Emergence and Convergence: Qualitative Novelty and the Unity of Knowledge

by Mario Bunge

Two problems continually arise in the sciences and humanities, according to Mario parts and wholes and the origin of novelty. In Emergence and Convergence , he works to address these problems, as well as that of systems and their emergent properties, as exemplified by the synthesis of molecules, the creation of ideas, and social inventions. Along the way, Bunge examines further topical problems, such as the search for the mechanisms underlying observable facts, the limitations of both individualism and holism, the reach of reduction, the abuses of Darwinism, the rational choice-hermeneutics feud, the modularity of the brain vs. the unity of the mind, the cluster of concepts around 'maybe,' the uselessness of many-worlds metaphysics and semantics, the hazards posed by Bayesianism, the nature of partial truth, the obstacles to correct medical diagnosis, and the formal conditions for the emergence of a cross-discipline. Bunge is not interested in idle fantasies, but about many of the problems that occur in any discipline that studies reality or ways to control it. His work is about the merger of initially independent lines of inquiry, such as developmental evolutionary biology, cognitive neuroscience, and socio-economics. Bunge proposes a clear definition of the concept of emergence to replace that of supervenience and clarifies the notions of system, real possibility, inverse problem, interdiscipline, and partial truth that occur in all fields.

Genres: Philosophy, Science

320 pages, Hardcover

First published January 1, 2003

About the author

Mario Augusto Bunge fue un físico, filósofo, epistemólogo y humanista argentino; Bunge por encima de todo fue un filósofo materialista, defensor del realismo científico y de la filosofía exacta. Fue conocido por expresar públicamente su postura contraria a las pseudociencias, entre las que incluye al psicoanálisis, la praxeología, la homeopatía, la microeconomía neoclásica (u ortodoxa) entre otras, además de sus críticas contra corrientes filosóficas como el existencialismo (y, especialmente, la obra de Martin Heidegger), la fenomenología, el posmodernismo, la hermenéutica, y el feminismo filosófico.

Reviews

[Nati Korn · Rating 5 out of 5]

לפני כשנתיים קראתי את ספרו המצוין והידידותי של הפילוסוף הישראלי נמרוד בר-עם "בחיפוש אחר המבוא הפשוט לתקשורת". עקרון יסוד בספרו היה הפצעתן ("emergence") של תכונות מתוך מערכות מורכבות. בר-עם המליץ שם על ספרו זה של הפיזיקאי והפילוסוף הארגנטינאי-קנדי המנוח, מריו בונחה, לכל מי שמעוניין להעמיק בנושא. ומאחר שהתעניינתי אז בסוף גם קראתי.

קריאת הספר התמשכה. גם בשל אירועים אישיים (בין השאר פרסמתי סיפור קצר נוסף והייתי עסוק בעריכתו), גם בגלל ה"מצב" במדינה שלא הקל על יכולת הריכוז שלי וגם בגלל הנושא המאתגר ואופי כתיבתו של בונחה. אפרט קצת יותר בנוגע להתמשכות הקריאה בכל מה שנוגע לספר עצמו:

א. מדובר בפרסום אקדמי (עמודים גדולים יחסית וכתב צפוף. 300 העמודים שלו בסטנדרט הפרינט בישראל היו מנופחים לכדי 500 עמוד). הוא אינו מצריך ידע נרחב בפילוסופיה ואף מצורף בסופו מונחון (חסר תועלת כמעט לחלוטין) אך הוא בהחלט אינו בגדר ספרות פופולארית.

ב. בונחה הוא פילוסוף ביקורתי. הוא אינו חובב (בלשון המעטה) של פילוסופיה קונטיננטלית הכתובה בלשון מעורפלת במתכוון. מכאן יובן כי כתיבתו בהירה וזו נקודה לזכותו. כתיבתו גם מרוכזת ותמציתית למדי (נעדרת הערות שוליים – דבר נדיר בפרסומים מסוג זה - גם אם משופעת בדוגמאות מתחומים שונים – כפי שמתבקש מן התזה שהוא מבקש לפתח) מה שדורש מן הקורא (לפחות קורא כמוני) להרהר אחר כל פסקה כדי לרדת לעומק דעתו, כמו גם לחזור ולקרוא פסקאות קודמות בכדי לצייר לעצמו את הקווים הכלליים של הטיעונים.


