What do you think?
Rate this book
מקום אחר ועיר זרה
בתל-אביב של ראשית שנות התשעים מקבלת אורית, חיילת בחיל חינוך, שתי משימות: האחת, לכתוב חוברת הדרכה צה"לית בנושא "זהות ישראלית"; האחרת, לעזור בקליטתו של ג'יי, חייל בודד, עולה מקנדה. מכאן מתחיל מסע בעקבות הישראליוּת, ועימו, אולי, סיפור אהבה. כל אלה – ברומן בחרוזים.
מקום אחר ועיר זרה הוא ניסיון מרתק לבחון את השאלה המטרידה רבים: האם הגירה היא מן האפשר, ואם כן – באיזה מחיר? שאלה שעולה לא רק מן הסיפור רב-ההמצאה, אלא מעצם מתכונתו של הרומן, מתכונת ש"היגרה" אלינו מיבגני אונייגין, יצירת המופת של פושקין, ועצרה בדרכה לרגע בשער הזהב של ויקראם סת.
מהדורה מיוחדת זו, הכוללת אחרית דבר מאת גדעון טיקוצקי, רואה אור במלאת עשרים שנה לצאת הספר.
מקום אחר ועיר זרה, ספרה הראשון של מאיה ערד בהוצאת חרגול, ראה אור לראשונה בשנת 2003. אחריו באו תשעה ספרים נוספים, רבי מכר, כמו שבע מידות רעות, העלמה מקזאן, קנאת סופרות ושנים טובות, שזכו לשבחי הביקורת והקנו לה מקום מרכזי בספרות העברית
מקום אחר ועיר זרה הוא ניסיון מרתק לבחון את השאלה המטרידה רבים: האם הגירה היא מן האפשר, ואם כן – באיזה מחיר? שאלה שעולה לא רק מן הסיפור רב-ההמצאה, אלא מעצם מתכונתו של הרומן, מתכונת ש"היגרה" אלינו מיבגני אונייגין, יצירת המופת של פושקין, ועצרה בדרכה לרגע בשער הזהב של ויקראם סת.
מהדורה מיוחדת זו, הכוללת אחרית דבר מאת גדעון טיקוצקי, רואה אור במלאת עשרים שנה לצאת הספר.
מקום אחר ועיר זרה, ספרה הראשון של מאיה ערד בהוצאת חרגול, ראה אור לראשונה בשנת 2003. אחריו באו תשעה ספרים נוספים, רבי מכר, כמו שבע מידות רעות, העלמה מקזאן, קנאת סופרות ושנים טובות, שזכו לשבחי הביקורת והקנו לה מקום מרכזי בספרות העברית
198 pages, Paperback
First published September 1, 2003
About the author
Maya Arad
16 books68 followersMaya Arad (Hebrew: מאיה ערד) is an American-based Israeli writer.
Maya Arad was born in Rishon LeZion in Israel in 1971 and grew up in a kibbutz, Nahal-Oz. At age 11 she returned to her city of birth. Like most Israelis, she served in the Israeli Defense Forces, namely in the Education Corps, where she met her future husband, Reviel Netz, a poet and noted Israeli scholar of the history of pre-modern mathematics, who is currently a professor of Classics and of Philosophy at Stanford University. The couple has two daughters.
Arad is a U.S. citizen, having decided to move away from Israel in 1996 both for professional reasons and out of opposition to the government of Benjamin Netanyahu.
She earned a B.A. in Classics and Linguistics from Tel Aviv University and a Ph.D. in linguistics from University of London. Arad taught at Harvard University, the University of Geneva in Switzerland, and in the theater department at Stanford University. She is a writer-in-residence at the Taube Center for Jewish Studies at Stanford.
Maya Arad was born in Rishon LeZion in Israel in 1971 and grew up in a kibbutz, Nahal-Oz. At age 11 she returned to her city of birth. Like most Israelis, she served in the Israeli Defense Forces, namely in the Education Corps, where she met her future husband, Reviel Netz, a poet and noted Israeli scholar of the history of pre-modern mathematics, who is currently a professor of Classics and of Philosophy at Stanford University. The couple has two daughters.
Arad is a U.S. citizen, having decided to move away from Israel in 1996 both for professional reasons and out of opposition to the government of Benjamin Netanyahu.
She earned a B.A. in Classics and Linguistics from Tel Aviv University and a Ph.D. in linguistics from University of London. Arad taught at Harvard University, the University of Geneva in Switzerland, and in the theater department at Stanford University. She is a writer-in-residence at the Taube Center for Jewish Studies at Stanford.
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 6 of 6 reviews
April 1, 2021
"מקום אחר ועיר זרה"
כתבה, חרזה, מאיה ערד
זו הברקה קצת מוזרה
אז לא זהב, אולי ארד
רומן שלם בחרוזים
הוא כמו לטעום גבינת עיזים
יש שיאמרו זה מעדן
אך הם חלקיק ממש קטן
הרוב יראו בזה סתם קושי
ולא יתחילו כלל לקרוא
רומן בחרוזים... זה לא!
ויש בזה מלוא טנא יופי
עם זיקוקים מצד לצד
אך הסיפור הוא קצת ליד.
כתבה, חרזה, מאיה ערד
זו הברקה קצת מוזרה
אז לא זהב, אולי ארד
רומן שלם בחרוזים
הוא כמו לטעום גבינת עיזים
יש שיאמרו זה מעדן
אך הם חלקיק ממש קטן
הרוב יראו בזה סתם קושי
ולא יתחילו כלל לקרוא
רומן בחרוזים... זה לא!
