רוֹמי היה תלמיד מצטיין, חתיך הורס וכדורגלן מחונן. העתיד שלו היה סלול לפניו בכל תחום. לא הייתה נערה אחת בבית הספר שלנו שלא הייתה מאוהבת בו. הוא היה כל מה שחלמתי עליו בגיל שש עשרה – והוא לא היה מודע לקיומי. שנה אחר כך הגורל הפגיש בינינו. אומנם, באותו רגע לא חשבתי על הגורל. אבל היום, ממרחק של עשר שנים, אני יודעת שזאת הייתה יד הגורל באותו ערב. הייתה זאת גם יד הגורל שהפרידה בינינו. החיים שלחו את רומי למסלול שאליו הוא כיוון מילדות. אותי החיים שלחו למסלול אחר, הרחק מכל מה שחלמתי. כשהייתי נערה וחלמתי הרבה חלומות לעתיד, רומי היה החלום העיקרי שלי. היום הוא התגלמות הסיוט הכי גדול שלי. עכשיו הוא חזר ונראה שהדרכים שלנו מצטלבות שוב. אבל אני כבר לא בת שש עשרה. וכבר מזמן הפסקתי לחלום.
⭐⭐⭐ הרעיון הכללי היה מעניין, מבחינתי זה נפל בעיקר בביצוע ⭐⭐⭐
הסיפור מתחיל בעבר - בתחילתו של הקשר בין רומי לעומר. אז, עומר היא נערה שקטה, עם חלומות גדולים להיות רופאה, מלאת מוטיבציה וחדורת מטרה. רומי הוא שחקן כדורגל, אשר כולם צופים לו עתיד זוהר וגדול, והוא לא פחות חדור מטרה מעומר. לעומר יש "קראש" מטורף עליו, והוא מצידו לא יודע מי היא, עד שדרכם מצטלבת דווקא בזכות אחיה הקטן (והדמות האהובה עלי 🥰). הם מתאהבים, וללא ספוילרים מיותרים, החיים, החלטות, ואנשים, מפרידים בינהם. שאר הספר מתרחש לאחר כעשור, כאשר רומי חוזר בחזרה ארצה, ועומר התבגרה ועכשיו היא אמא.
הדבר המרכזי שמנע ממני להנות מסיפורי היה שרוב הסיפור היה "לספר ולא להראות". למעשה במקום "להראות" את עומר ורומי מתאהבים, במקום להראות את החיבור הזה שיש בינהים, הרגשתי שבעיקר מספרים לי - ועל כן לא הצלחתי להאמין לרומן שלהם (לא בעבר ולא בעתיד). בנסוף סגנון הכתיבה הזה גרם לכך שלא באמת הצלחתי להתחבר לדמויות.
מבחינת העלילה והדמויות עצמן. רומי הרגיש לי לעיתים יותר מדי ילדותי - כמו נער שצריך להבין מי ומה הוא רוצה מהחיים שלו. את דמותה של עומר אהבתי יותר. יחד עם זאת, מפריע לי שבקושי היו לה אינטרקציות עם הבן שלה. זאת בשילוב עם העובדה שכל חמש דקות מזכירים לנו שהיותה אמא גרם לכך שחייה "נהרסו" - עבורי זה היה קצת יותר מדי. אני כלל לא מזלזלת בכל ההקרבות שהיא עשתה עבור בנה, וכל החלומות שהיא הקריבה, זה פשוט שהייתי צריכה קצת יותר אינטרקציה עם הבן שלה כדי לראות ולהאמין שזה באמת היה שווה את זה (ולא רק שיספרו לי שהיא לא מתחרטת ושהוא שווה את זה)...
לסיכום, אני חושבת שאם צורת הכתיבה היתה טובה יותר, בסגנון של "Show Don't Tell", הרבה מהבעיות שלי עם הספר היו נעלמות...
הטרופים בסיפור הן: ~ נסיון שני לאהבה. ~ שחקן כדורגל. ~ הורות.