ג. בונחה מצטייר כאיש רנסנס אמיתי. נדמה שאין נושא מדעי שהוא אינו בקיא בו. החל במתמטיקה (לא טריוויאלית), לוגיקה ופיזיקה, דרך כימיה, ביולוגיה ונוירולוגיה וכלה בסוציולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה ופוליטיקה וכמובן פילוסופיה. קורא המתמצא קצת פחות ממנו בתחומי הידע המגוונים יזכה לעיתים להסבר תמציתי אך יידרש להפעיל גם את המוח, את וויקיפדיה ואת מנועי החיפוש, בכדי לנסות ולרדת לסוף דעתו של בונחה. ועדיין ברוב המקרים יקשה עליו לשפוט בנוגע לעמדותיו של בונחה אם אינו אקדמאי בתחום. יאמר גם שהגיוון מוסיף לעניין שבספר, והוא בהחלט ספר מרחיב אופקים ופוקח עיניים.

ד. כמדען בונחה אינו חושש להשתמש בלוגיקה ובשפת המתמטיקה בכדי להצרין את טענותיו, מי שאינו רגיל בכתיבה "טכנית שכזו" עלול להתקשות מעט (לי למזלי יש רקע כזה).

ובאשר לנושאו של הספר. בונחה מסכם בו את מה שהוא מכנה פילוסופיה מערכתית (של מערכות). הוא יוצא ממספר הנחות מטאפיסיות. הראשונה היא כי הקוסמוס הוא מערכתי - כלומר שכל אובייקט בו (אולי חוץ מהחלקיקים האלמנטריים ביותר, יהיו אשר יהיו) הוא מערכת או מערכת של מערכות. מכאן שהקוסמוס הוא רבוד. ההנחה השנייה היא הנחת קיומן של תכונות מפציעות (emergent properties ומכאן הemergence שבשמו של הספר) - תכונות שאינן קיימות באובייקטים (או מערכות) הנמצאים ברובד מסוים אבל מתקיימות ומתגלות ברובד שמעליו. הנחה נוספת בבסיס הפילוסופיה שלו היא של קשר הכרחי בין מטריאליזם ואידיאליזם – אין חומר בלי צורה ובעיקר אין צורה בלי חומר.

לדעתו של בונחה הצגה סיסטמתית כזו את הקוסמוס, את המדעים המתארים את השכבות השונות שבו ואת המתודולוגיה המדעית הנדרשת לחקירה וגיבוש של הידע המדעי כמו גם לביקורת של היפותזות שונות, משמרת יתרונות הקיימים בתיאוריות פילוסופיות אחרות ("איזמים" אחרים): סיסטמיתיזם, מטריאליזם, פלורליזם (גיוון), דינמיציזם (הכל משתנה – אך מבלי להניח דיאלקטיקה הגליאנית שהוא דוחה כעמיתיו הרציונליסטים הביקורתיים), אבולוציוניזם (התפתחות – המכירה גם בהתפתחות הדרגתית וגם בקפיצות התפתחותיות), דטרמיניזם (ישנם חוקים, בפרט חוקי שימור, הניתנים לגילוי במדעים השונים, לרבות במדעי החברה! ואין קסמים ויצירה יש מאין), ביו-סיסטמיזם (קיימות מערכות ביולוגיות הבנויות על בסיס כימי ופיזיקלי אך אינן ניתנות לרדוקציה לכימי ולפיזיקלי ויש להן תכונות משלהן שאינן קיימות ברמות נמוכות יותר), פסיכו-סיסטמיזם (תהליכים מחשבתיים מפציעים מתוך רשתות נוירונים ומושפעים לא רק מהכימיה או הפיזיקה אלא גם מהסוציולוגיה) וסוציו-סיסטמיזם (החברה היא מערכת, או מערכת של מערכות שלה תכונות שאינן קיימות אצל האינדיבידואלים המרכיבים אותן). בונחה אינו מתיירא משימוש נרחב שכזה באיזמים אונטולוגיים שונים (עמוד 80). לדעתו זה מה שמקנה לתיאוריה שלו גמישות, ריבוי פנים ופתיחות לשינויים וביקורת.

