What do you think?
Rate this book
Age of Wonders
An Israeli returns to Austria, thirty years after the Holocaust, to understand his own father’s fate. “A marvelous and disturbing book . . . an experience both painful and joyous.”― Times Literary Supplement
The secure world of a well-established and apparently perfectly assimilated Jewish writer living in an Austrian town before World War II, disintegrates under the force of political and social realities that daily sanctify the old and endemic Austrian anti-Semitism. We learn what we learn through Bruno, the thirteen-year-old son of the family, whose spare and uninflected account discloses the slow onset of disaster. His father, a successful Austrian intellectual, refuses the implications of what’s happening and embraces the humiliating routines of Jewish self-hatred. To the vicious attacks on his writing and character, he adds his own voice until, with nothing left―not faith, not family, not dignity―he disappears.
Thirty years later, the war long over, Bruno, at a low point in a joyless marriage, responds to ambiguously positive inquiries about his father’s work, and travels from his home in Jerusalem to the Austrian town of his childhood. What he encounters in that town, “now clean of Jews,” means something more than confronting his own profound losses.
Irving Howe wrote of Age of Wonders , “A beautifully composed and profoundly moving work of fiction. No one surpasses Aharon Appelfeld in portraying the crisis of European civilization both before and after the second World War.”
The secure world of a well-established and apparently perfectly assimilated Jewish writer living in an Austrian town before World War II, disintegrates under the force of political and social realities that daily sanctify the old and endemic Austrian anti-Semitism. We learn what we learn through Bruno, the thirteen-year-old son of the family, whose spare and uninflected account discloses the slow onset of disaster. His father, a successful Austrian intellectual, refuses the implications of what’s happening and embraces the humiliating routines of Jewish self-hatred. To the vicious attacks on his writing and character, he adds his own voice until, with nothing left―not faith, not family, not dignity―he disappears.
Thirty years later, the war long over, Bruno, at a low point in a joyless marriage, responds to ambiguously positive inquiries about his father’s work, and travels from his home in Jerusalem to the Austrian town of his childhood. What he encounters in that town, “now clean of Jews,” means something more than confronting his own profound losses.
Irving Howe wrote of Age of Wonders , “A beautifully composed and profoundly moving work of fiction. No one surpasses Aharon Appelfeld in portraying the crisis of European civilization both before and after the second World War.”
270 pages, Paperback
First published January 1, 1978
4 people are currently reading
144 people want to read
About the author
Aharon Appelfeld
65 books199 followersAHARON APPELFELD is the author of more than forty works of fiction and nonfiction, including Until the Dawn's Light and The Iron Tracks (both winners of the National Jewish Book Award) and The Story of a Life (winner of the Prix Médicis Étranger). Other honors he has received include the Giovanni Bocaccio Literary Prize, the Nelly Sachs Prize, the Israel Prize, the Bialik Prize, the Independent Foreign Fiction Prize, and the MLA Commonwealth Award. He is a member of the American Academy of Arts and Sciences and has received honorary degrees from the Jewish Theological Seminary, Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion, and Yeshiva University.
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 19 of 19 reviews
July 5, 2018
Het is 1938. Een 12-jarige jongen ondergaat de steeds toenemende invloed van het antisemitisme op het leven van zijn vader en moeder en van hemzelf. Het net wordt steeds steviger aangetrokken. Zijn vader, een bekende schrijver, houdt het niet meer uit en verlaat, vereenzaamd en arm, het gezin voor zijn vermeende maîtresse in Wenen, die een literaire salon wil beginnen. Vlak daarna worden hij en zijn moeder gedeporteerd. Jaren na de oorlog keert hij terug naar zijn geboortestadje om het verleden en de diepe wond die het weggaan van zijn vader bij hem heeft achtergelaten te overdenken. Ik vond dit zo'n mooi boek. De stijl van Aharon Appelfeld is prachtig. Hij verstaat de kunst van het weglaten. Alleen al voor de prachtige zinnen die in dit boek staan, zou ik het willen herlezen.
January 14, 2025
A book that teaches empathy but a book that is not very memorable after you've read it and not that easy to feel a part of . It does not let you enter inside the story or the writer. You don't really want to know the characters or the creator. It teaches empathy-- without empathy. However, it must be worth reading, having won so many prizes and awards. I just can't see it. I'll read other books by Applefeld only to find out what all the hoopla is about and to see how wrong I am.