✨ ״אני אוהב אותך. לא היה רגע אחד בעשור הזה שלא אהבתי אותך.״ ✨
✨ ״אני לא מתכוון להתנצל על הנשיקה או על הצורך שבוער בי לגעת בך. אם לא הבנת, את אף פעם לא היית מהצד. היית הכל.״ ✨
דעתי על הספר(עלול להכיל ספוילרים): נתתי לספר ⭐️ 3.5 כוכבים ⭐️ קיבלתי את הספר בכנס של אדל-יהלומים כשהספר הזה הושק וידעתי שבאיזשהו שלב אני אגיע אליו כי אני מאוד אוהבת עלילה של תיכוניסטים, הבחורה השקטה והבחור המקובל (במקרה שלנו כדורגלן).
שמעתי פה ושם שהספר דומה קצת לספר אחר שקראתי (לא אציין שמות, לא רלוונטי מבחינתי), ואני חייבת לומר שחוץ מההתחלה של הספר לא באמת נתקלתי במשהו דומה יותר מידי. גם משהו שאני בדרך כלל אומרת זה שבעולם הספרים כבר עשו הכל, אי אפשר להמציא את הגלגל מחדש ותמיד יהיו ספרים דומים וספרים דומים פחות.
היה לי נורא קשה עם הכתיבה בהתחלה, הרגיש לי קצת ״וואטפדי״, כמו אחד הספרים שניסיתי לכתוב כשהייתי בכיתה ז׳ וחשבתי המון על לנטוש את הספר (בפעם הראשונה! בחיים לא נטשתי ספר 🥲) כי הכתיבה מאוד הפריעה לי. החלטתי לתת צ’אנס לספר והכתיבה כן נהייתה טובה יותר עם הזמן ומשהו השתנה שם ונהיה טוב יותר.
חשוב לי לציין שבספר הזה רומי זה הבן ועומר זאת הבת, אני חושבת שעד סוף הספר התבלבלתי בינהם כל הזמן ומצאתי את עצמי מתעצבנת הרבה מאוד בגלל זה😂.
נהנתי לקרוא על עומר, על התהליך שלה, שהיא גדלה כנערה שהיה לה את כל החיים על מגש מזהב והיא יכלה לעשות כל מה שהיא רצתה אבל בחרה בדרך שונה לחלוטין ולצאת לדרך עצמאית בגיל צעיר מאוד ולבנות את החיים שלה ב2 ידיים בלי עזרה של אף אחד, ולהתמודד עם כל מה שהחיים נתנו לה במהלך השנים (לטוב ולרע). קצת היה לי קשה עם הדמות של רומי, הטינה שהוא נטר לעומר וההתנהגות הילדותית שלו, וזה שהוא התנער מאחריות עד שלב מאוד מאוחר כשבתכלס לפי דעתי היה מאוחר מידי ואני אישית לא הייתי סולחת לו ולא נותנת לו להכנס בחזרה לחיים שלי, אבל זאת רק אני 🤷🏻♀️
שורה תחתונה - ספר חמוד, האם חייב לרוץ ולקנות אותו? לא חושבת. אם אתם מחפשים ספר קליל לקרוא בין לבין, או שאתם מחפשים ספר קליל שיוציא אתכם ממחסום קריאה, אז זה הספר בישבילכם. נ.ב - אני אשמח מאוד אם יצא ספר על טוהר ועילאי או אליה ואוהד, לתשומת ליבך סנדרה. תודה
הטרופים שיש בספר : - רומנטיקה ישראלית - הזדמנות שנייה - אם חד הורית
העלילה שלנו מתחילה בעיר באר שבע . והספר מספר על עומר ורומי . עומר היא בת להורים שיש להם רשת מאפיות ובתי קפה ארצית ובוא נגיד שכסף זה לא משהו שחסר לה אבל חום ואהבה מההורים שלה זה כן . והיא ואח שלה הקטן בקשר טוב והם נמצאים אחד בשביל השני ועוזרים אחד לשני . וגם יש לה 2 חברות שהיא לא יכולה לסמוך עליהם אבל היא מחליטה להתעלם מזה כי נשארו לה רק עוד שנה וחצי והיא מחליטה להשאיר את המצב כמו שהוא . עומר גם מתנדבת במד"א והשאיפה שלה היא להיות רופאה ,רק שדברים משתבשים לה בדרך .
