Bücher haben mein Leben zerstört", bekennt Salomon Rappoport, Berliner Antiquar und Bücherjäger. Als er sieben Jahre alt war, entdeckte sein Vater die Spuren der Bücherverbrennung auf dem Bebelplatz und erahnte, was kommt. Und doch ließ er Frau und Kind allein nach Amerika fliehen, weil die Liebe zu seinen Büchern, die er hätte zurücklassen müssen, unüberwindbar war. Rappoport ist eine der unvergesslichen Figuren, auf die der Erzähler in Berlin trifft. An seiner Seite besucht er die geschichtsträchtigen Orte dieser Stadt, die Gedenkstätte Gleis 17, die Villa der Wannseekonferenz, den Bebelplatz. Die Gespräche der beiden eröffnen ein ganzes Spiegelkabinett von topographischen, historischen, literarischen Beziehungen und führen zu der alten Frage nach der Berechtigung von Literatur: Kann man mit Blick auf das Haus der Wannseekonferenz sitzen und schreiben, während zu Hause der Libanonkrieg geführt wird? Wenn man so schreiben kann wie Chaim Be'er - kann man und muss man. Bebelplatz ist ein notwendiges Buch, ein wichtiger Beitrag für das Verhältnis von Deutschen und Juden.
Haim Be’er (חיים באר), also publishing as Chaim Be'er, was born in Jerusalem in 1945 and was raised in an Orthodox home. He completed his army service in the military chaplaincy. In 1966, he began working for Am Oved Publishing House and a few years later became member of the editorial board. For many years, he also wrote a weekly column for the daily Davar. He taught Hebrew literature and creative writing at Ben-Gurion University of the Negev, and at present he is editor of the Kesset Project for debut fiction. Be’er has received several literary awards for his poetry and fiction, including the Prime Minister's Prize twice (1979; 1993), the Bernstein Prize (1980), the Kugel Prize (2000), the Bialik Prize (2002), the ACUM Prize for Lifetime Achievement (2005), the Neuman Prize (2008), the Brenner Prize (2011), the Prime Minister's Award for the Fostering and Preservation of the Hebrew language (2012) and the Ramat Gan Prize (2013). His novel, Feathers, is included in "The Greatest Works of Modern Jewish Literature" (2001).
קפצתי אל הספר לאחר ספר אחר של באר, אוסף רשומותיו מהעיתון. את בעיותיו של הספר מציין באר עצמו לקראת סופו - גודש עצום של מידע, על מקומות, אנשים, ארועים היסטוריים ועוד. גם שבירת 'הקיר רביעי' והפניה לקהל בכתיבתו על כך שהוא כותב ספר, לא מוסיפה. ספר טוב אך מתיש.
אני בהחלט מחפשת ספרים שישאבו אותי לתוכם ולכן כשקראתי את ההמלצה, לא הצלחתי להימנע מרכישתו וקידומו לראש תור הספרים הממתינים.
בשורה התחתונה אם אתם מעוניינים בחוויה מסממת, שמוליכה את הקורא בנתיבי הקסם של הקריאה רוצו לקרוא!
- - הספר מתנהל למעשה במספר רבדים, שחלקם בדיוניים וחלקם אמיתיים. עד כדי כך טווה באר את הקורים בכישרון, שהבדיה מתערבבת במציאות עד שלא ניתן להפרידן.
ברובד הגלוי ביותר, הספר עוסק בתהליך היצירה והכתיבה של ספרים ובתחושת האין אונים והתסכול של המחבר, שמעיינו יבש.
- - בשנת 2005 נתכנסת קבוצת אנשי רוח וחובבי ספרים בוזאנה שליד ברלין, לסימנריון שמטרתו גיבוש נושאים לכנס תרבותי לזכרה של מירי, בתו של זוסמן העשיר כקורח המבקש באופן תמוהה שלא להנציח את זכר בתו.
באר מוזמן לקולקוויום ע"י זוסמן ומצטרף לחבורה בתקווה לסיים את ספרו הגווע "מילים ללא ארץ".
