העשייה העיתונאית של בילי מעולם לא נעשתה בגלוי. היא תמיד הייתה במסווה ומתחת לרדאר וכמי שראתה בעבודה שלה שליחות, כל רצונה היה לחפש צדק ותשובות שיסייעו לתיקון עוולות ויקדמו שוויון חברתי, מגדרי. כשהעורכת שלה מספקת לה את ההזדמנות למשימה הבאה שלה, היא יוצאת לפגוש את ענבר המסעדן שכל תל־אביב מדברת עליו. כל מה שענבר היה צריך לעשות כדי לא לשמוע ממנה ולא לראות אותה לעולם זה לומר לה ”כן”, אבל הוא מחליט לומר לה לא רק כי היא אישה. לבילי אין ברירה אלא להשאיר את זהותה מאחור ולעשות כל מה שביכולתה כדי לגלות מה קורה מאחורי הקלעים של המסעדה המסקרנת ביותר בתל־אביב. אך האם המטרה מקדשת את כל האמצעים?
ענבר
היי, קוראים לי שייקספיר, אני קונדיטור ואני מחפש עבודה. כשעיניו של ענבר נחות על הבחור הצעיר, המופנם והמהוגן, שמתקשר עימו רק בכתב, הוא יודע שמצא את מה שחיפש. הרעב שניבט מעיניו והאותנטיות ששידרו מילותיו הכתובות, היו כל מה שענבר רצה. בשמו הייחודי, בבגדים שגדולים עליו בשתי מידות, בשקט פנימי, בכישרון ובחריצות, מצליח שייקספיר להפוך עד מהרה ליד ימינו של ענבר. הם משלימים זה את זה במחשבות, בכוונות וברצונות, כאילו המחזה בו הם מככבים נכתב על־ידם. אך כשהקלפים נטרפים, הם מבינים שלא מספיק לכתוב את המחזה, צריך לדעת גם איך לשחק בו.
התגעגעתי לכתיבה של קרן גנון רופין הספר הזה היה שונה מספרים אחרים שקראתי מהז׳אנר מכמה סיבות 1. הגבר והאישה לא זוג בספר הזה וזה לא היה חסר לי בכלל😱 2. כל פעם שקרן משלבת בספרים שלה דמות עם מוגבלות (ב-מי אלמה ובספר הזה) אני פשוט מתמוגגת ונמסה מהרגישות. היא עושה את זה שונה, בסגנון שלה ואני ממש מתחברת לזה. יש התמודדות, קושי והמשך דרך, המשך של חיים.
בנוסף אהבתי מאוד שקרן חושפת את הקוראים לסופרים ידועים שבכלל לא ידעתי עליהם. שני ספרים תפסו לי את העין בגלל ובזכות דיאלוגים בן הדמויות הראשיות ואני מקווה שאקרא אותם כי מסקרן אותי לאיזה מסקנות אני אגיע.
לספרים קוראים: ״פסול דין״ ו״אשליות אבודות״.
אהבתי את הקטע של איך שייקספיר הוא לא רק דמות אלא שהמשחק שהם משחקים ביניהם הוא גם קשור בשייקספיר, זה תפס אותי ומשום מה ואהבתי את זה מאוד.
****מומלץ לקרוא קודם את מי אלמה כדי לקבל מושג על הדמויות וגם יש כאן ספוילרים בנוגע לדמויות***
באתי לספר בציפיות הרבה יותר גבוהות ודי התאכזבתי. בתיאור שלו הוא רשום כרומן אבל בחלק הזה לא היה כלום חוץ מנשיקה אחת מסכנה והתאכזבתי אם הייתי יודעת שהוא לא רומן הייתי באה בציפייה אחרת לספר. מה שכן מאוד אהבתי שדיברו על אלמה וסער בספר וכמובן זה שקרן הוסיפה נכות כמו בספר הקודם והראתה ששום דבר לא יעצור את דריה למרות הנכות שלה וזה שהיא מנהלת עסק שלם עם אבא שלה למרות שהיא חירשת זה פשוט מדהים בעייני וללא ספק הוסיף לדירוג וזה אחת הסיבות שנתתי 3 ולא פחות כי באמת מגיע לקרן שאפו על הכנסת הנושא הזה לספרים וזאת לא פעם ראשונה .( גם במי אלמה היא דיברה על כך) כספר הוא טוב והכתיבה מעולה! הוא מעניין כספר רגיל לא כספר רומנטי כי אין בו באמת יחסים רומנטים. היחסים מגיעים רק בספר השני.
וואו. אני לא מאמינה שזה נגמר. אני לא רוצה להאמין שזה נגמר. החוויה של קריאת הדואט הזה היתה בלתי נתפשת מרוב שהרגשתי כל מילה שהיתה כתובה בספר בעצמות שלי. קרן, עשית עבודה טובה. בתור אחת שאוהבת מאוד את עולם האפיה והבישול וגם את עולם התקשורת והעיתונאות, אני לא יכולה שלא לומר שזה השילוב המושלם שהייתי צריכה בספר. התהליך שהדמויות עוברות אחת עם השניה ועם עצמן הוא מדהים, והצורה בה מסופר הסיפור היא מדהימה לא פחות. אם את מי אלמה אהבתם, את הדואט הזה אתם לא תוכלו שלא לאהוב. זה רומן ישראלי מהמם, סוחף ומרגש, שיגרום לכם לדמוע, לצחוק ולהתרגש גם יחד. בין הספרים הטובים ביותר שקראתי בתקופה האחרונה.
חיכיתי לקרוא את הדואט הזה עוד מהרגע שהוא יצא וההמתנה הייתה שווה את זה. אפילו שקראתי רק את החלק הראשון. הכתיבה מעולה והספר היה כל כך מעניין שלא יכולתי לעצור! הייתה לי הרגשה חזקה לגבי הסוף של חלק א׳ וצדקתי 😱 מחכה להגיע לחלק הבא
מה. לעזעזל. זה. היה?!?!?!?? אמאלה סיימתי ביומיים איזה ספר מטורף, השעה 23:52 כרגע, ממש תכננתי לסיים וללכת לישון אבל אחרי הסוף הזה אין מצב שאני מחכה, כי פשוט א.מ.א.ל.ה. קרן גנון רופין המלכה הבלתי מעוררת יבורכו ידיה אלוהיםםםםםם ⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️