רומי הוא הנער המצטיין והחתיך והכדורגלן .ואין בחורה שלא הייתה מאוהבת בו זה כולל גם את עומר . החלום של רומי הוא להיות כדורגלן ולאחר שהוא מקבל הצעה מאחד ממועדוני הכדורגל הגדולים בעולם הוא עוזב לאסטון וילה וחוזר לארץ אחרי 7 שנים .
מפה אני לא אמשיך לספר על העלילה כי זה יהיה ספוילר אבל נתתי יחסית ציון נמוך במיוחד מהסיבה שבזמן האחרון אני נתקלת בספרים שאני לא אוהבת את הדמות הגברית גם בספר הזה לא אהבתי את הדמות הגברית - רומי אני חושבת שהוא מאוד ילדותי וחושב שהוא יכול לקבל כל מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה ופשוט לא הצלחתי לאהוב אותו וזה משהו שממש יכול להרוס לי את חווית הקריאה שלי כי אני צריכה לאהוב את הדמות הגברית ופשוט בזמן האחרון יוצא שאני יותר אוהבת את הדמויות הנשיות בספר הזה עומר היא דמות מאוד חזקה ומאוד אכפת לה מהקרובים אליה והיא מאוד מתחשבת והיא תלחם על מה שהיא רוצה וזה מה שאהבתי בה .
וכל כך בא לי ספר על עילאי אח של עומר אם יהיה עליו ספר אני ממש ארצה לקרוא אותו כי זה די ברור עם מי הוא יהיה וזה יהיה ספר שונאים לאוהבים כזה וזה יהיה ספר מדהים לדעתי .
✨״ אני לא מתכוון להתנצל על הנשיקה או על הצורך שבוער בי לגעת בך. אם לא הבנת, את אף פעם לא היית מהצד. היית הכול״✨
קיבלתי את הספר לסקירה מביבוקס, אז קודם כל תודה להם❤️ הרעיון של הספר מהממם ומקסים אבל משהו לא עבד לי שם, הוא כן ספר רומנטי אבל רק ב97% הזוג נהיה ביחד וגם אין סמאט ככה שאם מישהו מצפה שידע. לי אישית זה הרגיש ממש לא הגיוני בעיקר בגלל העלילה של הספר, אני ציפיתי שכמו בכל ספר רומנטי הם יהיו ביחד ואז יקרה משהו והם ישלימו אבל זה פשוט לא קרה🤷♀️ היו בהתחלה קפיצות זמן כל כמה פרקים וזה היה מבלבל ולא מובן. אז מה כן משך אותי בספר? הטרופים וזה שהגבר שחקן כדורגל כי לא יצא לי לקרוא ספר בסגנון כזה. מה שהתברר בסוף כגבר מעצבן ומניאק כמו כל הסטיגמות על שחקני כדורגל😅 בנוסף הכתיבה בספר לא תמיד עבדה לי והרגשתי שפה יחסית ״נמוכה״. (להבנתי זה הספר ביכורים של הסופרת מקווה שאני לא טועה),ואני בטוחה שהיא השתפרה ואני ללא ספק אקרא את הספר החדש שלה ״משהו לא צפוי״ שמתקשר לספר הזה. אז למה כן נתתי 3 כוכבים? קודם כל ספר עם עלילה ישראלית ושירים ישראלים זה תמיד טוב. הסופרת שמה בתחילת הספר רשימת שירים שהם בין האהובים עליי והזמרים שם מדהימים אחד אחד. היה גם אזכור של הזמרים והשירים בספר (הראל סקעת-ואת, מירי מסיקה- עכשיו אתה חוזר בחזרה, עידן חביב- עד שתחזור ועוד) אותי אישית זה ריגש ואני אוהבת לראות את זה בספרים. הרעיון של הספר מקסים, היו חלקים שאהבתי וגם התרגשתי. הדמות הנשית מהממת ועוצמתית והצלחתי להתחבר אליה ולהרגיש בכאבה. שורה תחתונה- האם אני ממליצה, כן ולא, ספר קליל יכול להיות סגנון אחר עבור אנשים אחרים שמחפשים משהו קצת קליל יותר ומרגש. אני אישית סיימתי את הספר בכמה שעות.
