What do you think?
Rate this book
זבובים
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 of 1 review
August 29, 2015
בראיון שערך בעז כהן עם אהרן מגד בשנת 2008 ופורסם בגלובס סיפר הסופר על הורותו ולידתו של "זבובים":
"הספר נולד בין השמשות, בשעה של לא יום ולא לילה. לפני שזמזמו הזבובים בראשי, צמחה בי דמותו של יחזקאל (חזי) חזיז, הנער שהוא ספק-גאון ספק-תם, מה שקוראים בצרפתית 'סאוואן אידיוט', שהוא צאצא לשושלת ארוכה של גיבורים שלי בספרים אחרים, החיים בשולי החברה, ויש בהם סגולות המרתקות אותי, כי אני חש אמפתיה עמוקה כלפיהם".
לא יכלתי להישאר אדישה לתיאור, לעברית המתנגנת שאינה דומה כמעט בדבר לעברית בספרי מקור עכשוויים. קניתי את הספר שימתין.
והוא המתין (לא הרבה). על מדפי ספרים רבים הממתינים לרגע שלהם. לרגע שבו אני אחוש את התשוקה לקרוא אותם.
זבובים הוא סיפורה של אובססיה. בגיל 26 ללא עבודה או זוגיות, חי מקצבה ששולח לו הדוד מאמריקה ומתרומות מהסבתא, מקדיש חזי את כל כולו לרעיון הפקת אנרגיה מתעופת זבובים.
זבובים כולל רגעים של התעלות, שבהם מגד מלהטט בשפה והגיבור שלו ממריא לשחקים ורגעים שהגיבור כל כך מנותק בהגיגיו, בשפה שלו, במהות שלו שהוא נופל הרחק הרחק מהקורא. אבל יש משהו בספר שלא מאפשר להניח אותו. אולי זו העלילה הממוקמת בתל אביב של סוף שנות ה- 60 שגורמת לתחושת היכרות, נוסטלגיה שמחממת את הנשמה, אולי הרצון לדעת מה יעלה בגורלו של דון קישוט העברי במלחמתו בתחנות הרוח ובזבובים שמזמזמים את נפשו לדעת.
וציטוט:
"הלנה הצטערה, אבל השלימה. "הסרבנות היא באופי שלו", אמרה בהגיעה לביתה של אירנה. "הוא סרבן עבודה, סרבן כרטיסי אשראי, סרבן השקעות, ועכשיו גם סרבן טיפול. קיוותי שתעקרי את הסרבנות הזו מתוכו. אין זו אשמתך שלא הצלחת. יש לה שורשים עמוקים מדי. על כל פנים אני מודה לך, אני בטוחה שעשית כמיטב יכולתך. כמה אני חייבת לך?"
לפני צאתה, בעומדה על הסף, שאלה: " אז מה דעתך, לאיזה כיוון עליו לפנות? הלא הוא צריך לחיות ממשהו..." אירנה השתהתה רגע, חיוך דק הסתמן על שפתיה, ואז אמרה: "אולי הוא יהיה סופר..."" (138-139)
"זבובים", אהרן מגד
הוצאת אחוזת בית ספרים, 2008, 224 עמודים
"הספר נולד בין השמשות, בשעה של לא יום ולא לילה. לפני שזמזמו הזבובים בראשי, צמחה בי דמותו של יחזקאל (חזי) חזיז, הנער שהוא ספק-גאון ספק-תם, מה שקוראים בצרפתית 'סאוואן אידיוט', שהוא צאצא לשושלת ארוכה של גיבורים שלי בספרים אחרים, החיים בשולי החברה, ויש בהם סגולות המרתקות אותי, כי אני חש אמפתיה עמוקה כלפיהם".
לא יכלתי להישאר אדישה לתיאור, לעברית המתנגנת שאינה דומה כמעט בדבר לעברית בספרי מקור עכשוויים. קניתי את הספר שימתין.
והוא המתין (לא הרבה). על מדפי ספרים רבים הממתינים לרגע שלהם. לרגע שבו אני אחוש את התשוקה לקרוא אותם.
זבובים הוא סיפורה של אובססיה. בגיל 26 ללא עבודה או זוגיות, חי מקצבה ששולח לו הדוד מאמריקה ומתרומות מהסבתא, מקדיש חזי את כל כולו לרעיון הפקת אנרגיה מתעופת זבובים.
זבובים כולל רגעים של התעלות, שבהם מגד מלהטט בשפה והגיבור שלו ממריא לשחקים ורגעים שהגיבור כל כך מנותק בהגיגיו, בשפה שלו, במהות שלו שהוא נופל הרחק הרחק מהקורא. אבל יש משהו בספר שלא מאפשר להניח אותו. אולי זו העלילה הממוקמת בתל אביב של סוף שנות ה- 60 שגורמת לתחושת היכרות, נוסטלגיה שמחממת את הנשמה, אולי הרצון לדעת מה יעלה בגורלו של דון קישוט העברי במלחמתו בתחנות הרוח ובזבובים שמזמזמים את נפשו לדעת.
וציטוט:
"הלנה הצטערה, אבל השלימה. "הסרבנות היא באופי שלו", אמרה בהגיעה לביתה של אירנה. "הוא סרבן עבודה, סרבן כרטיסי אשראי, סרבן השקעות, ועכשיו גם סרבן טיפול. קיוותי שתעקרי את הסרבנות הזו מתוכו. אין זו אשמתך שלא הצלחת. יש לה שורשים עמוקים מדי. על כל פנים אני מודה לך, אני בטוחה שעשית כמיטב יכולתך. כמה אני חייבת לך?"
לפני צאתה, בעומדה על הסף, שאלה: " אז מה דעתך, לאיזה כיוון עליו לפנות? הלא הוא צריך לחיות ממשהו..." אירנה השתהתה רגע, חיוך דק הסתמן על שפתיה, ואז אמרה: "אולי הוא יהיה סופר..."" (138-139)
"זבובים", אהרן מגד
הוצאת אחוזת בית ספרים, 2008, 224 עמודים
Displaying 1 of 1 review