"חשבתי שהוא בחור טוב, פחדתי מהדברים שעלולים לקרות לו אם יישאר לבד ברחובות, לא רציתי שהוא יסתבך בצרות ותראי מה עשיתי, הכנסתי את הצרות לביתנו."
כשראיתי את אלברו מורנו מחדש הלב שלי פעם חזק כל־כך שהייתי בטוחה שהגוף שלי יקרוס. השנאה בערה בתוכי, שרפה אותי. הוא גנב ממני את חלומותיי, את קולי, את העתיד שלי. רציתי לחנוק אותו, לצרוח עליו, אבל הצלחתי לבלוע שנים של עינוי כאשר עמדתי מולו, הבטתי בעיניו הרעות ושיחקתי את המשחק. אם יש דבר שהחיים לימדו אותי, זה להיות סבלנית. סבלנות ושיקול דעת הם הכלים החזקים ביותר בתהליך הזה, ולא משנה כמה זמן יידרש לי, בסופו של דבר אהרוס אותו.
אלחנדרה ואסקז היא אולי האישה האמיצה ביותר שהכרתי ובוודאות היפה והמסקרנת ביותר, אבל היא גם פזיזה. גבול דק ביותר מפריד בין אומץ לטיפשות, היא מתנדנדת עליו ואני רק מחכה שהיא תיפול. זה עניין של זמן, וכשהיא תיפול, היא יכולה לסמוך עליי שאהיה שם כדי לקבור אותה.
דואט אלף טבעות הוא ספרה העשרים ואחד של סופרת רבי המכר ליליאן סלמה נחום. זה דואט על אהבה עזה כמוות שהופכת ביום אחד לשנאה לוהטת כשאול ועל הדרך המפותלת שעוברות הדמויות הראשיות אל הגיהינום ובחזרה ממנו.
נכנסתי לספר הזה סקפטית ברמות על (זה הספר הראשון של ליליאן שאני קוראת), אבל נוכחתי לגלות שהכתיבה שלה ממש טובה. העלילה, הרומן, הפלאשבקים, הכל מתחבר טוב מאוד אחד עם השני. היא מספרת סיפור בקצב טוב, לא איטי מידי ולא מהר מידי ולא מוותרת על פרטים. אני אוהבת רומנים שהעלילה שלהם רלוונטית ומעניינת בנוסף לעלילת הרומן, והספר הזה עושה בדיוק את זה. אפילו אני, שלא אוהבת סדרות/ספרים/סרטים על סמים ודברים בסגנון, הייתי בתוך העלילה ורק חיכיתי לדעת מה יהיה. אף דמות בספר הזה לא בריאה בנפשה אבל לא בצורה בלתי אפשרית וזה נחמד לקרוא, לא מרגיש מומצא משום מקום.
סתם בתור תיאוריה לספר הבא, מרגיש לי שקמילה לא רוצה בטובתה של אלחנדרה אלא רק רוצה נקמה ואיכשהו תבגוד בה בסוף או תנסה להרוס מערכות יחסים של אלחנדרה בין אם זה עם הבן שלה או עם אלברו רק לשם הנקמה כדי להכריח את אלחנדרה להמשיך עם התוכנית. אניוויז הופתעתי לטובה נהניתי מאוד עכשיו תסלחו לי יש לי ספר המשך לקרוא…
אלחנדרה: ״כדי להגיע אליך הייתי צריכה לעבור דרך עשר טבעות אבטחה. כדי להגיע ללב שלי תצטרך לעבור אלף טבעות כאלה. אתה חושב שתצליח?״
אלברו: ״גם אלף טבעות אבטחה לא יצליחו להגן על ליבך מפניי, את שלי, צ'אפריטה, ותהיי שלי לנצח."
רק אחרי הדואט של פרנקו גיליתי שיהיה ספר על המקסיקני המשוגע ונשבעת שעד לרגע הזה חשבתי שהוא זקן בן 80 שמוכר סמים😅🤣 אני לא יודעת עדיין מה אני חושבת עליו כי כל הספר הוא היה חרא אבל גם דאג לאלחנדרה למרות מה שהיא עשתה. אני יכולה להבין מדוע היא רצתה לנקום בו ולדעתי גם שאלברו ידע שזאת גודאלפה תהיה לו סיבה מוצדקת למה שעשה. לא אשקר שציפיתי ליותר מהספר הזה ואני ממש מקווה לא להתאכזב מהחלק השני כי יש לי הרגשה שאלברו לא יאכזב אותי. אבל כמו תמיד הכתיבה של ליליאן סוחפת ככה שגם אם הספר לא מעניין אני פשוט נסחפת לכתיבה. 🤞🤞🤞🤞🤞