מאז ומעולם העדפתי לשמור בסוד את העובדה שאני מכשף. למדתי בבית ספר של סתמיים ולא רציתי שיחשבו שאני מוזר. היה לי חבר טוב אחד וזה הספיק לי. בבוקר למדתי היסטוריה וספרות, ואחר הצהריים התאמנתי בכישופי הגנה וברקיחת שיקויים. שום דבר לא הכין אותי ליום שבו נאלצתי לעמוד מול המועצה הגדולה של המכשפים ולהסביר להם למה התנהגתי כמו אידיוט. לא חשבתי שאצליח להתחבר לכל כך הרבה אנשים בזמן כל כך קצר ושאשתכנע לעשות דברים שיהפכו לי את הבטן, ובחלומות הכי רחוקים שלי לא חשבתי שכל זה יתחיל בגלל מישהי אחת. עכשיו אני צריך לסדר את הבלגן שיצרתי, בתקווה שאף אחד לא ייפגע בדרך. זה לא הולך להיות פשוט, ויכול להיות שאכשל פעמיים או שלוש, אבל בסוף אני חייב להצליח. מזל שמכשפי הצפון לא נוטים לוותר כל כך בקלות.
מהרגע שבו פונה רוני אל בן כיתתה אילון, נסחפים השניים אל שרשרת הרפתקאות שמעמידה את כל החבורה שלהם במבחן ושמאלצת אותם להתמודד עם הפחדים הכי גדולים שלהם. במהלך המסע להשגת העין של גבריאל - כדור בדולח שיכול לסייע להם בחיפוש אחר האמת - מגלים כל המשתתפים את העיקר על עצמם ועל חבריהם, וכל זה בעולם מלא בכשפים, בשיקויים ובמערות מסתוריות – ממש כמו בכל תיכון רגיל.
"יומנו של מכשף" הוא סיפור פנטסטי קצבי ומותח על כוחו של כישוף, אך יותר מזה – על הכוח הפנימי שמלווה אותנו ועל חשיבותם של האנשים הקיימים בחיינו.
ההפתעה היתה לגבי מה אני בכלל קורא. ציםיתי לספר נוער די סטנדרטי, וזה אכן לגמרי ספר נוער (מרגיש יותר נוער מ"הרואה" לדוגמה). אבל, ובהחלט יש פה אבל - הספר מתעסק הרבה מאוד בנפש האדם, בפחדים, בטראומות, ויש אפילו כמה סצינות עם מוטיבים של אימה/אימה-פסיכולוגית. האמת שלא ציפיתי לזה. זאת היתה הפתעה, ובהחלט הפתעה מעניינת
קודם כל, כדאי להדגיש שזה לגמרי ספר נוער, וצריכים להיות מודעים לזה אם עברתם את גיל 20 (הדמויות בספר בגיל 17). אני נכנסתי למוד המתאים ולגמרי הסתדרתי.
הטוב: קודם כל, זה ספר מאוד אימרסיבי, ומאוד קל לשקוע בתוכו. אני חושב שזה הספר הישראלי שהכי שקעתי לתוכו. יש בספר פרקים קצרים וקצב טוב. סגנון כתיבה הוא פשוט וזורם מאוד. אומנם פשוט, אבל פשוט שעובד טוב. נקודות הסיום של הפרקים גם גורמות להמשיך עוד. זה לא לגבי המשך העלילה, אלא לראות את המשך העלילה מהעיניים של דמות נוספת. וכל זה הופך את הסספר לספר שמאוד זורם לקרוא בו. הדיאלוגים טובים ומרגישים אמיתיים בין בני אדם.
לגבי שינוי מרובה של נקודות מבט - זה אומנם גם יכול לעבוד פחות טוב לחלק מהקוראים, אבל כל פרק יש שינוי של נקודת מבט - רוני-אילון-רוני-אילון…. החלפה כל פרק. בחצי השני יש נקודות מבט של עוד דמויות. בהתחלה זה היה לי מוזר, אבל זה עובד טוב. נקודות ההחלפה הן טובות, וזה בהחלט עוזר לפתח את הדמויות בצורה טובה ואמינה, בצורה מהירה יחסית.
פיתוח דמות: יש בספר יחסית לא מעט דמויות, שרובן גם מפותחות טוב. וכל זה בספר של 314 עמודים, זה בהחלט יפה. השיפט בין נקודות מבט (בגוף ראשון) בהחלט עוזר לפיתוח מספר לא קטן של דמויות בצורה טובה ואמינה וגם יחסית מהר.
