אריסטו 384 - 322 לפנה"ס (בערך) כמה יכול אדם אחד לדעת? ללמוד? ללמד? קשה להאמין כי כל מה שיצר אריסטו אכן היה פרי עבודתו של אדם אחד: הוא אירגן את הלוגיקה, הוא ניתח בעלי-חיים, הוא ייסד את מדעי-המדינה, הוא הראשון שניסח את המתודולוגיה של ההסבר המדעי, הוא הוריש לנו בתחום האתיקה אוצר שהוגים בני ימינו אינם חדלים מלחפש בו עוד ועוד פנינים. ו"אדון היודעים" הזה (כדברי דאנטה), גם נתן לנו את הספר השיטתי הראשון בביקורת הכתיבה הספרותית והתיאוריה של האמנות. בניתוח המרתק של הפואתיקה של אריסטו מקבל הקורא הדגמה מאלפת של דרך עבודתו: מקוריות בצד קפדנות פרטנית, ביקורתיות בצד כבוד לקודמיו. הפואתיקה השפיעה על התיאוריה הביקורתית המערבית לאורך ההיסטריה של התרבות כולה. בספר הצנוע הזה חוזר קולו של אריסטו עצמו בבהירות - והוא חדשני כתמיד.
Just a short note about this short book: McLeish’s Aristotle concerns Poetics almost exclusively. It is not clear from the cover and title but when you open the book to the third page it says Poetics. Unfortunately I am studying Politics right now and, though it had a helpful timeline and little bit of history, this book is ultimately unhelpful for my study.