המפץ הקטן

by Benny Barbash, בני ברבש

אסף, נער כמעט בן 13, ילד חריף בעל פוטנציאל להיות מדען, עוקב בהשתאות אחרי המפץ הקטן המתחולל יש-מאין בחיי אביו, רועי, ומביא לשינויים מרחיקי לכת בחיי כל המשפחה ואף ליותר מכך. כי בוקר אחד, כשאמו סמדר מתעוררת, היא מבחינה שמגומת האוזן של בעלה, הממשיך לישון לידהּ כמו תינוק, מבצבץ עץ-זית זערורי, עם עלים פצפונים וענפים דקיקים, עדינים יותר מהידיים של בתה הקטנה נוגה – ואם הוא לא היה יוצא מתוך האוזן השמאלית של בעלה, היא היתה חושבת שהעץ הזה ממש-ממש מתוק.
וזוהי רק ההתחלה. ככדור-שלג הצובר נפח ותאוצה עוד תלך ותתגלגל, מסיבוך לסיבוך, עלילת הנובלה של ברבש – קומדיה פנטסטית שנונה, עם גוגול בהופעת-אורח, שעם זאת היא גדושה ריאליזם ומושרשת עמוק במציאות הישראלית.

ברבש לא כתב אליגוריה קמוטת-מצח, אלא סיפור כֵּיפי, משעשע ומבריק, שבו עץ-זית הוא קודם-כל עץ-זית. ואם הוא גם הרבה יותר מכך, הרי זה על אחריותם הבלעדית של חֶברָה ושל שיח-לאומי. שהרי החל משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ-ישראל לפי ההבטחה בספר דברים, ועד למהומות עצי-הזית של השנים האחרונות, מככב עץ-הזית בארץ במרחב הסמלי של נרטיבים לאומיים נאבקים, המבקשים לסמן באמצעותו את הבעלות 'הטבעית והעתיקה' על הטריטוריה. הוא הנטיעה הכי שורשית מכולם, העמידה ביותר והמכה שורשים בעקשנות. הוא צבע מדי הצבא וגם 'סמל השלום'. זהו אם-כן סיפורו של אדם ש"נכנס לו זית לראש" כבעיה רפואית, ורק שלא בטובתו נראה הזית לאחרים כסמל.

'המפץ הקטן' הוא ספרו הרביעי של בני ברבש, שאף כתב, בין השאר, את התסריטים לסרטים "מאחורי הסורגים" ו"אחד משלנו" ולסדרת הטלוויזיה "טירונות".

Genres: Israel, Fiction

125 pages, Paperback

First published January 1, 2009

Reviews

[Julie lit pour les autres · Rating 4 out of 5]

Petit conte décapant sur les relations entre Israélites et Palestiniens, encore plus pertinent en ce moment. Le ton du récit est drôlatique puisque raconté par un garçon de 12 ans, mais c'est le pauvre père à qui il pousse un olivier dans l'oreille qui remporte la palme. Dialogues vifs et acérés, symbolisme fort sans être trop forcé, un petit bijou.

[Halfeared · Rating 3 out of 5]

2.5

[Siv30 · Rating 3 out of 5]

"רשמתי", אמרה סבתא ושאלה אותו אם הוא חושב שזאת בעיה גנטית, וסבא שאל: "למה, היה לכם מישהו במשפחה שסבל מתופעה דומה?" "במשפחה שלי?" ענתה סבתא ברוגז, "מה פתאום במשפחה שלי?" "מאחר שאת מתעניינת אם יש לתופעה סיבה גנטית, הנחתי שאת מכירה אותה, במיוחד לאור העובדה שהיו הרבה חריגים במשפחה שלך". (עמ` 69)

בוקר אחד מתעוררת סמדר ומגלה שגדל באוזן של רועי, בעלה, עץ זית, ומרגע זה חייהם מתהפכים.

אסף, הבן הבכור, מתאר בלשון חדה, משעשעת ואנושית, את האירועים ואת התנהלות המבוגרים מסביבו. במבט חודר, ללא טיפת ציניות ועם הרבה אמפטיה וסקרנות, מתאר אסף את התהליכים שעוברים על אביו, אמו, סבו וסבתו, ועל מערכות היחסים בינהם.

