הו-מאמה

by Tami Bezaleli, תמי בצלאלי

אף אחד ממכריה של שרה כ' לא יודע שהיא מאיירת מופלאה של ספרי ילדים, שחותמת על איוריה בשם הבדוי "אימאן", כשם חברתה האובדת של דודתה מעיראק.
מאז מות דודתה, שאימצה אותה עם לידתה וגידלה אותה כגאונה, היא חיה לבדה, בשגרה שקטה, בדירת המרתף שירשה ממנה, ומנהלת סניף של הספרייה העירונית בירושלים.
נראה שחייה מספקים אותה: העבודה בספרייה ביום, האיורים בלילה, והבדידות שטבעית לה מאז ומתמיד. כשבאחד הימים היא מחליטה לכתוב ספר ילדים בעצמה, היא לא משערת לְמָה באמת היא מקווה ומה היא עתידה להבין על אימאן האמיתית, על דודתה ועל עצמה.
"הו־מאמה" הוא סיפור חכם, עדין ומלא קסם על יחסים, שמתנהל בתוך השורות וביניהן, בין עצב לשמחה, עד לסופו כובש-הלב.

275 pages, Paperback

Published January 1, 2023

Reviews

[Or Lowi · Rating 2 out of 5]

״הו מאמה״ עוקב אחר חייה של שרה, אישה בשנות החמישים לחייה שחיה בו זמנית שני חיים. מצד אחד יש את שרה הספרנית הנכה שקשה לה להתמודד עם העולם, ומהצד השני יש את אימאן מאיירת ספרי הילדים הגאונה. העלילה עוברת בין הווה לעבר כאשר אנו מקבלים את סיפור ההתבגרות של שרה תחת קורת הגג של דודתה, את סיפור החיים של הדודה ובו זמנית את אורח חיי שרה בהווה היא מנסה לכתוב בפעם הראשונה ספר ילדים בעצמה.

זהו ספר שמדבר על אומנות ועל היכולת של האומנות להתעלות מעל חיי היומיום ולעזור בהתמודדות איתם. זהו סיפור על תשוקה כמוסה ואהבה שמעולם לא מגיעה לכדי מימוש. וזה בעיקר סיפור שכנראה לא נכתב בשבילי, ואני לא קהל היעד שלו ועל כן פחות נהנתי ממנו. זה הספר השלישי שאני קורא מתוך המועמדים לפרס ספיר ועד כה הוא הפחות מוצלח שבהם.

לא הצלחתי להתחבר לדמות (שוב אני כנראה לא קהל היעד) ולא מאוד נהנתי מהכתיבה של בצלאלי. חלק מן הסיפור הוא הסיפור אותו שרה כותבת, וגם הוא לא היה כל כך מעניין לטעמי. מנגד, דווקא העלילה המתארת את קורות חייה של דודתה של שרה הייתה מצויינת בעיניי ונהנתי ממנה מאוד, למרות שהיא עלילת משנה.

[Alma Neeman · Rating 5 out of 5]

חד משמעית הספר הכי טוב שקראתי השנה. ממליצה לכל מי שיודעת מה טוב לה.

[Noa Harpaz · Rating 5 out of 5]

ספר מתוק מתוק על שרה, אישה מוזרה שהיתה גם ילדה מוזרה שדודתה גידלה אותה לאחר שהוריה לא. שרה היא מאיירת ספרי ילדים, שלא מחשיבה את עצמה כישרונית במיוחד למרות שהסביבה חושבת שכן. שרה מגלה את הנשיות שלה את יחסיה עם בני אדם תוך כדי סיפור שהיא כותבת וחוויה מעניינת שהיא חווה. ספר מתוק ומרגש. אהבתי מאד.

[Alona Shporer · Rating 5 out of 5]

גאוני , פשוט גאוני .
ממציצה בחום להקשיב לספר . חוויה אחרת . רחלי כהן הפיחה חיים ועומק בדמותה של פלורה .
מומלץ מאוד 🌼

[Danielle · Rating 4 out of 5]

כתוב בצורה עדינה ונעימה מאוד.
ספר שמכיל בתוכו מנעד רגשות רחב - מצחיק, מרגש, עצוב לפרקים וגם מפתיע.

[Doron · Rating 5 out of 5]

ספר השנה, חד חלק!

[Shira · Rating 5 out of 5]

סופרת טובה יודעת לברוא עולם ולשאוב אותך לתוכו. סופרת טובה מאוד מצליחה לברוא שני עולמות בספר לא ארוך אחד ולגרום לך לקרוא אותו בנשימה אחת.

תמי בצלאלי, סופרת ואמנית שלא הכרתי בעבר הצליחה לסחוף אותי לשני העולמות אותם בראה. הראשון הוא עולמה של שרה, ספרנית בודדה ונכה שננטשה ע"י הוריה וגדלה בביתה של דודה פלורה התוססת והדעתנית. לשרה יש סוד, היא מאיירת ספרי ילדים מוכשרת והיא עושה זאת בעילום שם, תחת שם העט המסתורי "אימאן". לשרה יש סוד נוסף, היא רוצה לכתוב סיפור, סיפור ילדים משלה אותו תאייר בעצמה וזהו העולם השני אותו בוראת תמי.

בכדי לבחון את הסיפור שלה שרה מספרת אותו לדן, ילד מתבודד אך לאו דווקא בודד שמקפיד להגיע לספרייה השכונתית בירושלים בכדי לקרוא ולשאול ספרים. שרה מספרת לדן את הסיפור וכך אני מתוודעים לעולמם של הלונים (בשורוק) יצורים יתומים מאם ואב, קנטנטים ושקופים למחצה, החיים במחסן ענק ומלא גרוטאות, ואינם מודעים לקיומו של העולם החיצון. עד שיום אחד, לון אחד סקרן, מציץ מבעד לסדק בקיר ורואה עין אחד כהה ומלאת חיים המסתכלת בו, זוהי עינה של הו מאמה, קיפודה זקנה ונכה אך מלאת חיים, שיש לה עוד הרבה מה לתרום לעולם וללון אחד קטן שלא מוצא בו את מקומו. בשני הסיפורים משולבים איוריה היפהפיים של שרה/תמי שהיא אמנית מוכשרת ביותר וזהו למעשה העולם השלישי בסיפור.

מזמן לא נתקלתי ביצירה כל כך ייחודית ומקורית, בקול נשי אוהב אדם אך שלא נרתע מן העצב והאפילה ובשלושה עולמות מסקרנים המסתיימים בדמעות ובתחושה של התרוממות רוח. חמישה כוכבים זורחים ומנצנצים. עכשיו לא נותר לי אלא לקרוא את ספרה הקודם של תמי "תישארי" ולחפש את איוריה ורישומיה.