גבר ואישה נפגשים על מרפסת הצופה אל העיר ביום קיץ בהיר. פגישה שתשנה את חייהם לעד. אלה הם היו ימיו האחרונים של המנדט הבריטי, תמורה מתקרבת מורגשת בכול, והרומן האסור בין לילה היהודייה לאליאס הערבי מתנפץ כאשר העיר נחלקת לשניים. תשע-עשרה שנה חולפות עד שירושלים השסועה מתאחדת, ובעיר החוגגת את שלמותה מנסים לילה ואליאס לאחות את מה שנשבר, לרקום מחדש את האמון שהופר.
את סוד אהבתם הגדולה שומרת בלבה נומי, בתה של מרגז, חברתה של לילה. ילדה שעיניה פקוחות אך איש אינו רואה אותה. היא זו שבידיה מופקדים מכתבי הערגה והגעגוע שלהם, והיא גם זו שאליאס פונה אליה שנים מאוחר יותר כדי שתסייע לו להגשים את משאלתו האחרונה.
כגרגר חול נישא סיפורם ברוחות המסוערות של תקופתו, הרת המאורעות והגורל, והשנים עוטפות אותו בשעפות של זיכרון ותשוקה עד שהוא הופך לפנינה בוהקת המתגלה במלוא יופייה.
באם אשכחך משיבה ענת טלשיר לחיים ביד בוטחת את ניחוחותיה, צבעיה, מראותיה, ומוראותיה של המדינה הצעירה, ומפיחה נשמה יתרה בסיפור אהבה סוחף ומרגש, שאי-אפשר לעמוד בפני עוצמתו.
ענת טלשיר, ילידת ירושלים, 1957, עיתונאית ב"ידיעות אחרונות", כלת פרס סוקולוב לעיתונות.
לא הייתי מזכירה את הספר הזה לולאי קיבלתי אותו לסקירה. בעניי העלילה לא אמינה, נוטה לרומנטיות יתר על חשבון הפרטים ההיסטוריים והוא פשוט רע לתפארת במיוחד בהשוואה ל"שירה" מאת עגנון, שנקרא במקביל.
לא הצלחתי לסיים אותו והוא מתהדר בתואר נדיר במחוזותינו האובססיביים על סיום ספרים - "ננטש".
העלילה בקצרה, לילה (קוראים את השם כמו שקוראים לילך) היהודיה פוגשת את אליאס סוחר התה הערבי במסיבה על מרפסת ארמון הנציב בתקופת טרום המדינה. אוטוטו המנדט הבריטי מסתיים ומדינת ישראל תוקם והשניים מתאהבים ונאלצים להיפרד על רקע תוכנית החלוקה.
קצרה היריעה לתאר מדוע הספר עורר בי שאט נפש ואנטגוניזם קשה כבר מתחילת הקריאה בו. רק השם שנבחר לגיבור עורר בי סימרורים של עצבים, שם שנבחר בתקופה שבה לילה יכל להיות כל דבר רק לא שם של יהודיה בחברה הגלותית והציונית הפוסט שואתית והפרה ישראלית. אומנם הגיבורה ממוצא תורכי, אבל הבחירה הזו כל כך לא אוטנטית בעניי שהיא הערימה בפני קשיים כבר מתחילת הקריאה.
שלא לדבר על סיפור האהבה ההיסטרי שנותן תחושה צמיגה ודביקה והרקע הטרום מדינתי שעומעם לטובת המטרה, העימותים בין ערבים ויהודים בכל הארץ ובפרט באזור ירושלים, שנזנח לאנחות לטובת אפשרות ההתאהבות הסוחפת של הגיבורים הנוסעים במכוניתו של אליאס ליפו ובירושלים.
בקצרה בשביל לא להשחית מילים ואת זמנכם, מיותר אלא אם בא לכם על רומן רומנטי כזה שהפרטים בו לא לגמרי חשובים.
לשם ההוגנות מצורפת סקירה יחסית אוהדת מאתר עיתון הארץ.