מרוסקת בברצלונה אחרי שברון לב נוראי, טליה בלום, הבלוגרית החושפנית גיבורת הספר "תחרה וצבע", לא יודעת איך להרים את עצמה מהמצב שאליו נקלעה. אחרי המזימות והפיתויים, אחרי שנחשפה לעולם בשמה, המציאות נראית מאיימת מתמיד. פחדים ישנים וחדשים נמהלים לתוך חייה, מזמנים לה טלטלות מוכרות, מאלצים אותה להתמודד עם השדים שלה פעם נוספת. שבויה של עברה המכאיב, מאוהבת עד כלות בבן סטורם, חברו הטוב של אחיה שזעזע את עולמה, מתמודדת עם דיכאון אכזרי, היא צריכה להתחיל מחדש. להתעמת עם כל מה שרצתה להשאיר מאחור. לגלות שהחיים מזמנים לה הפתעות פעם אחר פעם. מי יהיה זה שיושיט לה יד? האם לונדון תחכה לה, קרה וזועמת, או אוהבת ומצילה חיים? האם היא תזכה בשקט שהיא כל כך מייחלת אליו, בגבר שהיא אוהבת יותר מהחיים עצמם? "זהב ודיו" הוא החלק השני בטרילוגיה המטלטלת, המעניק לקורא הצצה נדירה לעולמה של מי שחיה בצילה של מאניה דפרסיה והפרעת האכילה. אילת סווטיצקי, בת 36, נשואה ואמא לשלושה, מחברת הספרים "תחרה וצבע" וספרי ההמשך "זהב ודיו", "פנינה ומשי". http://www.lacenpaint.co.il באוקטובר 2012 התחילה לחלום בימים ולכתוב בלילות. שזרה את חוויות הילדות והחיים שלה, ההתמודדות עם מאניה דפרסיה, הפרעת אכילה, אהבה, תשוקה וכל מה שהחיים מזמנים לכולנו, לתוך שלושה ספרים. מאמינה גדולה בכוחן של המילים, בכוחן של נשים ובאהבה.
היי אנשים, הספר השני הלך ממש מהר, סיימתי אותו ביום. אז זהו המשך סיפורם של טליה -המדהימה- ובן... שהוא.... בן. פה יש ניסיון שלו לתקן את הפאשלה שהוא עשה בספר הקודם... לטעמי, לא מספיק טוב... אבל טליה חשבה שזה מספיק טוב, אז מי אני שאתווכח... החיים שלה משתפרים בספר הזה, היא מצליחה לעשות את מה שהיא טובה בו ואוהבת.. ואפילו להתפרנס מזה.. והם עובדים על המערכת יחסים בינהם.. הוא רוצה שהם יתקדמו במערכת יחסים שלהם כמו כל זוג אחר עושה זאת, אבל הוא שוכח שהם לא כמו כל זוג אחר, ושצריך לקחת הכל לאט יותר.. ובזכות זה יש את הבום של הסוף 😉😉 אמ.... דמויות- *טליה ~ מדהימה *בן~... גבר אלפא שחושב שהוא יודע הכל *דני~ נו לכל אחד יש את נקודת הרתיחה שלו חח *ג'ון~ מהמם כמו תמיד 😍😍😍 *אמא של בן~ מממש אהבתי אותה, אישה מקסימה נהנתי ממש, מחר אמשיך לספר המסכם של הטרילוגיה
3.5 וואו סליחה אבל זה בין הדרמות הכי מיותרות שקראתי מה זה הסוף הזה למה לא פשוט לתת להם את הסוף השמח הזה כמה הם יכולים לסבול באמת ויש עוד שתי ספרים שלמים!! לדעתי היה צריך לסיים את הספרים פה ולתת להם את הסוף השמח שלהם בלי דרמות מיותרות כאילו סליחה אבל מה אכפת לי ומה אכפת לך מאמא שלה
בכללי בכל הספר היה להם מריבות קטנות כאלה שהיה ברור שבסוף זה יתפוצץ והוא יפסיק עם כל ההכלה וההבנה שלו והשדים שלה יחזרו
אבללל הכתיבה כן טובה אז לא יודעת אם אני ממש ממליצה
✨✨״הטבעת שלו על האצבע שלי. השם שלו על העור שלי. אני שלו.בזהב ודיו״✨✨ נתחיל בטוב וכמו תמיד כמובן שאילת לא מאכזבת ואין על הכתיבה שלה❤️😍 עפתי על הספר הזה והוא לחלוטין האהוב עליי מכל 4 הספרים, מתה על החיבור של טליה ובן וזה שהוא לא מוותר עליה גם שהיא כבר וויתרה לעצמה ולא מאמינה בעצמה. קצת הפריע לי שהוא סוג של כפה עליה את ההריון הזה כי רואים שהיא לא מכנה שהיא בעצמה עדיין ילדה ולא מוכנה לטפל בעצמה… רואים שהיא עשתה את זה כי היא פחדה יותר ממה שיקרה לה בלי בן מאשר עם בן וילד/ה.