מערכות היחסים בין הדמויות (באופן כללי, לא רומנטיות) מרגישות אמינות וגם עוזרות לפיתוח הדמויות. גם הדיאלוגים מרגישים אמינים (ויש גם הומור די משעשע בספר:) )
יש התעסקות במחשבות של הדמויות, בנפש שלהן, בפחדים, בטראומות, וזה מרגיש אמין. והיו לא מעט סצינות שבהחלט עבדו טוב וגם כתובות טוב שמעבירות את זה בצורה טובה, שעוזרת לקדם את בניית הדמויות.
הפחות טוב: למרות שהעלילה סך הכל מעניינת, יש כמה נקודות בספר שמעלות תמיהה באיך שהיא מקודמת. אם רוצים נניח להגיע נקודה בי, כדי להגיע לנקודה סי. אז צריך את איי. ואז מגיעים מאיי לבי ואז לסי. אבל אם נקודה איי עצמה מרגישה קצת תמוהה? גם כשמה שבא אחר כך הוא כיוון טוב, עדיין עלו לי כמה תמיהות במהלך הספר ששאלתי את עצמי "מה????" "למה שהם ירצו לעשות איקס???" וזה לא שיש הצדקה לזה בהמשך. הכיוון של העלילה רוצה ללכת בהחלט משרת את הספר, אבל היו לי כמה בעיות עם האיך והלמה בכמה מקומות.
גם לגבי העברת ידע לקורא - יש כמה נקודות שרוצים להעביר ידע לקורא, וזה בסדר גמור. השאלה אבל איך מעבירים את אותו הידע. עם האיך והלמה היו לי כמה בעיות בכמה מקרים.
שני הדברים שציינתי פה הם לדעתי בעיקר בעיית עורך. אני חושב שעורך טוב, אחד שגם מתמחה בפנטזיה, יכול היה לעזור לספר.
לסיכום: זה בהחלט ספר נוער עם צד אפל שזורם טוב, די קליל, עם עומק בבניית הדמויות. בהחלט מומלץ לנוער וגם לבוגרים שיכולים להתחבר לספרי נוער. אל תקראו את התקציר (יש שם די פיאסקו לדעתי), והייתי אומר שגם על תסתכלו על הכריכה (היא לא גרועה), ופשוט תתחילו לקרוא. 3.75/5
אילון הוא הילד הזה מהכיתה שאתם לא כל כך מכירים, זה שיושב בקצה הכיתה עם החבר הכי טוב שלו ובחיים לא ראיתם אותו בבילוים. זה, והוא גם מכשף.
התערבות מטומטמת מובילה את רוני עם חברותיה מובילה אותה להתחבר ולגלות שהוא מכשף וההתערבות הזאת תשנה את החיים של כל המעורבים.
אני נורא אהבתי את הספר. הכתיבה הייתה זורמת וממש אהבתי את העובדה שהדמויות מתנהגות כמו בני נוער ולא כמו גיבורים מהאגדות. כן יש כישוף אבל גם יוצאים עם חברים לפיצה. וכל הדמויות בספר די אמינות גם לדמויות המשניות יש חיים משלהם ובעיות משלהם ולא ממלאות מקום בשביל הדמות הראשית.
הסגנון כתיבה של הספר היה ממש זורם והפך את כל חווית הקריאה לקלילה יותר.
מה שכן לדעתי הדרך שבה רוני גילתה שאילון מכשף הייתה קצת מהירה ולא אמינה ולדעתי היה צריך לתת לזה יותר מחשבה. אני לא חושבת שיש מצב שהיא הייתה מאמינה לזה כזה מהר.
במהלך הספר אילון משתנה ונפתח יותר ויותר, הקשר עם רוני גרם לו להתחבר עם כל כך הרבה יותר אנשים ולאט לאט נהיה חלק מהחבורה בצורה ממש ריאליסטית.
יש בספר סצנת תקיפה מינית לא אונס ולא מפורט(לא סמאטי) אבל כן חשוב לשים לב למי שהנושא הזה רגיש בשבילו.
בגדול הספר היה ממש נחמד ולדעתי אם הייתי קוראת אותו בחטיבת הביניים הייתי עפה עליו(מכורת פרסי ג׳קסון מולכם למה ציפיתם?) ואני חושבת שמי שרוצה פנטזיה קלילה ממש יהנה ממנו.
