הזקן השתגע

by Avivit Mishmari, אביבית משמרי

ערב אחד בשלהי החורף, קצת לפני פורים, נושא הזקן, פוליטיקאי ותיק שהתעורר מתרדמת ממושכת, נאום היסטורי בפריים-טיים. בנאום הוא מדרבן את אזרחי ישראל החילונים למרוד בדתיים שמכבידים עליהם את עולם. האירוע מתרחש בעתיד מדומיין שבו ישראל הפכה למדינה דתית דה-פאקטו, ורבים מאזרחיה חשים בה מבודדים ונרדפים.
עוד באותו לילה זורמים חילונים זועמים ליישובים דתיים משני עברי הקו הירוק ולשכונות דתיות בערים הגדולות. במהומה נבזזות חנויות, נלקחים שבויים, בתים עולים באש, וחבורות של מתקוממים עולות לירושלים כדי לכבוש את השלטון. לשלטון יש כמובן תוכניות אחרות, והחברה הישראלית קורסת במהירות אל תוך קווי השבר המדממים שלה.
זהו סיפור על מלחמת הכל בכל שאיש אינו יוצא ממנו נקי. הקול המספר אינו בהכרח חילוני או דתי ואינו מתיימר לנקוט עמדה. להיפך: הוא מגייס לטובתו את שתי נקודות המבט, ורודף אחרי האירועים הדרמטיים באמצעות שילוב ייחודי של הומור וקינה, אמפטיה וסרקזם, חמלה וזעם, אירוניה מחויכת ומעורבות רגשית עמוקה. הפנטזיה העתידנית הזו נכתבה מתוך אהבה מיוסרת לחברה הישראלית וכמיהה גדולה לשינוי.

190 pages, Paperback

First published January 1, 2013

About the author

אביבית משמרי, ילידת 1968 ואם לשניים, היא חילונית שגדלה במשפחה מסורתית. הספיקה להיות אמנית באמסטרדם, עורכת וכתבת בעיתון "גלובס" ואנליסטית של סטארט-אפים. כיום משמשת כמנהלת התכנים של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. פירסמה בכתבי-העת 'הליקון' ו'זוטא' ובבלוג שלה 'כותבת מוחקת'. .

Reviews

[Orrezz · Rating 1 out of 5]

Really wanted to like this one- because of the subject, the cover the writer's biography and what else. Unfurtunetely to me it felt like a poor exercise in sci-fi thriller writing written by someone who has never read classics like Childhood's End. The book has a very promising premise, but only after 80 pages it starts repeating itself: more violence, more blood, more lost people. And it's not like the book has much of a leading characters. The characters are mainly stereotypes the writer is using to patronize, laugh at and dump away as soon as she finds another event to discuss with her overly sophisticated, tiring language.

It's a book that is being read like a long speculative column in the paper, but it lacks inspiration, humanity and soul

[Racheli Zusiman · Rating 3 out of 5]

לא היה לי קל לקרוא את הספר הזה... הייתי צריכה לעשות הפסקה באמצע כדי להתאושש. אמנם הוא מתרחש בגרסה עתידית של המדינה, אבל לאורך כל הדרך ניקרה לי המחשבה בראש שאולי אנחנו בדרך לשם :-( התיאורים אמיתיים מאוד ולכן היה לי ממש לא פשוט. אהבתי את סגנון הכתיבה, שהזכיר לי קצת את "הדבר" של קאמי, רק יותר אירוני ועם קריצה.

[nogaboga · Rating 2 out of 5]

This is Saramago in Hebrew; I don't think we need another one though. The style, syntax, structure, everything - identical to Saramago.
I put it down after 20 pages. How could this be published as original work??

[קורא בספרים · Rating 4 out of 5]

כתבתי ביקורת על הספר כאן:

http://bit.ly/1y5Iuhu

[Rotem · Rating 1 out of 5]

הספר הוא קריקטורה חסרת חיים, אין בו משהו מקורי או מעניין. בשילוב עם סגנון הכתיבה שמשמרי בחרה מתקבלת חוויית קריאה מייגעת ולא מתגמלת, שגורמת לספר די דק להרגיש כאילו הוא נמשך לנצח.