- - ברובד הסמוי מדובר במספר קווי עלילה מתפצלים ונפגשים חליפות שנתפרים ביד אמונה:
סיפור ההכחדה וההצלה של העם היהודי בשואה דרך סיפור שריפת הספרים הגדולה שאירעה בכיכר האופרה (בבל) בשנת 1933.
סיפור הצלתו של אוד מוצל מאחת המהדורות הראשונות של "הגלגול" לקפקא שהופכת לנסיון התחקות אחר גילגוליו ונדודיו של העם היהודי באמצעות ספריו.
סיפורו של הפרדוכס שמגיע לשיאו בשני תהליכים הפוכים: מחד המרדף אחרי ספרים והתשוקה העזה לספרים כנכסי תרבות שהיהדות מעודדת כבסיס לקיומנו הרוחני אם לא המטפיזי. מאידך מתחולל הליך של התפרקות מאותם הנכסים התרבותיים הבא לידי ביטוי במכירת ספריות שלמות לארכיונים בחו"ל.
- -
ובשוליו של הספר מתקיימים האנשים שמרכיבים אותו על האירועים השונים שמלווים את חייהם: לידה, אהבה, זוגיות, כסף, נאמנות, חברות ומיתה.
המוות דומיננטי ביותר בספר שכתב באר. אולי כי הוא זה שמחבר בין העולם של הספרים והעולם של החיים.
עבר והווה נמזגים אחד בשני כאשר תחושה קשה של חשרת העננים מתגבשת מעל ראשנו ורק קרן שמש קלה חודרת אותם לקראת סוף הסיפור.
שיר השירים נחשב לספר אהבה לא ממומשת, חיפוש תמידי והחמצה. מעבר לפרשנות ברובד המידי שנותן מימד נוסף לדמויות שרקם באר בספרו, יש בפסוק הזה ביטוי עמוק לכאב שמלווה את חיינו הקרועים בין גלות לקוממיות, כישות מסוכסכת עם עצמה וכמי שלא יכולים להתנתק משורשי הרוע האירופאים על אף השנים שחלפו.
באר חותם את הספר בכמיהה להחזרת העטרה ליושנה ולא רק במובן הפיזי אלא במובן האלגורי החותר להשיב את רוח האומה היהודית לתחיה.
כמיהה, שגם אם אנחנו לא שותפים לה במובן מלא, אנחנו יכולים להבינה.
בספר הזה של חיים באר אין ממש סיפור במובן המקובל. למעשה יש כאן תיאור של הסופר איך נוצר הספר על ידו עד להתהוותו הסופית תוך כדי מעורבותו האישית בסיפור. הכתיבה היפה של הסופר , עם שימוש בשפה עברית יפה מאד היא החלק היפה והמושך בספר זה לטעמי והיא שהופכת את הקריאה לקריאה מהנה מאד ככל שמתקדמים בספר. הסיפור מצציג מספר דמויות אשר חיים באר פוגש בעיקר בעיר ברלין. מתואר בין השאר על תחום החדש לי והוא אנשים האוספים ספרים בהוצאות נדירות. כמו כן מתואר רבות על ספרים שנשרפו בשואה וניסיון להציל את מה שניתן "הגווילים נשרפו אבל האותיות עלו באויר" כותב הסופר
לפני המקום הוא בעיני רומן מושלם והתשובה לשאלה איזה ספר היית לוקח איתך לאי בודד מיד כשסיימתי אותו קראתי אותו שוב ונהנתי לא פחות ובוודאי אקרא בו עוד מומלץ לצאת עם הספר למסע בברלין
This is a book about a conference in Berlin, which I read but have more or less forgotten. Be'er isn't capable of writing a bad or boring book, but for me this was not one of his best.
ספר מאוד לא מוצלח. חסר מיקוד - אקדמיה, יהודים בגרמניה, חיים באר, התרבות היהודית של אירופה שנגוזה, ספרים. על הכל יש כאן אבל לא על כלום. כתיבה קשה ושפה מתפתלת. נראה שהתחייב לכתוב ספר ולא כל כך הלך לו. הפסקתי כ-50 עמוד לפני הסוף
This entire review has been hidden because of spoilers.
A novel on books, on writing books, burning books, selling books, buying books, harboring books, loving books, detesting books - heavy and charming at the same time.