ביום חופתה עומדת נערה בת-חמש עשרה בשמלה שאולה, הגדולה עליה בכמה מידות, ומחכה. את השמלה הטלואה הזו כבר לבשו לפניה עשרות נשים בישיבה הקטנה שעל ההר: כולן נישאו בהכנעה, ילדו בעצב, עבדו את אלוהיהן ברצון ואת בעליהן בצייתנות. אך לה - שצמחה פרא, טיפסה בברכיים שרוטות על גגות, ירדה לחקר סודות ההר והעירה רוחות רפאים מרבצן - נועד גורל שונה. הגיבורה בלתי נשכחת של החצי השני של הלילה נכנסת אל הפרדס, מציצה ונפגעת, קרועה בין ספרים של קודש ושל חול. המילים האסורות נושאות אותה על פני ימים רחוקים אך גם מנפצות את תמימותה ותקוותיה על שרטון המציאות. סיפורה מתרחש בספק בית מדרש ספק כת סגורה, אבן שואבת לאבודי דרך, לחולמים, לאומנים ולמטורפים. זהו מקום שבו מופרים חוקי האדם דרך קבע, וחוקי האל לובשים צורה ופושטים כסות. מקום שבו, כשההרים רוקדים כאֵילים, גם הסלעים המוצקים ביותר יכולים להתבקע. לשונה של שפרה קורנפלד משדכת עברית עם יידיש מהשטעטל של ברוקלין ואנגלית משדות וודסטוק לכדי יצירה מקורית רבת יופי וקסם. בעוצמה ודיוק משרטטת קורנפלד דיוקן רווי געגועים מרים-מתוקים של קהילה מחמירה ופרועה, מרחב של חופש אינסופי ושל כבלים בלתי נראים.
סיפורה של קהילה אדוקה ומסוגרת 'על ההר' ליד ירושלים, מעבר לקו הירוק שבנתה את בתיה בבסיס צבאי נטוש (ארמיבייס-במקור). נפתח ומסתיים בחתונה רבת משתתפים, הילולה רבתי. קהילה בה ה'רֶעבּ' ישרואל ויסגלאס הוא הכל יכול, הפוסק לשבט או לחסד. המנהגים המאפיינים קהילות חרדיות אדוקות מאז ומעולם. שידוך נערה בת חמש עשרה, חגים, תפילה וכמובן הקפדה יתרה על כשרות. כללים מחמירים וקודים שלעולם החילוני נראים חסרי היגיון כמו האיסור לקנות בד פשתן ממוכר ערבי. ספירת עשרים ושבעה צעדים לחדר וגזיזת הציפורניים נעשית בדילוג על אצבע וחזרה-זרת, אמה, אגודל, קמיצה ואצבע מורה. הספר נסוב סביב כמה דמויות עיקריות-רפואל גרינפאל, רעייתו ראחל ובתם דבורה. הרֶעבּ והרֶעבֱּעצֶן. רובן, בנו של הרב. הדודה שולאמיס. ויש בקהילה תועים שהתגלגלו אליה בדרך לא דרך כמו תרזה והתייר שון השקוע בסמים, מצא עצמו על ההר ושמו הוסב לשמשון. ליטל בֶּר. יצרים, קנאה, אהבה וחטא. בת סוררת נענשת בגזיזת שערה. שנור חסר בושה של כספים ודיווח על תלמידים שאינם קיימים כדי לקבל קיצבאות. אלא שאין התפתחות של ממש ופואנטה. הכל נסוב סביב אותן דמויות ומנהגים, חטא ועונש, שמחה וצער. חטא יכול להיות קריאת ספר חילוני כמו 'נשים קטנות' או 'עשרים אלף מיל מתחת למים' שדבורה קוראת בשקיקה. מצאתי את הכתיבה מכבידה לעתים, אולי מנאמנות ל'היבריש' המדובר בקהילות כאלה. ביטויים רבים באנגלית הכתובים בעברית מנוקדת. אֶבָּב (מעל), פְרִילוֹאוֹדֶרס, 'גוֹדָאם קארוֹבּ טרי' (עץ החרוב הארור) והתגובה הנוזפת "היי, לֶנְגוִוידְג'!" (שפה נאותה). טיפה בים ויותר מדי. הסיומת ס' במקום ת' כמו 'זריזוּס'. נוט אמייזינג, קיצורו של דבר.
וואו פשוט ספר מדהים! לקח לי קצת זמן להכנס לזה אבל אחר כך הספר פשוט הכניס אותי לסערת רגשות- הכעיס אותי, גרם לי לבכות. השפה הייתה מאוד גבוהה וליה אישית זה קשה אבל בכללי ספר מעולה!
החצי השני של הלילה עוסק ברבי שהגיע עם משפחתו השניה מארה"ב להקים את ישיבת פסחוי עוילם (פתחו של עולם) בהר בקרבת ירושלים. על אדמת בסיס צבאי לשעבר, שנגזלה מערבים, מתחיל הרב הכריזמטי לאסוף לחיקו, לחיק משפחתו החדשה, יהודים שאיבדו את דרכם ומחזירם לדרך היהדות. כפי שמשפחתו גדלה, כך גדלים המאמינים הנדבקים בהתלהבותו והישיבה שבתחילה מורכבת מנווד יהודי אמריקאי ומשפחתו של הרב הופכת לקהילה רבת משתתפים שממלאת את ההר.
ועם צמיחת הקהילה והתפשטותה מתגלים לקורא דווקא מעיני הקורא הכל יודע ומעיני הילדים, החטאים הקטנים והגדולים, ההסתאבות והסיאוב שפושה, הצביעות הקשה, האפליה והכיעור.
אבל קורנפלד לא מותירה את הכיעור בכיעורו. ברגע השיא בו הכיעור מגיע למלוא תפארתו היא הופכת את הקערה על פיה בטוויסט משעשע שמותיר לפחות את הקורא בתחושת ניצחון צודק על הרב שאיבד את דרכו והוביל קהילה שלמה אל עבר פי פחת.
אחד מהספרים הטובים שיצא לי לקרוא. הקול של שפרה קורנפלד מפתיע בצלילות החדה שבו, בהומור שבו ובתכנים שהיא בוחרת להעלות.