ההומור! מתה על ההומור. ספרות פנטזיה ישראלית לא מקבלת הרבה במה. למה? לא יודעת. רוני כתבה פה ספר שדרש שימשיכו לקרוא אותו. תחילה היה לי מוזר לקרוא פרקים קצרים כל כך אבל וואלה, זה פשוט נכון. בהינתן זה שיכולת הקשב יורדת ויורדת קל מאוד לקרוא עוד פרק פשוט כי הוא קצר. וזה הספר הזה. קליל וכייפי. יש בו שאלות על התמודדות נפשית וקטעים מאוד ספציפיים שהיה לי קשה לקרוא, אבל בסך הכל קליל וכייפי זו ההגדרה.
קודם כל בניית העולם - אהבתי! אני סאקרית של קסם. היה חסר לי עוד קצת רקע, אבל אני לא בטוחה של מה.
הדמויות - יש הרבה מהן! לחלקן מתחברים יותר כי הן פשוט יותר מהסיפור, ולחלקן פחות. ברוב הקטעים בספר אנחנו מתרכזים בכמה דמויות ספציפיות, ויש קטע אחד שאנחנו ממש שומעים את כולן. לכולן יש רקע, לכולן יש סיפור, אבל לא תמיד כולן נדרשות. מצד שני, כיוון שזה לא ספר יחיד, אני נוטה לחשוב שיש פה בנייה לספר הבא.
הסוף - מסקרן! ה״בעיה״ הגיעה טיפ טיפה מאוחר לטעמי, הייתי שמחה לפגוש אותה מוקדם יותר.
צורת הכתיבה - כיפית ממש, קלילה, וכאמור קל פשוט לקרוא.
was 50% an ok plot and 50% a romance plot between 11th graders. but the ending was for some reason written way better than the rest of the book so now I have to read the 2nd book in hope the book is fully written in the same level as the ending
ספר חמוד. קורים בספר מלא דברים שבדרך כלל יקחו כמה ספרים שזה היה ממש כיף. הסוף ממש מפתיע ואני מחכה לספר הבא! הדמויות היו קצת שיטחיות מדי לטעמי ולא ממש הצלחתי להתחבר אליהן אבל אני חושבת שזה ממש ישתנה בספר הבא ואני גם מקווה שהכתיבה תשתפר, לספר הראשון של הסופרת זה היה ממש טוב! ממששששש אהבתי שיש מלא נקודות מבט שונות זה גרם לסיפור להיות סופר מעניין וגורם לך לקרוא מלא בבת אחת!!
וואו איך אהבתי את הספר הזה! הוא לגמרי עלה על הציפיות שלי והעלילה התפתחה למקומות שהכי לא ציפיתי אליהן. נהניתי מאוד, נשאבתי לספר ממש והייתה לי הרפתקה מהממת. בניית העולם הייתה משכנעת מאודד, וקראתי כל תיאור בשקיקה. ספר כל כך אנדרייטד!!! הפך להיות בין האהובים עליי ללא ספק ועכשיו בטוח אכנס למחסום קריאה :( מחכה לספר השני!
הספר הזה הוא אומנם הוא הספר הראשון מאז הרבה זמן שקראתי על פנטזיה אך באמת שהוא כל כך יפה ומותח והכתיבה כל כך טובה, סוחפת, מותחת, מובנת ויפה. באמת שאני לא יכולה להגיד כל כך הרבה על מה דעתי על הספר הזה כי באמת כל מילה שלי תהיה ספויילר. אני כל כך אוהבת את אילון ואפשר לראות כמה הוא אוהב ודואג לרוני שזה נדיר למצוא בחור כזה במציאות. עכשיו גם הקטעים שהם היו צריכים להתמודד איתם והדרך שהם התמודדו איתם אלה הדרכים הכי מוזרים או צפויים בעולם אבל זה כל כך טוב! זאת ועוד, אני הייתי כל כך מסונכרנת עם הדמויות ברמה שכשהם צחקו צחקתי, כשהם כעסו אני הייתי עצבנית, שהם היו מודאגים או לחוצים כך גם אני הייתי, כשכאב להם לי כאב פי שניים, כשבם בכו טוב אני לא יכולה להגיד שבכיתי כי אני לא בוכה מספרים/סרטים אבל קיצר הבנתם אני באמת אוהבת את הספר הזה מאוד. ואני מכניסה אותו לטופ 5 שלי בספרים האהובים עליי והוא באמת בין הקריאות הטובות שלי והוא הוציא אותי ממחסום די רע אז באמת שמגיע לרוני לונדון המדהימה קרדיט ענקי על הספר הזה. ובאמת כל מילה נוספת שלי על הדעה היא ספויילר אחד ענק!