האמת שקצת התלבטתי אם לקחת את הספר ואם כן או לא לקרוא אותו וכן לקחתי אותו בסוף ואני ממש נהניתי ממנו .
כן היה לי חסר שם משהו שאני לא יודעת להסביר אותו כאילו אהבה שלהם עצומה והכל אבל הוא בקושי עשה משהו בשביל להחזיר אותה אליו ורק יותר הגיע באמצע הלילה בשביל לשחרר את הכעס שלו .
וגם היא הייתה ממש סגורה ( שאני יכולה להבין אותה ) אבל ברגע שאת רוצה שהבן שלך יכיר את אבא שלו את לא יכולה ללכת אליו באמצע מסיבה הגיוני שהם יסגור את הדלת .
מה שכן הכתיבה שלה הייתה ממש טובה וכן ממש זרמה לי ולא הצלחתי להפסיק לקרוא את הספר עד שגיליתי שהוא נגמר .
הסוף היה כזה חמודדדדד ולא הייתי ממליצה לשנות את הסוף בשום הון בעולם! .
עומר - תלמידה מצטיינת, מתנדבת במדא, בת למשפחה אמידה מתאהבת בחתיך של השכבה - רומי - בן למשפחה בינונית, תלמיד ממוצע יחסית וכדורגלן על, המשפחות שלהם מעורבות בסטיגמות על בעיקר מהצד של האבות מה שמעיב על הקשר שלהם בעתיד וגורם לנו לכל הדרמה והסיפור עצמו. אני כל כך אוהבת את הטרופ הזדמנות שניה כי רק בו רואים את תחושת פספוס את הגעגוע את הרצון לתקן והפחד מה יקרה אם… כאן סנדרה תיארה כל כאב מדויק מאוד פשוט היו לי כמה דברים שהיו לי קשים
הספר התחיל בתור ספר וואטפד של פעם למבינות עניין, כלומר חמוד מתוק אהבת נעורים אהבה ראשונה, נשיקות פיקה קטנות - לפעמים יותר מדי תיאורים כמו מה האמא הגישה לכל אחד מהילדים לאכול, היו מלא קפיצות בזמן בהתחלה מה שהקשה עליי להכנס לספר ונטשתי לשלושה חודשים כשהחלטתי לחזור ולתת עוד הזדמנות ממש כמו הטרופ - המשכתי ונשאבתי כי הכל הסתדר במוח!!
אני שמחה ממש שנתתי לו עוד צאנס כי זה ספר מדהים כשנשאבים אליו, הכאב של רומי ועומר היה אמיתי מדי הרגשתי כל דבר שנאמר ביומנים - לא סלחתי למשפחות שלהם. אני מחכה בטירוף לרומן בין עילאי לטוהר!
רומי ועומרררררר!!!!! כמה שאני אוהבת אותםםםם טים רומי תמיד🤞🏽🤞🏽 הם פשוט ככ מתוקים ומתאימים וטהורים. יש כאלה שלא יתחברו לספר ואני ממש ממש התחברתי ואהבתי אותם!!!! כמובן שאני חייבת להמשיך את שאר הספרים של הסדרה המושלמת הזאת!!!💞💞