ואולי לא היו

by Shulamit Lapid, שולמית לפיד

לאה ומיקי הגיעו לתל אביב מעיירה במזרח אירופה. זוג צעיר, עם שאיפות להקים חיים חדשים בארץ חדשה. השנה היא 1934.
מיקי, שבאירופה היה עיתונאי וחלם לכתוב רומן, מבקש להיות עובד כפיים אך משתלב כמעט בעל כורחו בתעשיית העיתונות העברית הנמצאת בחיתוליה. לאה מחפשת דרך חדשה בין הרחובות בן יהודה, גורדון ובוגרשוב, יולדת את שושנה בתם ומנסה לפרנס את משפחתה. לעתים היא נקרעת מצער ומגעגועים הביתה ולעתים היא חשה שהם מגשימים את חלומם.
"ואולי לא היו", ספרה החדש של שולמית לפיד, הוא בראש ובראשונה סיפור אהבתם של מיקי ולאה, אהבה שנרקמה בעיירה רחוקה, צמחה בתל אביב ומתנסה במשברי ההגירה ובתהפוכות ההיסטוריה. אבל הרומן הפיוטי הזה הוא גם מעין מכתב אהבה לעיר העברית הראשונה, לתל אביב.


תל אביב של שנות השלושים והארבעים היא כרך תוסס של בתי קפה ומועדוני ריקודים וגם מקלט שפליטים חסרי כל זורמים אליו מאירופה; עיר של תיאטראות ובתי קולנוע, שרחובותיה מופצצים במלחמת העולם ושידיעות על הזוועות משם מתחשרות בשמיה כעננים קודרים; עיר של סופרים ומשוררים ושל מהגרים החיים בעוני מרוד ומתקשים להרוויח את לחמם.
זוהי העיר שהאנשים שעשו אותה אינם עוד, אבל רוחם שורה על תל אביב של ימינו.
שולמית לפיד (1934) ילידת תל-אביב. למדה לימודי המזרח התיכון וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. שמשה כיושבת-ראש אגודת הסופרים בישראל. זכתה בפרס ראש הממשלה ליצירה ב-1987, פרס המכון הבינלאומי לתיאטרון ב-1988 ובפרס ניומן.

206 pages, Paperback

First published January 1, 2001

About the author

Schulamit Lapid (hebrew: שולמית לפיד) is an Israeli author and orientalist.

Reviews

[Siv30 · Rating 2 out of 5]

לסקירה מפורטת בעברית, קישור לבלוג שלי -

https://sivi-the-avid-reader.com/ואול...

[Smadar Prager · Rating 5 out of 5]

ספר מקסים, כובש מהמילה הראשונה.
לוקח אותך במנהרת הזמן לתל-אביב של לפני שנולדנו, ומחבר אותך לדמויות שאולי לא היו.
Beautiful book. Capturing from tbe first word. Takes you in a time warp to the Tel-Aviv before we were born, and connects you with characters that maybe were not.

[Tsafra Tzori · Rating 3 out of 5]

את שני ספריה המוכרים של שולמית לפיד קראתי לפני יותר מעשור ומאוד אהבתי. אולם עברו הרבה שנים מאז והטעם שלי השתנה, לכן קשה לי לקבוע האם הספר הזה פחות טוב מהם או שהבעיה נעוצה בי.

במהלך קריאת הספר הזה הרגשתי פחות כמי שקוראת סיפור רציף ועם עלילה קוהרנטית, ויותר כמי שמעלעלת באלבום תמונות של משפחה. כל כמה תמונות עוצרת ושומעת את הסיפור של התמונה הנוכחית, והכל ביחד נותן מעין הבלחות לתוך החיים שלהם.

סה"כ ספר חביב ומעניין לקריאה- הצצה לחיים בתל אביב של לפני קום המדינה, ולהלך הרוח ששרר פה במהלך מלחמת העולם השנייה.