עוברים לדמויות! החלק האהוב עליי. אז מה אפשר להגיד על אילון בואו נראה, אילון הוא מכשף צעיר מהקהילה הצפונית. הוא לומד בבית ספר רגיל של בני אדם לפי מה שמתואר בספר אילון יושב שורה אחרונה והוא ממש מסתורי כלומר לא יודעים עליו הרבה. הוא ניסה לספר על זהותו פעם אחת לחברו הטוב נדב אך הוא לא האמין ואז סיפר זאת שוב רק שהפעם לרוני והוא בחור שכל בחורה תרצה. אם כבר מזכירים את רוני, רוני היא נערה אשר לומדת באותה כיתה עם אילון היא מאומצת ולא יודעת מי הם ההורים הביולוגיים שלה, לרוני יש חבורה היא מורכבת משלושת חברותיה הטובות אור שירה וטל, לטל יש שיער בהיר כל בגד שתתנו לה ללבוש גם אם הוא הכי מכוער יראה על טל מושלם אך הבעיה היא שיש לטל "מחסור חמור בביטחון עצמי". אור, אור היא הטיפוס ההיפרקטיבי של החבורה היא חייבת להיות בתנועה, שיערה חום חלק וארוך ואתם תראו אותה תמיד עם קוקו גבוה. שירה היא הטיפוס השטחי, "כמעט כל מה שמעניין אותה זה למצוא בני זוג שנראים טוב וקונים הרבה מתנות", יש לשירה עיניים חומות והתסרוקות שלה משתנות כמעט כל יום אבל הפחד שלה זהה לכל בן אדם וזה מה שכואב. בקיצור אני די בטוחה שכל מי שיקרא את הספר הזה יבין שהוא אחד מהחבורה או אפילו שילוב של כמה מהם, אני ערבוב של כולם. בנוסף יש עוד ארבעה חברים בחבורה: נדב, עידו, תומר, וגיל. נדב הוא יחסית ביישן בגלל מה שעבר בעבר הביטחון שלו עם בנות ובכללי ירד לאפס, הוא החבר הכי טוב של אילון ובן הזוג של טל. עידו הוא היפרקטיבי כמו אור הוא מעוניין בה מאוד ובוחר להציק לה ולריב איתה על דברים שטותיים כדי לתפוס את צומת ליבה בקיצור בן, הוא מסוג האנשים שלא יוותרו על יצא (במיוחד עם אור שם (; ) . תומר, מאז הפרידה הקשה שלו מבת זוגתו הוא לא תיפקד רגשית טוב הוא החבר הכי טוב של עידו והשקט יותר בחבורה, כלומר, בקושי שומעים את קולו ואת הצד שלו בשיחות וכו', בנוסף לכך הוא הצליח להתמודד עם כל זה, איך הוא אמר? "אני לא הטיפוס שחוזר אחורה". גיל, גיל הוא בן הדוד של אילון יש לו אנרגיות מטורפות שלא נגמרות! כנראה מהשוקולד, הדרך שלו להקסים בחורות היא כמובן דרך כישוף או שיקוי, האומץ שלו בשמיים אבל גם לו יש פחד אחד טוב לא הייתי קוראת לזה פחד מוחלט כמו לאחרים זה כן פחד אבל יותר כמו הכאב העז שהוא חווה בחיים היומיומיים שלו (לא יכולה להגיד יותר מזה כי זה כבר ספויילר. תקראו ותבינו(.
הספר ממש מדהים אני אהבתי אותו בטירוף! האם אני אקרא אותו שוב? חדמש כן! האם אני אמליץ עליו בתור ספר פנטזיה מותח/ספר שהוא שווה קריאה? כן. אחד. גדול! האם העלילה שלו מסופרת היטב? היא מסופרת בצורה הכי מושלמת בעולם. האם הוא ספר רומנטי? לא בדיוק כן יש שם קטעים ממש חמודים שיגרמו לכם להגיד "הווווו" אבל הוא יותר ספר פנטזיה מותחת.