August 8, 2021
תור הפלאות הוא הספר הראשון של אפלפלד שאני קורא. כבר מזמן התכוונתי לדגום אותו. הבעיה שהוא כתב כארבעים ספרים ולא הצלחתי למצוא המלצה או לגבש דעה על סמך ניקוד, מאיזה ספר כדאי להתחיל. חלק מספריו המוקדמים קשים להשגה. הספר הזה יצא בהוצאה מחודשת והוא מהתקופה האמצעית שלו שבה התחיל להתבלט. בעיקר ממליצים על ספר שכתב ממש אחריו בשם, "באדנהיים עיר נופש", אבל הוא קשה להשגה ונראה לי שהוא כתוב בסגנון דומה.
רוב ספריו של אפלפלד עוסקים בשואה. סיפור הישרדותו של אפלפלד עצמו מרתק (מן המעט שקראתי אודותיו ברשת) והוא גם תיאר את קורותיו בספר ביוגראפי שכתב. הספר הזה הוא ספר בדיוני למרות שנעשה בו כנראה שימוש בחוויותיו של אפלפלד עצמו כניצול שואה. עלילת הספר מקוטעת. אפלפלד משתמש בתיאור חוויותיו של הגיבור (נער כבן 12, בשנים שעל סף מלחמת העולם השנייה, מבוגר מאפלפלד עצמו, ואיש בוגר בן ארבעים ומשהו החוזר לבקר בעיר מגוריו האוסטרית בשנות השישים לאחר המלחמה) כדי לעצב אמירה אידיאולוגית על הבורגנות היהודית באוסטריה ערב החורבן ועל החברה האוסטרית האנטישמית וכדי לבנות יצירה ספרותית אומנותית מן החומרים האלה.
ה"תחבולה" שאפלפד נוקט כאן היא כזו. חלקו הראשון של הספר בנוי מקטעי זיכרונות של ילד בן למשפחה מתבוללת ולאב סופר ואיש רוח, מן השנים שלפני פרוץ המלחמה. בעיקר מתוארים כאן זיכרונות שכולם קשורים בנסיעה ברכבות. הדמויות המתוארות רבות. הן משתנות עם ההתקדמות לעבר האסון המשמש ובא, רובן מאבדות את שפיותן או את חייהן. במיוחד מתוארים התהפוכות העוברים על אביו ואימו של המספר ככל שגובר הנידוי של היהודים מן החברה האוסטרית. האב מתכחש ליהדותו ואילו האם מוצאת עצמה "חוזרת" והופכת יהודיה יותר ויותר. כל סיפור הרכבות מבשר את הנסיעה הגורלית ברכבת של המספר ואימו אל מחנות ההשמדה, נסיעה שאינה מתוארת בספר, כמו כל שאר קורות המספר בתקופה זו. האב הוא סופר המעריץ סופר אלמוני בשם קפקא. ככל שהוא מנודה מחוגי הספרות האוסטרית וספריו מוקעים כמנוונים הופכת המציאות ואיתה הסצנות המקוטעות, וסגנונו של אפלפלד יותר ויותר קפקאים.
חלקו השני של הספר מתרחש בשנות השישים לאחר המלחמה כאשר המספר, שהוא כבר מבוגר שהתגרש לא מזמן, חוזר לבקר בעיירת ילדותו, משהוא נקרא לוינה בכדי לטפל בעיזבון הספרותי של האב. הוא מסתובב ברחובות העיירה אך אינו מצליח להתחבר מבחינה רגשית למקום למרות שמבחינת הצורה לא השתנה בו כמעט דבר. מי שחסרים כמובן הם היהודים ובני המשפחה. המספר נאלץ להסתפק בקטעי זיכרונות משניים, במעט הניצולים ששרדו או צאצאיהם שאינם מחוברים לא ליהדות ולא לאוסטריה. הוא אינו רצוי במקום והתחושה המובלטת כאן היא תחושה של זרות. העיקר שהוא מבקש הושמד והשרידים אינם מסוגלים לגעת בעיקר כפי שעצם זיכרונותיו מתקופת ההשמדה אינם מתוארים בסיפור.
