האם החיים הם הבלים וסבל או אושר עילאי ? האם ישנה משמעות למעשינו תחת השמש? מה יהיה בסופנו ? האומנם יש יתרון לחוכמה ? מפני מה לא ניתן להקים משטר צודק ? מהם קשרי הגומלין בין אושר לעושר ומדוע איש אוהב כסף לא ישבע כסף ? מה מקור הרגשות ומה אנו יודעים על התשוקות ? האם ידיעת המוות יכולה לשמש כמדריך לחיים ? הכתוב במגילת קהלת מזמין את הקורא לחשוב בעצמו על כל הסוגיות שבהן התחבט המשורר החכם, מחבר המגילה. קהלת אינו מורה לנו לחשוב כמוהו וגם אינו מתווה לנו מסלול הליכה בעקבותיו. אמנם מחבר המגילה מפזר בשטח נקודות ציון: הבל, אדם, עולם, עמל, יתרון, שמש, טוב, עת, אור, רעות רוח, חוכמה, אהבה, יראת אלוהים, מוות — אך בל נטעה: קהלת שולח אותנו למסע ניווט יחידים אל תוך עמק השאלות הגדולות . בספר זה מתואר המסע שלי
Shapira was born in Vilnius, Lithuania in 1962 and immigrated to Israel in 1977.Haim Shapira holds two PhD's (Theoretical Mathematics and Science Education) , is one of Israel's most popular and in-demand lecturers, an author of seven best-selling books, a pianist and an avid collector of anything beautiful. He teaches mathematics, psychology, philosophy and literature. His book "Gladiators, Pirates and Games of Trust" was named one of the best Game Theory books of all time by BookAuthority.
חיים שפירא אלוף בחשיפת ציבור הקוראים לרעיונות פילוסופים. אבל אחרי ששמעתי מספר הרצאות שלו וגם קראתי עוד שני ספרים שלו אני יכולה לכתוב שהידע הנרחב שלו והפגזת הקורא בידע הזה היא בעוכריו. וזו לא רק בעיה בספרים שלו, אלא גם בספרים נוספים דומים כמו הספרים של יעקב בורק.
כפי שהוא גם מציין בספר הזה הוא לא מתיימר לייצר בסיס ידע שיטתי ולנתח את המגילה קהלת באופן שיטתי אלא חהתעמק בנושאים שמעניינים אותו והוא עושה זאת באמצעות תימוכין מהוגים וסופרים שונים מה שמייצר הצפת מידע.
נהנתי מהספר, מהרעיונות והפרשנויות שלו אבל אם אצטרך עכשיו לחזור על חלקם, אין סיכוי שאצלח את המשימה והתופעה הזו מפריעה לי ברמה האישית כי אני קוראת גם כדי להרחיב את תחומי העיניין שלי וגם כדי ללמוד.
הספר מהווה פתח לחקירה והעמקה נוספת. כמו יתר הספרים בזאנר הזה. אי אפשר באמת להעמיק את הידע מהקריאה אלא רק לגרד את קצה הקרחון. הוא מהווה כר לסופר לבטא את הפרשנויות האישיות שלו ומחשבותיו, אבל כשבסיס הידע חסר לקורא, הוא נמצא בעמדת נחיתות אינטלקטואלית למול הטיעונים של שפירא.
שפירא מתייחס הרבה לספר בשם "חוג קריאה" מאת טולסטוי שקיבץ סיפורים קצרים וארוכים, פתגמים ורעיונות על פי נושאים כשקצה נפשו מהספרות. הוא יעד לכל יום בשנה את מנת הקריאה שלו, רעיון מקסים כשלעצמו. רק חבל שהספר לא תורגם במלואו.
עם כל אלה, כפי שכתבתי נהנתי מהספר הוא קולח הוא מרתק בחלקים נרחבים שלו והוא מהווה פתח לעולם של חקירה מושכלת.
לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים 2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃ 3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃ 4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃ 5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃ 6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃ 7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃ 8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃ 9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃ 10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ 11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃ 12 ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃ 13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃ 14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃ 15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃ 16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃ 17 אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃ 18 אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃ 19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃ 20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃ 21 מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃ 22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו
'קהלת' של חיים שפירא הוא ספר חביב וקולח. הספר מלא ציטוטים ואמרי שפר של אחרים, כך שלכאורה אין בו הרבה חשיבה מקורית של חיים שפירא. מאידך, צריך לזכור שאפשר לבנות מערכת חדשה לחלוטין על בסיס תכנון וחיבור מקורי של חלקי מדף, כל עוד יש מקוריות בארכיטקטורה פלוס תחכום קטן כלשהו שעושה את כל ההבדל – ואולי כך גם בספר של חיים שפירא: המקוריות פה איננה ברעיונות שהוא מציג אלא בליקוט והסידור שלהם. שפירא פחות מנסה לפענח את קהלת ויותר לסדר את המחשבות שלו על סוגיות שונות ברומו של עולם שעלו מהספר קהלת, תוך ניתוח של דברי קהלת, לצד הוגים נוספים אליהם התחבר. עלו לי תובנות שונות וקטנות מהספר. אציין שלוש מהן. ראשית, אחד מהתפיסות המנחות שעומדות בבסיס הספר הוא של תומס מאן אשר סבר כי "אמת טריוויאלית זו אמת שהיפוכה שקר. אמת עמוקה זו אמת שהיפוכ אמיתי לא פחות". כלומר, הסתירות לכאורה של ששזורות לאורך ספרו של קהלת בעצם משקפות אמת עמוקה, רבת פנים ומורכבות. שנית, מאד אהבתי את הרעון ש'איש מיואש הוא עד כדי כך גאוותן שאינו מאמין ביכולות של הא-ל לעזור לו. ייאוש הוא גאווה בצירוף חילול ה'.' שלישית, קצת ארחיב מעבר למה ששפירא כתב בעצמו על הסתירה בי הגישות השונות של קהלת לנשים ואומר שההסבר הכללי של חיים שפירא עזר לי להבין ששלמה מאס בנשים דווקא בגלל שהיו לא כל כך הרבה. כלומר, דווקא ריבוי הנשים לא איפשר לו למצוא ולו אחד שאהב והעריך כי זה מה שקורה במצב של כהות חושים, כאשר מערכת החושים מוצפת. לעומת זאת, קהלת מבין שדווקא הבחירה וההתמקדות באישה אחת 'אשר אהבת' היא זו שמאפשרת לאדם 'לראות חיים'.
חיים שפירא הוא הסופר הישראלי היחיד שהמדף שלי מכיל כמעט את כל הספרים שנושאים את שמו. אני מלאת חיבה לכל ספריו, אך אישית הספר הזה פחות נגע בי מהשאר. זה לא קשור לסגנון כתיבה, הספר בנוי ומכיל את כל היופי ששייך לסופר, או לנושאים המדוברים בספר, זה קשור ליחסים האישיים שלי עם עולם היהדות ומקורות שלו. פחות מוצאת חיבור, למרות שאני מבינה את גדולות ההשפעה של כתובים על תחומים שונים של החיים.
Fascinating outlook on a very difficult biblical text. Bringing together philosophers from all over the world and history to answer the authors questions regarding the text, and his own attempt in understanding "Kohelet"'s thoughts and meanings at the writing of the text.
My only major criticism; there is a lot of philosophy from Tolstoy - even more that that of "Kohelet" in my opinion. Which makes the subject ("Kohelet") fade away a bit. Also I personally would've loved to get a bit more of the history and setting during the writing of the text (so I went to "Melachim" to find it...).
While interesting and thought provoking, this book serves as merely a tool for the author to explore and review other works on the discussed subject. Few words are actually devoted to flesh out the author's own thoughts and worldview, which is a shame.