"הגוף זה דבר אינטגרטיבי", הסבירה לו הרופאה. כל דבר קשור. "לא מה שיש לי" התעקש אבא. "גם מה שיש לך. אז אתה תיתן לי לעשות את עבודה שלי, ואתה תעשה עבודה שלך ותשכב על מיטה עם חולצה למעלה ומכנסים למטה עד ברכיים"(עמ` 88)

מדובר בספר צנום, אבל הוא כתוב בצורה שנונה ונוגעת ללב. אני בהחלט מסכימה עם המילים של מנחם פרי בכריכה, שמדובר בספר כייפי ומבריק למרות הנושאים הכבדים שעולים בו.

לצערי, הרגשתי שהפרק וחצי האחרונים נופלים בהרבה מיתר הספר והרגשתי שברבש לא בדיוק ידע איך לסיים את מה שהתחיל. אני יכולה להבין את הקושי.

קל לקחת פנטזיה ולטפל באמצעותה באירועים עכשווים, אבל התפר של החזרה מהפנטזיה למציאות תמיד קשה לטיפול, במיוחד כשאין התרה של העלילה או פתרון.

עדין לטעמי מדובר בספר ראוי לקריאה. אותי ברבש הפתיע בכתיבה אנושית ובטיפול רגיש בנושאים כואבים.

"המפץ הקטן", בני ברבש
הוצאת הספריה החדשה, 2009, 125 עמ`

[Marina · Rating 3 out of 5]

Un romanzo breve, o racconto lungo, che è un piccolo gioiellino di simbolismo e divertimento. La storia è quella di un uomo che è grasso, e dunque prova le diete più assurde nel tentativo di dimagrire. Finché non prova la dieta delle olive, un nocciolo gli rimane in gola e un albero di ulivo comincia a crescergli nell'orecchio. La storia è raccontata nel suo stile divertente e dai periodi lunghissimi dal figlio dodicenne di quest'uomo, che non ha grande ruolo nella vicenda, se non come narratore.

Nel raccontare questa strana favola Barbash ci racconta della difficile convivenza fra due popoli, quello ebreo e quello palestinese, parlando dal punto di vista ebreo oltranzista. Ovviamente il giovane narratore potrà difficilmente avere un'opinione propria in merito alla questione, ma assorbe le idee dei suoi genitori e soprattutto di sua nonna, che è praticamente una fondamentalista di destra. Le idee della famiglia sono chiuse e xenofobe, ma i componenti della famigliola poco immaginano che la vicenda dell'uomo possa andare a influire sul teso rapporto fra ebrei e palestinesi.

Si potrebbe forse dire molto di questo breve romanzo, ma vi voglio lasciare il piacere della scoperta e della lettura.

[Eric Gillis · Rating 4 out of 5]

Un conte, plutôt qu’un roman. Court, surréaliste, burlesque, caricatural, mais le propre d’un conte : touchant, un condensé d’allégories l’air de rien. Le grand père scientifique versus la grand-mère garante de la tradition m’a beaucoup amusé. De l’intimité à gogo au final. De la légèreté. Un humour à la Woody Allen. Etonnant, j’ai oublié plusieurs fois que nous n’étions pas à New York, mais Tel-Aviv, avec les territoires occupées à portée de bras, y compris ses préjugés. Ai aimé, cela m’a rappelé le meilleur d’Isaac Bashevis Singer. Un livre qui ne se prend pas au sérieux. Une fin en queue poisson nous laisse à inventer la fin. Chouette.

[Edith · Rating 4 out of 5]

Complètement fou cette histoire-là. L'histoire d'un homme qui fait un régime d'olives et qui se retrouve avec un olivier qui lui pousse dans l'oreille!
Encore un excellent roman publié chez Zulma!

[Noemie Taylor · Rating 5 out of 5]

Un court roman tout à la fois tendre, cynique et hilarant. La traduction française de Dominique Rotermund est remarquable.