ויש בזה מלוא טנא יופי
עם זיקוקים מצד לצד
אך הסיפור הוא קצת ליד.
February 2, 2024
לסקירה מפורטת בעברית, קישור לבלוג שלי -
https://sivi-the-avid-reader.com/מקום...
https://sivi-the-avid-reader.com/מקום...
December 21, 2024
הספר מספק חווית קריאה מעניינת ומהנה לרוב. הרומן הינו בהשראת ייבגני אונגין, לא רק בצורתו המחרוזת אלא גם בתוכנו. בתפקיד טטיאנה מופיעה אורית, נפש רומנטית וקצת משועממת בתפקידה הצבאי ובחברת האנשים הטובים אך לא כל כך רומנטים, גם מבוגרים ממנה משמעותית. בתפקיד אונגין ג׳יי, עולה חדש מקנדה, דמות אקזוטית, מבוגרת יותר, וקצת … עלובה, דמות שהסופרת לא מכבדת. העניינים מתנהלים להם בנחת, ומסתיימים באופן המצופה, אולם בלי טרגדיה (אין לנסקי).
הקשר בין ג׳יי לאונגין: שניהם באים למקום החדש לא כי משהו מושך אותם במקום החדש, אלא כי המקום הקודם משעמם אותם והם מחפשים ריגושים. במקרה של אונייגין, ה spleen הוא תכונת האופי הבולטת ביותר שלו, שמביאה לתוצאות טרגיות. אצל ג׳יי התכונה הזאת מוזכרת באופן אגבי, אבל גורלית באותה מידה — הוא היה כלומניק ונשאר כלומניק, עם או בלי האקזוטיות של ההגירה והמראה הנורדי המסוקס שמפיל את טטיאנה הפרובינציאלית מרגליה.
אז , על פי הסופרת, שעמום איננו סיבה מספיק טובה לעליה לישראל, כי אנשים מהסוג הזה לא משתלבים במקצב החיים הישראלי. מנגד, הריגושים בארץ ישראל כנראה לא מספיק מרגשים, לא לאורך זמן. בסוף, הנסיך הנורדי מתרשם ומתרגש רק מנסיכה נורדית.
נתתי לספר שלושה כוכבים ולא יותר כי הליריות והזרימה הקלילה והטבעית כל כך של פושקין, כולל ramblings והערות על המצב לצד דיוק מושלם של כל קו של כל דמות, לא ממש עברו ליצירה הזאת. הramblings מייגעים קצת , והדמויות מתוארות בקוים לא כל כך חדים וברורים. אני צריכה את אונגין וטטיאנה כדי לפענח את ג׳יי ואורית. הצורה והרף הגבוה שפושקין הציב בשביל רומן בחרוזים קצת מכבידים על הסיפור , לפעמים.
לסיכום, חווית קריאה מעניינת למי שקורא את פושקין במקור, וחוויה מאוד ״אחרת וזרה״ למי שלא , אני חושבת.
הקשר בין ג׳יי לאונגין: שניהם באים למקום החדש לא כי משהו מושך אותם במקום החדש, אלא כי המקום הקודם משעמם אותם והם מחפשים ריגושים. במקרה של אונייגין, ה spleen הוא תכונת האופי הבולטת ביותר שלו, שמביאה לתוצאות טרגיות. אצל ג׳יי התכונה הזאת מוזכרת באופן אגבי, אבל גורלית באותה מידה — הוא היה כלומניק ונשאר כלומניק, עם או בלי האקזוטיות של ההגירה והמראה הנורדי המסוקס שמפיל את טטיאנה הפרובינציאלית מרגליה.
אז , על פי הסופרת, שעמום איננו סיבה מספיק טובה לעליה לישראל, כי אנשים מהסוג הזה לא משתלבים במקצב החיים הישראלי. מנגד, הריגושים בארץ ישראל כנראה לא מספיק מרגשים, לא לאורך זמן. בסוף, הנסיך הנורדי מתרשם ומתרגש רק מנסיכה נורדית.
נתתי לספר שלושה כוכבים ולא יותר כי הליריות והזרימה הקלילה והטבעית כל כך של פושקין, כולל ramblings והערות על המצב לצד דיוק מושלם של כל קו של כל דמות, לא ממש עברו ליצירה הזאת. הramblings מייגעים קצת , והדמויות מתוארות בקוים לא כל כך חדים וברורים. אני צריכה את אונגין וטטיאנה כדי לפענח את ג׳יי ואורית. הצורה והרף הגבוה שפושקין הציב בשביל רומן בחרוזים קצת מכבידים על הסיפור , לפעמים.
לסיכום, חווית קריאה מעניינת למי שקורא את פושקין במקור, וחוויה מאוד ״אחרת וזרה״ למי שלא , אני חושבת.
January 23, 2025
זהו הספר הראשון של ערד בו נתקלתי ומאז אני מעריצה מושבעת.
Read
March 14, 2025יודעת שיש הרבה קונצנזוס סביב הספר הזה אבל לי הוא הרגיש יותר כמו גימיק
March 3, 2018
An intersting, unique experaince.
The story itself is quite simple, and offers snapshots out of Israeli life in the '90s, and deals with an interesting subject - immigration. But more than the story itself- this book is a technical marvel. It's written entirely in rymes, as a homage to a Pushkin novel. Impressive and recommended.
The story itself is quite simple, and offers snapshots out of Israeli life in the '90s, and deals with an interesting subject - immigration. But more than the story itself- this book is a technical marvel. It's written entirely in rymes, as a homage to a Pushkin novel. Impressive and recommended.
Displaying 1 - 6 of 6 reviews