זהו ספר שעיקרו עיצוב אומנותי ספרותי לחוויות השואה. הקריאה דורשת איטיות בכדי לעמוד על משמעותם של הדברים, העלילה משנית. כ- 4.5 כוכבים.
רוב ספריו של אפלפלד עוסקים בשואה. סיפור הישרדותו של אפלפלד עצמו מרתק (מן המעט שקראתי אודותיו ברשת) והוא גם תיאר את קורותיו בספר ביוגראפי שכתב. הספר הזה הוא ספר בדיוני למרות שנעשה בו כנראה שימוש בחוויותיו של אפלפלד עצמו כניצול שואה. עלילת הספר מקוטעת. אפלפלד משתמש בתיאור חוויותיו של הגיבור (נער כבן 12, בשנים שעל סף מלחמת העולם השנייה, מבוגר מאפלפלד עצמו, ואיש בוגר בן ארבעים ומשהו החוזר לבקר בעיר מגוריו האוסטרית בשנות השישים לאחר המלחמה) כדי לעצב אמירה אידיאולוגית על הבורגנות היהודית באוסטריה ערב החורבן ועל החברה האוסטרית האנטישמית וכדי לבנות יצירה ספרותית אומנותית מן החומרים האלה.
ה"תחבולה" שאפלפד נוקט כאן היא כזו. חלקו הראשון של הספר בנוי מקטעי זיכרונות של ילד בן למשפחה מתבוללת ולאב סופר ואיש רוח, מן השנים שלפני פרוץ המלחמה. בעיקר מתוארים כאן זיכרונות שכולם קשורים בנסיעה ברכבות. הדמויות המתוארות רבות. הן משתנות עם ההתקדמות לעבר האסון המשמש ובא, רובן מאבדות את שפיותן או את חייהן. במיוחד מתוארים התהפוכות העוברים על אביו ואימו של המספר ככל שגובר הנידוי של היהודים מן החברה האוסטרית. האב מתכחש ליהדותו ואילו האם מוצאת עצמה "חוזרת" והופכת יהודיה יותר ויותר. כל סיפור הרכבות מבשר את הנסיעה הגורלית ברכבת של המספר ואימו אל מחנות ההשמדה, נסיעה שאינה מתוארת בספר, כמו כל שאר קורות המספר בתקופה זו. האב הוא סופר המעריץ סופר אלמוני בשם קפקא. ככל שהוא מנודה מחוגי הספרות האוסטרית וספריו מוקעים כמנוונים הופכת המציאות ואיתה הסצנות המקוטעות, וסגנונו של אפלפלד יותר ויותר קפקאים.
חלקו השני של הספר מתרחש בשנות השישים לאחר המלחמה כאשר המספר, שהוא כבר מבוגר שהתגרש לא מזמן, חוזר לבקר בעיירת ילדותו, משהוא נקרא לוינה בכדי לטפל בעיזבון הספרותי של האב. הוא מסתובב ברחובות העיירה אך אינו מצליח להתחבר מבחינה רגשית למקום למרות שמבחינת הצורה לא השתנה בו כמעט דבר. מי שחסרים כמובן הם היהודים ובני המשפחה. המספר נאלץ להסתפק בקטעי זיכרונות משניים, במעט הניצולים ששרדו או צאצאיהם שאינם מחוברים לא ליהדות ולא לאוסטריה. הוא אינו רצוי במקום והתחושה המובלטת כאן היא תחושה של זרות. העיקר שהוא מבקש הושמד והשרידים אינם מסוגלים לגעת בעיקר כפי שעצם זיכרונותיו מתקופת ההשמדה אינם מתוארים בסיפור.
זהו ספר שעיקרו עיצוב אומנותי ספרותי לחוויות השואה. הקריאה דורשת איטיות בכדי לעמוד על משמעותם של הדברים, העלילה משנית. כ- 4.5 כוכבים.
