מקום אחר ועיר זרה

by Maya Arad, מאיה ערד, גדעון טיקוצקי (Afterword)

בתל-אביב של ראשית שנות התשעים מקבלת אורית, חיילת בחיל חינוך, שתי משימות: האחת, לכתוב חוברת הדרכה צה"לית בנושא "זהות ישראלית"; האחרת, לעזור בקליטתו של ג'יי, חייל בודד, עולה מקנדה. מכאן מתחיל מסע בעקבות הישראליוּת, ועימו, אולי, סיפור אהבה. כל אלה – ברומן בחרוזים.

מקום אחר ועיר זרה הוא ניסיון מרתק לבחון את השאלה המטרידה רבים: האם הגירה היא מן האפשר, ואם כן – באיזה מחיר? שאלה שעולה לא רק מן הסיפור רב-ההמצאה, אלא מעצם מתכונתו של הרומן, מתכונת ש"היגרה" אלינו מיבגני אונייגין, יצירת המופת של פושקין, ועצרה בדרכה לרגע בשער הזהב של ויקראם סת.

מהדורה מיוחדת זו, הכוללת אחרית דבר מאת גדעון טיקוצקי, רואה אור במלאת עשרים שנה לצאת הספר.

מקום אחר ועיר זרה, ספרה הראשון של מאיה ערד בהוצאת חרגול, ראה אור לראשונה בשנת 2003. אחריו באו תשעה ספרים נוספים, רבי מכר, כמו שבע מידות רעות, העלמה מקזאן, קנאת סופרות ושנים טובות, שזכו לשבחי הביקורת והקנו לה מקום מרכזי בספרות העברית

198 pages, Paperback

First published September 1, 2003

About the author

מאיה ערד נולדה בראשון לציון בכ"ח בטבת תשל"א, 25 בינואר 1971 להוריה טובה ויוסף ערד. גדלה והתחנכה בקיבוץ נחל עוז ובראשון לציון. לאחר לימודי יסוד ותיכון בראשון לציון התגייסה לצה"ל ושירתה במדור הסברה של חיל החינוך, בו פגשה את רויאל נץ. מאיה למדה בלשנות ולימודים קלאסיים לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ובלשנות לדוקטורט באוניברסיטת לונדון. לימדה באוניברסיטאות שונות, ביניהן הארוורד, ז'נבה וסנקט-פטרבורג. ספרה "מקום אחר ועיר זרה" זיכה אותה בפרס משרד החינוך ליצירת ביכורים, נבחר לחמישיית המועמדים הסופית לפרס ספיר לשנת 2005 והועלה כמחזה בתיאטרון הקאמרי (בבימוי אלדד זיו ומוסיקה מאת אלון אולארצ'יק). כיום מאיה מלמדת באוניברסיטת סטנפורד. נשואה לרויאל נץ ואם לשתי בנות.

Reviews

[yoav · Rating 4 out of 5]

"מקום אחר ועיר זרה"
כתבה, חרזה, מאיה ערד
זו הברקה קצת מוזרה
אז לא זהב, אולי ארד
רומן שלם בחרוזים
הוא כמו לטעום גבינת עיזים
יש שיאמרו זה מעדן
אך הם חלקיק ממש קטן
הרוב יראו בזה סתם קושי
ולא יתחילו כלל לקרוא
רומן בחרוזים... זה לא!
ויש בזה מלוא טנא יופי
עם זיקוקים מצד לצד
אך הסיפור הוא קצת ליד.

[Siv30 · Rating 2 out of 5]

לסקירה מפורטת בעברית, קישור לבלוג שלי -

https://sivi-the-avid-reader.com/מקום...

[Bereader · Rating 3 out of 5]

הספר מספק חווית קריאה מעניינת ומהנה לרוב. הרומן הינו בהשראת ייבגני אונגין, לא רק בצורתו המחרוזת אלא גם בתוכנו. בתפקיד טטיאנה מופיעה אורית, נפש רומנטית וקצת משועממת בתפקידה הצבאי ובחברת האנשים הטובים אך לא כל כך רומנטים, גם מבוגרים ממנה משמעותית. בתפקיד אונגין ג׳יי, עולה חדש מקנדה, דמות אקזוטית, מבוגרת יותר, וקצת … עלובה, דמות שהסופרת לא מכבדת. העניינים מתנהלים להם בנחת, ומסתיימים באופן המצופה, אולם בלי טרגדיה (אין לנסקי).

הקשר בין ג׳יי לאונגין: שניהם באים למקום החדש לא כי משהו מושך אותם במקום החדש, אלא כי המקום הקודם משעמם אותם והם מחפשים ריגושים. במקרה של אונייגין, ה spleen הוא תכונת האופי הבולטת ביותר שלו, שמביאה לתוצאות טרגיות. אצל ג׳יי התכונה הזאת מוזכרת באופן אגבי, אבל גורלית באותה מידה — הוא היה כלומניק ונשאר כלומניק, עם או בלי האקזוטיות של ההגירה והמראה הנורדי המסוקס שמפיל את טטיאנה הפרובינציאלית מרגליה.

אז , על פי הסופרת, שעמום איננו סיבה מספיק טובה לעליה לישראל, כי אנשים מהסוג הזה לא משתלבים במקצב החיים הישראלי. מנגד, הריגושים בארץ ישראל כנראה לא מספיק מרגשים, לא לאורך זמן. בסוף, הנסיך הנורדי מתרשם ומתרגש רק מנסיכה נורדית.

נתתי לספר שלושה כוכבים ולא יותר כי הליריות והזרימה הקלילה והטבעית כל כך של פושקין, כולל ramblings והערות על המצב לצד דיוק מושלם של כל קו של כל דמות, לא ממש עברו ליצירה הזאת. הramblings מייגעים קצת , והדמויות מתוארות בקוים לא כל כך חדים וברורים. אני צריכה את אונגין וטטיאנה כדי לפענח את ג׳יי ואורית. הצורה והרף הגבוה שפושקין הציב בשביל רומן בחרוזים קצת מכבידים על הסיפור , לפעמים.

לסיכום, חווית קריאה מעניינת למי שקורא את פושקין במקור, וחוויה מאוד ״אחרת וזרה״ למי שלא , אני חושבת.

[Sarit Chalamish · Rating 5 out of 5]

זהו הספר הראשון של ערד בו נתקלתי ומאז אני מעריצה מושבעת.

[Orrezz]

יודעת שיש הרבה קונצנזוס סביב הספר הזה אבל לי הוא הרגיש יותר כמו גימיק

[Oron · Rating 4 out of 5]

An intersting, unique experaince.
The story itself is quite simple, and offers snapshots out of Israeli life in the '90s, and deals with an interesting subject - immigration. But more than the story itself- this book is a technical marvel. It's written entirely in rymes, as a homage to a Pushkin novel. Impressive and recommended.