נכנסתי לספר הזה סקפטית ברמות על (זה הספר הראשון של ליליאן שאני קוראת), אבל נוכחתי לגלות שהכתיבה שלה ממש טובה. העלילה, הרומן, הפלאשבקים, הכל מתחבר טוב מאוד אחד עם השני. היא מספרת סיפור בקצב טוב, לא איטי מידי ולא מהר מידי ולא מוותרת על פרטים. אני אוהבת רומנים שהעלילה שלהם רלוונטית ומעניינת בנוסף לעלילת הרומן, והספר הזה עושה בדיוק את זה. אפילו אני, שלא אוהבת סדרות/ספרים/סרטים על סמים ודברים בסגנון, הייתי בתוך העלילה ורק חיכיתי לדעת מה יהיה. אף דמות בספר הזה לא בריאה בנפשה אבל לא בצורה בלתי אפשרית וזה נחמד לקרוא, לא מרגיש מומצא משום מקום.
סתם בתור תיאוריה לספר הבא, מרגיש לי שקמילה לא רוצה בטובתה של אלחנדרה אלא רק רוצה נקמה ואיכשהו תבגוד בה בסוף או תנסה להרוס מערכות יחסים של אלחנדרה בין אם זה עם הבן שלה או עם אלברו רק לשם הנקמה כדי להכריח את אלחנדרה להמשיך עם התוכנית.
אניוויז הופתעתי לטובה נהניתי מאוד עכשיו תסלחו לי יש לי ספר המשך לקרוא…