רות השאילה לי את הספר, אחרי שסיפרתי לה שהתלהבתי מהקטע על פיזארו וכיבוש פרו ברובים חידקים ופלדה.
זאת אכן גרסה חביבה יותר ונוחה יותר לעיכול של החלק המעניין של רחו"פ, אבל היא גם לא מחדשת הרבה מעליו.
אהבתי את התיאור המורכב של מוסדות הכתר הספרדי - אכזריות וקנאות בצד האודיינסה, בה לכל אחד היתה זכות שימוע, כולל האינדיאנים. גם הנסיון להסביר את השוני במידת ההשפעה של א. הדרומית מול הצפונית בפוריטניות ובתלות בממלכה מעניין.
חוץ מזה למדתי כאן לראשונה את המילה מינות.
סה"כ מומלץ, זאת תקופה כל כך מרתקת והשינוי שגרמה לתודעה האנושית גורם לי לאופטימיות: כמו שמנוסח בספר - אם ההווה טוב מהעבר בזכות מעשי האדם, למה שהעתיד לא יהיה עוד יותר טוב?