סודות רבים היו בתל אביב הקטנה, אך סודה של רבקה היה הגדול מכולם," כך אומרת קלרה הספרית ליואל כמה חודשים לאחר מות סבתו. סודה הגדול של רבקה נשמר בקנאות מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת בין כתליו של בית ישן בתל אביב. במהלך השנים גדלה העיר והשתנתה, אנשים נולדו ומתו, אך הסוד המשיך להתקיים, לרחוש מתחת לפני השטח, ולנווט את חייהם של אנשים שלא ידעו כלל כי גורלם קשור בו. בשנת 2006 מגיעים שלושה אנשים לבית הישן. מרגע בואם יהא זה אך עניין של זמן עד שדברים שהוסתרו בעבר יצוצו ויטרפו את חייהם של כל הנוגעים בדבר. כי בתל אביב של שנת 2006 יש סודות שאי אפשר להסתיר עוד.
נערה במרפסת ממול הוא סיפור על הזדמנות שהוחמצה, אהבה שאיחרה את המועד ואנשים שלא ידעו לסלוח - סיפור מרתק, מרגש, מטלטל ומעשיר, פרי עטה של נאוה מקמל-עתיר, כלת פרס זאב ומחברת הספרים מבחן קבלה, העדי של עדי ומלך ההר.
הבנתי שהספר יועד בהתחלה לבני נוער ואח"כ הותאם למבוגרים. כשקוראים בו מרגישים שהוא עדיין מכוון בעיקר לנוער. יש בבסיס הספר עלילה נהדרת, שיכלה למלא סאגה רחבת היקף שסוקרת קורות משפחה יהודית מימי הפוגרומים ועד לקום המדינה. אבל בפועל הסופרת קופצת מסיפור לסיפור ומתקופה לתקופה. ברגע שהקורא נכנס לעומק העלילה, מתחבר לדמויות ומבקש לדעת מה קרה להם, פתאום הספר קופץ כמה שנים קדימה ועובר לתקופה אחרת או לדמות אחרת. ואז באמצע הספר יש פתאום מעבר חד מהעבר המרתק להווה המשעמם. הכתיבה על ההווה מלאה בקלישאות ובדמויות חלשות שבקושי מחזיקות את העלילה. נכון שיש להן קשר לדמויות העבר (קשר שידוע כבר מההתחלה), אבל סיפור ההווה (שתופס מחצית מהספר) לא מעניין. עדיף היה להתמקד ולהתעמק בסיפור של יהושע רפפורט ושל רבקה, ולזנוח את כל הדמויות שהתערבבו אח"כ בעלילה.