April 8, 2024
I recognize this Austria. It’s the Austria of Thomas Bernhard (no compliment to Austria, obviously). Book One of this novel recounts memories of a boy nearing pubescence in the countryside of 1930s Austria, part of an assimilated Jewish family. Strangely it reminded me of Can Xue’s writing of all things. Mysterious characters, random ominous interactions; the vibes were skirting surreality. Perhaps that’s how it seemed to a twelve year old. The family has no time for Judaism. The boy’s father, a writer and intellectual, hates the “Jewish petit-bourgeoisie” with an ideological passion, and his mother takes him for a pre-bar mitzvah meeting with the local rabbi only to trade refusals. But the vibes get increasingly worse and their attempted assimilation does them no service when the trains come.
Book Two is thirty years later. The first-person perspective is replaced by the third person and the boy has a name and perspective. Bruno survived and lives in Israel. No mention of how, or the fates of his family members; the Holocaust as the ultimate subject of “what is left unwritten looms large”. He has returned to Austria, to the town of his childhood, and finds the people there as intolerable as Bernhard ever accused his countrymen of being, written with some of the same blackest humor. Interestingly many of his interactions are with townspeople who are partly of Jewish ancestry, or old convert families. They are the worst of any.
Book Two is thirty years later. The first-person perspective is replaced by the third person and the boy has a name and perspective. Bruno survived and lives in Israel. No mention of how, or the fates of his family members; the Holocaust as the ultimate subject of “what is left unwritten looms large”. He has returned to Austria, to the town of his childhood, and finds the people there as intolerable as Bernhard ever accused his countrymen of being, written with some of the same blackest humor. Interestingly many of his interactions are with townspeople who are partly of Jewish ancestry, or old convert families. They are the worst of any.
February 21, 2021
Raamat oma juurte kaotamisest, Euroopa allakäigust Teise Maailmasõja eelõhtul, holokaustist ja sellest, et tihti leitakse kunagisse koju tagasi tulles eest juba täiesti võõras paik. Üsna lakoonilise stiiliga nukker teos, mis ei kirjuta ühelgi leheküljel otse sõjaeelse aja koledustest, ent annab ometi nende kohalolust oma delikaatsel ja vähesõnalisel viisil mõista palju sügavamalt, kui mõni pateetiline ja otseütlev sõjaromaan.
March 12, 2022
Un livre qui laisse son empreinte longtemps après l'avoir refermé... La montée graduelle de l'antisémitisme, le refus de l'accepter, l'immobilisme...
August 20, 2021
Dreamlike and sometimes hard to follow. I am not sure I really understood it.
February 16, 2018
Misschien wel zijn meest verontrustende coming of age roman, althans in het eerste luik, over de vooravond van 1938. We krijgen een inzicht in het jodenvraagstuk vanuit het standpunt van de joden zelf. Joodse Intellectuelen wijzen joodse handelaars aan als zondebok en vice versa.
De elfjarige Bruno - een personage dat Appelfeld ook in 'Bloemen der duisternis' een stem geeft, is toeschouwer van hoe zijn familie uiteen valt als zijn vader, een gerenommeerd intellectuele auteur, in diskrediet wordt gebracht.
In het tweede luik keert Bruno, nu een zeventiger, terug naar zijn geboortedorp waaruit hij werd gedeporteerd. Hij vindt er vertrouwdheid in de absurde vervreemding.
Als bewonderaar en trouwe lezer van Appelfeld, acht ik dit boek als een van zijn sterkste. Het is bovendien vlot leesbaar, in tegenstelling tot Bademheim 1939 dat barst van de intertekstualiteit en waarbij je best even de personages op voorhand opzoekt.
Mocht Appelfeld geen auteur zijn, hij was kunstschilder geworden. Dat denk ik vaak bij het lezen van zijn nauwkeurige observaties van de natuur.
De elfjarige Bruno - een personage dat Appelfeld ook in 'Bloemen der duisternis' een stem geeft, is toeschouwer van hoe zijn familie uiteen valt als zijn vader, een gerenommeerd intellectuele auteur, in diskrediet wordt gebracht.
In het tweede luik keert Bruno, nu een zeventiger, terug naar zijn geboortedorp waaruit hij werd gedeporteerd. Hij vindt er vertrouwdheid in de absurde vervreemding.
