"הירח בהק דרך החלון, אור לא הצליחה להפסיק לבהות בו. משהו זר חי בגופה, היא הרגישה אותו גדל, ראתה את דמותו בין העננים, בצללים בפינות הרחוב, בפנים של כל מי שהסתכל עליה, הוא צרם בלי הפסקה בראשה, מגרד, שורט אותה מבפנים."
סערה מתחוללת בנפשה של אור. קול מתגבר בתוכה, משתלט עליה, ולמרות שהייתה רוצה להסתיר את זה מהסובבים אותה הם מתחילים להיפגע. המלאכים חייביים להפריד בינה ובין השדה שכבשה את ליבה, גם אם בכוח. אור נאלצת לרדת אל מעמקי השאול כדי להציל לא רק את עצמה, אלא גם את כל מי שהיא אוהבת. בעוד היא מנווטת בעולם הבוגדני של מטה, אחיותיה צוללות לעולמות המטושטשים של חצאי השדים שחיים על הקו בין תל אביב לירושלים, כשגורל השמיים והאדמה מונח על הכף. גבי, מיקה וריף חייבות למצוא דרך לשתף פעולה ולהציל את נפשה של אור לפני שיהיה מאוחר מדי. אך השבר ביניהן הולך וגובר, מאיים לקרוע אותן. הגבולות בין טוב ורע אינם ברורים כפי שחשבו פעם.
"שער הצללים" חוקר את הנושאים של אהבה והקרבה, ובוחן את הגבולות האפורים של האמת האחת בספר מרגש ומלא הרפתקאות.
נעמה בר שירה היא סופרת, מנהלת תיאטרון ומחזאית. מתגוררת בתל אביב ומגדלת בה את שתי בנותיה עם בן זוגה, ינון. הספר הראשון, "מעיין הנשמות", מכר אלפי עותקים וזכה לשבחים רבים, בימים אלו הוא מתורגם לאנגלית. זהו ספרה השני בסדרת הפנטזיה "מלאכיות עליון".
המשך מעולה לספר הראשון. הדרמה והמתח רק מתגברים מפרק לפרק, אי אפשר לעצור אבל גם צריך לעצור כדי לעכל את כל מה שקורה וכל הרגשות שעולים... העלילה סביב אור מזעזעת, הספר הזה גורם לי להיזכר למה עזבתי את הדת. צריך רשימה של אזהרות טריגר, אבל די ברור שיש כאן מטרה סופית והיא תצטרך לסבול עוד לפני שהסיפור ייגמר ויגיע לסוף הטוב. יתסכל אותי מאוד אם יתברר שאלוהים היה 'טוב' והייתה לו תכנית, כי זה הזיה שנדרשת רמה כזאת של סבל מנערה בת 18 כשהוא יכול פשוט להתערב ולעזור. אני פשוט מקווה שהספר לא ייגמר ב'הוא אלוהים ולכן הוא יודע ופשוט נסלח לו ונמשיך לתת לו להתעלל בכולנו'.
שונא שונא את מיקה, כל פרק רק מגביר את השנאה שלי לילדה הזאת וההתנשאות שלה על אחרים ובמיוחד על אחיות שלה. באמת מקווה שהיא תקבל את מה שמגיע לה בסוף כי המשפט שלה הרגיש לי מאוד מאוד לא צודק, גם לא המשפט של צדקיאל, שניהם היו צריכים לסבול וריף הייתה צריכה להיענש פחות, לא ברור לי ההיגיון של גבי במקרה הזה, נתנו הרבה פחות משקל לכוונות מאחורי המעשים ממה שציפיתי - לריף היו כוונות טובות ודרך טובה אבל תוצאה רעה, בזמן שלמיקה וצדקיאל היו רק כוונות רעות ודרכים רעות והתוצאה רק מוסיפה לזה והיה צריך לקחת בחשבון את השנאה שהמעשים שלהם נבעו ממנה ואת הכוונות שלהם לפגוע בחפים מפשע.
{3.5 מעוגל למעלה} ספר שני בסדרה {טרילוגיה?}זה תמיד מאתגר. אחרי הפלא הראשוני מהצגת העולם הסופרת מבססת ומרחיבה את דמויותיהן הראשיות של גיבורותנו. הבעיה הגדולה היא שבאופן ברור יש פה הרבה הכנה וקשיים לקראת הספר הבא. כתוצאה מכך יש לא מעט בחירות קשות אשר גם הן נכונות, הן מערימות מכשולים לקריאה ומעוררות שאלות לא פשוטות אפילו אם הן מקנות אמינות גבוהה יותר. אזהרות טריגר להתעללות פיזית ונפשית ואני לא מדבר רק על הצורך להמתין עד ליציאת הספר הבא בסדרה...
בספר הזה עברתי חוויה מטלטלת לגמרי! לא הצלחתי לעזוב את הספר אפילו לא לרגע אחד מרוב שהוא ה יהיה טוב .
אחת הדמויות שאני הכי אוהבת זאת אור וזה הכי לא משתנה לא משנה מה היא תעשה !. אני לגמרי אוהבת אותה ואני כלכך מקווה שמה שלא קורה לה היא תצליח בהכל והיא תעבור את הכל .
את מיקה אני באמת לא סובלת ואני לא יודעת למה יש בה משהו שבכלל לא אהבתי את הדמות שלה .
את ריף אי אפשר להאשים בכלל כי היא 17 שנה לא הכירה אותם אבל היא לא הפסיקה להתעצבן על האחיות שלה שזה כן עיצבן אותי . כאילו זה לא היה החלטה שלהם לא להכיר אותך אל תכעסי עליהם .
גבי הרגישה לי כאילו היא חסרת ביטחון ועמוד שדרה בחלק מהחלקים כי היא כן הצליחה לעמוד על שלה , רק כשזה לא היה עם האחיות שלה . ברגע שזה היה משהו של האחיות שלה היא לגמרי לא התעברה ולא שיתפה באמת את הדעה האמיתית שלה .
מאוד אהבתי את הכתיבה שלה ואת איך שהעלילה רצה ולא נעצרה באמצע ונתקעה שם אפילו שזה בכל פרק מנקודת מבט שונה .
נראה לי הסדרה היחידה שבאמת נהניתי מנק׳ מבט שלישית של כמה אנשים!!
אני ימשיך להמליץ על הסדרה הזאת עוד הרבה ואני ממש לא עומדת לשכוח אותה .
Wowwww מה קראתי עכשיו?? מתי יצא הספר הבא! נסחפתי אחרי הסיפור. דאגתי לדמויות ומה יקרה שלא יכולתי להניח את הספר. כאב לי כשכאב להן. האמנתי בהן. אני ממש מחכה לספר הבא