This entire review has been hidden because of spoilers.
זאת לא קטילה, להיפך. זה הקטע שלי עצמי, ולא קשור לכישורים ספרותיים או כתיבה. להיפך. אני מתה על אילת - כאדם וככותבת. אישה אמיצה ואינטיליגנטית שאני מתה כבר לשבת איתה על קפה (עם חלב שקדים בבקשה) ומאפה (ללא ביצים). את הכתיבה של אילת אהבתי גם כשלא יכולתי לסבול את טליה. אבל... כנראה שיש לי בעיה עם טרילוגיות... מסתבר. כי עזבתי את הספר באמצע לעת עתה (דגש על "לעת עתה"). ****אזהרת ספוילר חמורה!!!! ל"תחרה וצבע" ו"זהב ודיו"**** את "זהב ודיו" אהבתי הרבה הרבה יותר מאת "תחרה וצבע". משהו בו הרבה יותר מקיף ורחב מבחינת נקודת מבט, והרבה יותר נוגע. אז ככה - מה אהבתי? הכתיבה סוחפת ונעימה כתמיד. אי אפשר לא לאהוב את הכתיבה של אילת, שאני מכירה עוד מהימים שהתפרסמה שלא כספר :) הדמויות - לומדים יותר על בן. והוא מדהים. גבר נפלא ואוהב שגרם לי לדמוע מהתרגשות. טליה - מתבגרת, מתפתחת, לוקחת אחריות על המעשים שעשתה ומכה על חטא. מתמודדת עם הקשיים שלה באמת, מתחילה לשתף את הסביבה, מזהירה אחרות שלא ינהגו כמוה. ויש סצנות שפשוט קדתי קידה ומחאתי לה כפיים בקול רם. פשוט שאפו. אבל משהו קרה לי אחרי עמוד 180 בערך. ליתר דיוק - אחרי שהיא קיבלה את ההצעה שלו לנסות להיות יחד, ואולי אפילו לגור יחד, ואחרי המון דמעות של שמחה והתרגשות על זה. הרי לזה אנחנו מייחלות כשאנחנו קוראות רומנטיקה - לרגע שבו שני הצדדים יבינו שהם לא יכולים לחיות זה בלי זו, מתגברים על המכשולים - ומחליטים להיות יחד. הבעיה היא, שמשם ואילך - מבחינתי - העסק סגור. הסיפור נגמר. לא מעניין אותי מה קורה הלאה. לא מעניין אותי מתי הם מתחתנים, אם היא נכנסת להריון או לא ומתי ואיך, כמה ילדים יש להם, במה היא עובדת ואיזו בחורה מגניבה היא לוקחת כסייעת. לא מעניין אותי ראיון העבודה שלה עם הבחורה הזאת או ההסדרים הכספיים והחוקיים שכרוכים בזה. פשוט לא אכפת לי. הם יחד. זה מה שחשוב לי. מבחינתי הייתי מכניסה את 180 העמודים האלה לספר הראשון וקוראת אותו כספר יחיד וזהו. אין לי כוח לטרילוגיות. אז זהו. מצטערת. פרשתי :( אין בזה כדי להעיד על הכתיבה או על הספר. זה לא הוא - זה אני :) הכתיבה נפלאה ומרגשת כרגיל (וכאמור - יותר, לדעתי). אני גם מאמינה שאחזור לספר מתישהו, כי אילת בעצמה עשתה לי ספוילר (פויה!) ואני כן טיפה סקרנית לקרוא על ההתמודדות של טליה ובן עם הנושא הזה. אבל בינתיים - פורשת. הם ביחד וזה מה שחשוב לי כרגע (רבאק, הזלתי דמעות בגללם!). כל היתר זה סוג של אנטי-קליימקס וירידה חדה במתח שלי.
אילת - אני אוהבת אותך. אני מכירה את ההתמודדות הנפלאה שלך עם ביקורת, אבל בעצם - אין לי מילה "רעה" להגיד. ככה אני אישית מרגישה לגבי ספרים מהז'אנר. זאת לא את ולא הספר ובטח שלא כישורי הכתיבה :)
This entire review has been hidden because of spoilers.
לא מאמינה שהשארת אותי ככה בלי מילים, אני כבר לא יכולה לחכות לפנינה ומשי. לא להאמין שיש לנו סופרת כזאת בארץ, אילת את מדהימה. שלא תפסיקי לכתוב, מחכה לעוד ספרים שלך.