Micah Goodman is the author of four best-selling books in Israel including Maimonides and the Book That Changed Judaism. He is president of Beit Midrash Yisraeli–Ein Prat, and a senior fellow at the Shalom Hartman Institute in Jerusalem.
'חלומו של הכוזרי' נתן לי מבט חדש ומרענן על ספר הכוזרי. תמיד מדהים לחזור לספר מוכר ולגלות בו מימדים חדשים. החידוש הכי משמעותי עבורי מספרו של גודמן הוא הפוקוס על הערך הטרנספורמטיבי של הדיאלוג בין החבר למלך עבור שני הצדדים לשיחה.
נהוג לחשוב על ספר ה'כוזרי' כמסע שכנועים של ריה"ל לטובת היהדות - מקבץ של טיעונים שגורמים למלך להתגייר. לעומת זאת, גודמן מזכיר לנו שהחבר הוא בעצם רק צד אחד לדיאלוג. גם המלך הוא צד לדיאלוג, ובסופו של דבר המלך מאתגר ומשפיע על החבר גם בשאלותיו וגם ובמעשיו. במאה ה-21 יש המון ביקורת על ה'כוזרי', או לפחות על מה שנתפס בתור גזענות ביחס של הכוזרי ליהודים כ'עם סגולה' ברמה כמעט גנטית. מעניין לחשוב על הגיור של המלך כסוג של קריאת תיגר על התפיסה הזו, או לפחות רמז לאפשרות אחרת. גודמן מעלה השארה שעצם התגיירותו של המלך, מימוש של אפשרות שהייתה מקובלת ביהדות מאז ומתמיד והולידה את גדולי האומה כגון דוד המלך, מאיימת על התפיסה ה"ריה"ליסתית" שהסגולה מגיעה מהגנטיקה (לעומת הרמב"ם שרואה את סגולת היהודים בכך שהם מקיימים מצוות). אלא, שעצם המבנה של הספר כדיאלוג גם קורא תיגר על הניסיון לצמצם את תפיסותיו של ריה"ל רק לצד אחד של הדיאלוג. ניתן לטעון שעצם מבנה הספר כדיאלוג מעיד על הדיאלקטיקה שהתחוללה בנפשו של ריה"ל עצמו, ושיש בכך שיעור גדול על כך שאין אמת פילוסופית מוחלטת.
בעצם, ניתן ללמוד מהתובנות של גודמן, שכל הפוקוס של הכוזרי הוא על המעשים ולא המחשבות/פילוסופיה. הספר מתחיל בכך שהמלך שומע בחלומו כי כוונותיו רצויות אבל מעשיו אינם רצויים ונגמר בכך שהחבר מבין שגם הוא לוקה באותו חטא, שכן הוא חי בנכר ולכאורה ואיננו עושה מאומה כדי להוציא לפועל את תפילותיו לחיות בישראל, הגם שהוא מתפלל לכך 3 פעמים ביום. יצאתי מהספר עם של גודמן עם מבט יותר חיובי ואוהד ל'כוזרי' וגם עם תובנות לגבי חשיבותם העליונה של מעשים – באופן אירוני, זה תובנה מאד פרקטית שעולה מספר פילוסופי.