בתוך כך פרקים רבים בספר מוקדשים לביקורת על תיאוריות פילוסופיות אחרות. בעיקר יוצא בונחה כנגד האינדיבידואליזם (כפי שהוא מתבטא בתיאוריות טועות ומטעות במדעים השונים: למן הפיזיקה דרך הביולוגיה ועד למדעי החברה והכלכלה) וכנגד ההוליזם (שהוא תיאוריה המקדשת את התפישה האינטואיטיבית שאינה רציונאלית, הדוחה כיילים אנליטיים חשובים ומובילה רק לתובנה הכללית, אך הלא פורייה ש"הכול קשור").

בונחה מציג מודל למערכות, כזה המדגיש את חשיבות המבנה המקושר שלהן, את הסביבה בה הן פועלות ובעיקר את המנגנון שלהן. הוא מסביר מה לדעתו ניתן לקבל כהסבר וכהבנה – חקירה של המנגנון לא רק באופן רוחבי, ברמה אחת של הסבר, אלא תנועת שתי וערב עומקית בין הרמות השונות, תוך שימוש בחוקים השונים הפעילים ברבדים השונים.

מסקנתו של בונחה היא שהמערכתיות מחייבת התכנסות של מדעים ותחומי ידע (מכאן הconvergence, המונח השני שבשמו של הספר). כלומר הוא מצדד במולטי-דיציפלינריות ובאינטר-דיציפלינריות אך לא כקוריוז או כביטוי לסקרנות וליכולת אינטלקטואלית גרידא אלא כתנאי הכרחי להתפתחות הידע המדעי ולהבנה שלנו את העולם ולשכלול היכולת שלנו לספק הסברים מדעיים המסוגלים לשזור ולעבור כחוט מקשר ברבדים השונים של המציאות.

בונחה כאמור מבקר תיאוריות ומתודולוגיות רבות ומציב להן חלופות מוצרנות התואמות את הפילוסופיה המערכתית שלו. הוא מניח בסיס ללוגיקה גמישה ולאמת כמושג מפציע. הוא מבקר תיאוריות שונות העוסקות בגוף ובנפש. בוחן את מושג הרדוקציה ומבקר את אלו התופשים אותו ככלי חקירה יחיד (לדעתו הוא יעיל לעיתים אך לא מספיק). הא עוסק בדיאגנוזה רפואית, קוטל קטילה משולשת את שיטת ההסקה הבייסיאנית, יוצא כנגד שיטות פוסטמודרניות הרואות בטקסטים את חזות הכל ועוד ועוד.

מדובר כאמור בקריאה מתגמלת מאוד אך גם מאתגרת. למדתי רבות. עם מיעוט של דברים לא הסכמתי אך לא מצאתי טעויות רבות. לגבי חלק מן הדברים נאלצתי להסתפק בדעתו של בונחה לעת עתה, מאחר ואינני בקיא מספיק בחומר (פיזיקה של חלקיקים למשל). בכל אופן ניתן למצוא כאן חשיבה ביקורתית ומאירת עיניים לגבי תחומים רבים ושונים ואני ממליץ מאוד לקרוא את הספר למי שמוכן להשקיע את מאמץ.

[Weidong · Rating 5 out of 5]

About the original book: I am a theoretical physics researcher, and this book is like threading a needle through a pile of previously confused and vague concepts. It tries to re-settle the complex systems research and systems theory that has been muddied, filtering out the impurities and leaving the clarity. But researchers in theoretical physics should not try to find specific methods of theory construction in this book; philosophy tells us more about how to identify and classify things and concepts, and specific physical theory construction requires a combination of mathematics and physics. This book will be very rewarding, provided that the reductionist view of "local equations + numerical calculations = complete explanation" does not satisfy your curiosity about the world.

For reading: Bunge's "Philosophical Dictionary" will be very helpful, and the appendix of this book intercepts a part of the simplified philosophical dictionary, which helps to identify some concepts. For example, level structure and hierarchy are different, the former focuses on having emergent features, the latter focuses on different levels of ruling relations, but the two are not clearly distinguished in this book, for example, the last sentence of the fourth paragraph of chapter 5, section 5, "structure (or hierarchy)" in the original is level structure (or hierarchy). For further clarification of such concepts, Bunge's "Philosophical Dictionary" is a good choice.