שיני חלב‏: רומן בוסר

by Yehonatan Geffen, יהונתן גפן

"שיני חלב – שיניים ארעיות אשר לילד בקטנותו, המתחלפות באחרות קבועות" (מתוך המילון העברי מאת יהודה גור).

שיני חלב הוא הרומן הראשון שהוציא יהונתן גפן לאור.

יהונתן גפן כתב את שיני חלב בגיל 29, אחרי שכבר התפרסם כמשורר (כמה מילים, מקום לדאגה, בעיקר שירי אהבה); כמשורר וכסופר נחשב לילדים (שירים שענת אוהבת במיוחד, הכוכבים הם הילדים של הירח, סיפורים שענת אוהבת במיוחד); וכבעל טור סאטירי משפיע במעריב.
לפני יציאת הרומן הזה הופיע יהונתן גפן בשתי הצגות קברט פרי עטו: זה הכול בינתיים, ומכתבים למערכת.

170 pages

Published January 1, 1977

About the author

Yehonatan Geffen (Hebrew: יהונתן גפן) was born in moshav Nahalal. He is the father of Aviv Geffen, Shira Geffen and Natasha Geffen, as well as nephew of Moshe Dayan. He has two grandsons. In 1965, he served as a paratrooper under Matan Vilnaì, and became an officer. In 1967, his mother overdosed on her medication and died. Geffen considers it to have been suicide. After his discharge from the IDF in 1969 and moving to Tel Aviv, he took up poetry. In 1972, while Geffen was studying in London, his sister Nurit committed suicide, causing him to return to Tel Aviv. During this period he began writing a column for the weekend supplement of Ma'ariv, and he joined the entertainment troupe "Lul" with Uri Zohar, Arik Einstein, and Shalom Hanoch. The latter introduced Geffen to his future wife, Nurit Makober. Geffen was often criticized for his strong left-wing leanings, which bordered on provocation, and even received death threats. He was one of a group of journalists (including Uri Dan, Yeshayahu Ben Porat, Eitan Haber, Hezi Carmel, Eli Landau, and Eli Tavor) who in 1973 published the book The Failure, the first book to document the Yom Kippur War. It criticized the performance of the government and military and also contained first-hand descriptions of battles, casualties, injuries, and the losses and failures of military hardware. The book aroused considerable public interest. Much of Geffen's success came from his works for children, like the song "HaYalda Hachi Yafa BaGan" ["The Prettiest Girl in Kindergarten"] and the book "HaKeves HaShisha Asar" [The 16th Sheep], but he has also written many popular songs, poems, plays, and stories for adults. He frequently collaborated with David Broza, rendering Spanish songs into Hebrew.

Reviews

[שירה אטר · Rating 5 out of 5]

מנסה להתחבר למה שחשבתי כשסיימתי את הספר, כי דחיתי את כתיבת הביקורת.

לא אהבתי - המיזוגניה, התיאור היחסית קליל של האונס. לא יודעת לא מצליחה לבלוע את זה.
אהבתי - הטבע הארצישראלי ואווירת הקיבוץ ״המוכרת״ / שמא ״הקלאסית״. ״ארץ שיני בחלב, עמק הילדות הנצחית.״ שהסיפור קלח והיה אנקדוטלי ועם הבלחות כתיבה חכמות של גפן: מה לעשות, פשוט כתוב יפה. וזה שווה בערך 70% מההנאה. גם התיאורים הכלליים, של הנוף וחיי הקיבוץ. וגם, בעיקר, ראיית העולם ששלובה היטב בבחירת המילים: הביקורת הסמויה, המודעות העצמית של הכותב, כמה שכל דמות היא כל כך היא. מי עוד יכול ליצור עולם שכזה?
״פנינה אחי שאין לה חזה״
״הגמד המכושף שעל פסגת הכרמל״
״בחדרים הסמוכים לחדרי גרים תיירים, בעיקר מארצות הברית. הם באו לראות חיילים ותפוזים אבל בינתיים מראים להם ים, בינתיים מראים להם בדידות. אנחנו עם במצור, תסתכלו על הים, תראו כמה אנחנו קרובים אליו וכמה הוא רחוק מאיתנו. שלמו מאה דולר ליום, תרמו לנו מאהבתכם האמריקאית, אחר-כך נראה לכם חיילים, תפוזים, נערות-טלפון, גדרות-תיל, מטוסי סילון. אבל קודם כל תסתכלו במראה הגדולה שבחדר האמבטיה ותצחקו קצת. שום תפוז לא יברח ואם חייל אחד ייפול יש עוד חייל. אפשר לצלם. וולקאם טו איזרעל. ארוחת בוקר ישראלית משבע עד עשר בבוקר.״
״כץ מת רחוק מפולניה אבל המילים האחרונות שלו היו בפולנית רהותה.
‏״מה הוא אומר שם?״
‏״זה בפולנית,״ אמר החובש.
‏״אולי הוא אומר טוב למות בעד ארצנו?״
‏״לא, אין דבר כזה בפולנית.״
‏״או קיי אפשר לכסות לו את הפנים, יותר הוא לא יגיד שום דבר בשום שפה.״
‏גם זה, כמובן, שקר. מי יוכיח לנו שאמנם המתים שותקים? המדע? הוא עסוק מדי בייצור פצצות. מתי החובש היה שקרן יותר מכולם. שלושה שבועות היה בקורס וכבר התנהג רופא ותיק ובעל ניסיון. הוא רץ בתעלות עם מחטי המורפיום שלו, דוקר כל תחת חשוף בין הפגזים הנופלים. רק חדשים רבים אחרי המלחמה נודע למתי מפי עד-ראייה מהגדוד, שאת רוב המורפיום הוא תקע בגוויות האויב המובס, שכן העמים יכולים להיות שונים ככל שיהיו ומסוכסכים על כל גבעה, התחת אינו מכיר בהבדלים אידיאולוגים ונראה על כל עם בדיוק אותו דבר.״

[Daniel · Rating 2 out of 5]

I like Gefen's writings a lot, but his columns in the papers are better than his books.