בְּכָל בֹּקֶר, כְּשֶׁאִמָּא כְּבָר מְאוֹד מְמַהֶרֶת וְאוּרִי כְּבָר סוֹף־סוֹף מוּכָן, הוּא מוֹדִיעַ לָהּ שֶׁהוּא לֹא רוֹצֶה, מַמָּשׁ לֹא רוֹצֶה, בִּכְלָל לֹא רוֹצֶה, לָלֶכֶת לַגַּן. אֲבָל אָז, הַפְתָּעָה: הִגִּיעָה לַגַּן יַלְדָּה חֲדָשָׁה. נֶחְמָדָה, חֲכָמָה, מַצְחִיקָה וְיָפָה, וְהַכֹּל הִשְׁתַּנָּה...