמאותו ואינו בקשר איתה ואמא שלה, הולכת ודועכת אל העבר ומעלה באוב את המאהב שהיה לה טרום הקמת המדינה. בנוסף הולכת ומתערערת זהותה כשעולה בה השאלה מי היה אביה הביולוגי ועל כל אלה נוסף סטודנט מוזר ותמהוני בשם שאול, המחזר אחריה במרץ רב עד שהיא נופלת כפרי בשל לידיו.
אמנון רובינשטיין הצליח לרקוח טלה נובלה ולשלב בה פרקים מהישוב היהודי ויחסיו עם שילטון המנדט לפני קום המדינה. במיוחד קיימת בספר התייחסות לאירועים היסטוריים קונקרטיים שקרו כשבגין היה ראש האצ"ל כאשר אנשי האצ"ל הוצאו להורג ע"י הבריטים וכנקמה הוציא האצ"ל להורג 2 חיילים בריטיים שנתפסו.
החיילים שנתפסו היו דווקא בעלי אג'ינדה ישראלית וסייעו לישוב היהודי, כך שזו היתה הוצאה להורג שגויה מכל בחינה, בעיקר מהבחינה המוסרית. הרגשתי שרובינשטיין ניצל את הספר כדי לבוא בחשבון עם בגין והדרך הפוליטית הבלתי מתפשרת שבחר.
ספר חביב וקולח שמעביר שעתיים של קריאה וגם מלמד משהו על ההיסטוריה.