Als bewonderaar en trouwe lezer van Appelfeld, acht ik dit boek als een van zijn sterkste. Het is bovendien vlot leesbaar, in tegenstelling tot Bademheim 1939 dat barst van de intertekstualiteit en waarbij je best even de personages op voorhand opzoekt.
Mocht Appelfeld geen auteur zijn, hij was kunstschilder geworden. Dat denk ik vaak bij het lezen van zijn nauwkeurige observaties van de natuur.
June 13, 2017
Quelle claque littéraire. Si j'ai eu un peu de mal à rentrer dans le récit au tout début du livre, j'ai été complètement emportée au bout de quelques chapitres, à tel point que je n'ai plus pu lâcher "Le temps des prodiges". Je comprends encore mieux à la lecture de ce livre pourquoi Aharon Appelfeld est appelé l'écrivain du silence et de l'indicible. Son écriture subtile, toute en filigrane et en symboles, dépouillée de tout lyrisme, retranscrit à merveille un sentiment d'étrangeté et de flottement.
J'ai été tellement émerveillée par son procédé d'écriture qu'il m'est arrivé, à plusieurs reprises, de relire certains passages.
J'ai été tellement émerveillée par son procédé d'écriture qu'il m'est arrivé, à plusieurs reprises, de relire certains passages.
August 5, 2012
I read Book One. Really enjoyed it. Wonderfully written, believable that it is coming from the perspective of a 12 year old boy whose Bar Mitzvah is approaching. Set in the context of growing Antisemitism in early 1930s of Vienna, Austria, the book shows how this impacts the family members views, social standing, and priorities. You really get into it, once you've read about 20 pages.
May 10, 2011
Wonderful, ethereal, Kafkaesque story of an Austrian Jewish family and how life in their village changed as the trains began to ship Jews to the East for camps and extermination. Also recommend "Badenheim 1939" by the same author.
September 22, 2024
1938. Le narrateur raconte la montée de l'antisémitisme, le départ de la famille.
Il revient dans sa ville natale 30 ans après la guerre. Même si les lieux sont semblables, plus rien n'est pareil, il n'est plus à sa place et repart pour Jérusalem où il habite.
Il revient dans sa ville natale 30 ans après la guerre. Même si les lieux sont semblables, plus rien n'est pareil, il n'est plus à sa place et repart pour Jérusalem où il habite.
May 15, 2012
Touted as a "spare and uninflected account" I found this novel both poetic and beautifully written. The first two thirds, which deal with the coming of World War II in a small Austrian village, is full of interesting characters in sometimes too brief appearances. The final third, which finds the narrator returning after a 30 year absence, answers a few questions I didn't even think to ask. There have been plenty of harrowing accounts written about the holocaust. This isn't one of them, but rather an intimate account of Jewish self-hatred (and Jewish pride) that's both touching and strangely aloof. I believe it was translated from Hebrew.
May 17, 2010
"A marvelous and disturbing book… an experience both painful and joyous." — Times Literary Supplement (London)
"A beautifully composed and profoundly moving work of fiction. No one surpasses Aharon Appelfeld in portraying the crisis of European civilization both before and after the second World War… He's one of the best novelists alive." — Irving Howe
"A beautifully composed and profoundly moving work of fiction. No one surpasses Aharon Appelfeld in portraying the crisis of European civilization both before and after the second World War… He's one of the best novelists alive." — Irving Howe
December 7, 2010
I love this book. The first part describes the main character's life as a child before the holocaust, and then surprisingly, at least for me, in the second part he comes back to the town of his birth many year later and that's the part I love even better. It seems so true to life, yet very artfully written.
January 4, 2008
Trans-historical expressionism, seen through the eyes of a child who remembers.
December 4, 2011
i'd say 3 1/2 stars instead of 4...
this one is DEFINITELY better than Baddenheim 1939!
a good read for anyone interested in modern jewish identity.
this one is DEFINITELY better than Baddenheim 1939!
a good read for anyone interested in modern jewish identity.
January 19, 2014
Brief and powerful. A mix between Kafka (the darkness that looms unexplained) and Proust (the glorious light that reminds the reader of Proust's description of the light on Chambray's church).
January 23, 2016
Fictionalized memoir of the Holocaust by someone who lived through it. Well written and thought-provoking.
Displaying 1 - 19 of 19 reviews