What do you think?
Rate this book
Some Day
On the shores of Israel’s Sea of Galilee lies the city of Tiberias, a place bursting with sexuality and longing for love. The air is saturated with smells of cooking and passion. Seven-year-old Shlomi, who develops a remarkable culinary talent, has fallen for Ella, the strange girl next door with suicidal tendencies; his little brother Hilik obsessively collects words in a notebook.
In the wild, selfish but magical grown-up world that swirls around them, a mother with a poet’s soul mourns the deaths of literary giants while her handsome, wayward husband cheats on her both at home and abroad.
Some Day is a gripping family saga, a sensual and emotional feast that plays out over decades. The characters find themselves caught in cycles of repetition, as if they were “rhymes in a poem, cursed with history.” They become victims of inspired recipes that bring joy and calamity to the cooks and diners. Mysterious curses cause people’s hair to fall out, their necks to swell and the elimination of rational thought amid capitulation to unhealthy urges.
This is an enchanting tale about tragic fates that disrupt families and break our hearts. Zarhin’s hypnotic writing renders a painfully delicious vision of individual lives behind Israel’s larger national story.
In the wild, selfish but magical grown-up world that swirls around them, a mother with a poet’s soul mourns the deaths of literary giants while her handsome, wayward husband cheats on her both at home and abroad.
Some Day is a gripping family saga, a sensual and emotional feast that plays out over decades. The characters find themselves caught in cycles of repetition, as if they were “rhymes in a poem, cursed with history.” They become victims of inspired recipes that bring joy and calamity to the cooks and diners. Mysterious curses cause people’s hair to fall out, their necks to swell and the elimination of rational thought amid capitulation to unhealthy urges.
This is an enchanting tale about tragic fates that disrupt families and break our hearts. Zarhin’s hypnotic writing renders a painfully delicious vision of individual lives behind Israel’s larger national story.
451 pages, Paperback
First published January 1, 2011
16 people are currently reading
535 people want to read
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 30 of 55 reviews
June 6, 2016
None of my friends have read this book. I came across it by following a link to an independent publisher sale and was pulled in by the description of this novel, promising passion and cooking in Tiberias, on the shore of the Sea of Galilee. The novel is set in 1969, 1975, and 1985. In 1969, Shlomi is 7 years old and meets his new neighbor, Ella, who is transformative to his young life (and later on.) I love the storytelling technique in the novel, where sometimes events repeat as the point of view shifts to a different character, but always to fill in details the original character would not have known (and to my mind, not overly often.)
I haven't read many novels set in modern Israel, and felt like I learned a lot about the inner workings of groups of Jewish people that I hadn't known before, from the "kibbutzniks" to the recent immigrants post WWII, and how they are viewed by Jewish people who immigrated when the state was first established (because, of course, Israel is a very new country in some ways.)
While Shlomi is central, there is a lot of story surrounding each of his parents, his brother, and some of the neighbors living in the apartment building. From what I understand, not having watched it yet, the movie Bonjour Monsieur Shlomi has even more intertwining narratives with these stories, focusing on another woman living nearby who does get mentioned often. Now I really want to see the film, but Amazon made me click a button agreeing to see adult content even to see the description, for a reason not immediately obvious except that it is not rated.
This was a hard book to put down and I would read hundreds of pages without a break. I think that deserves the fifth star, don't you?
I haven't read many novels set in modern Israel, and felt like I learned a lot about the inner workings of groups of Jewish people that I hadn't known before, from the "kibbutzniks" to the recent immigrants post WWII, and how they are viewed by Jewish people who immigrated when the state was first established (because, of course, Israel is a very new country in some ways.)
While Shlomi is central, there is a lot of story surrounding each of his parents, his brother, and some of the neighbors living in the apartment building. From what I understand, not having watched it yet, the movie Bonjour Monsieur Shlomi has even more intertwining narratives with these stories, focusing on another woman living nearby who does get mentioned often. Now I really want to see the film, but Amazon made me click a button agreeing to see adult content even to see the description, for a reason not immediately obvious except that it is not rated.
This was a hard book to put down and I would read hundreds of pages without a break. I think that deserves the fifth star, don't you?
March 30, 2025
The world of "Some Day" (עד שיום אחד) centers on the Mandolin family in Tiberias, where matriarch Lily commands her domain through culinary genius and emotional turbulence. Her complex relationship with husband Robert creates the fractured core of this tale, as their three children—Hilik, Estie, and Dalia—navigate their peculiar family cosmos. Hilik's journey from an overweight, silent child to a film director marks one of the book's key transformations.
Zarhin writes with stark honesty: "When food entered our house, words left it. My mother cooked and we ate and my father disappeared." The novel's sensory landscape combines the aroma of Lily's legendary cooking with the waters of the Sea of Galilee, establishing an atmosphere at once intimate and vast. The siblings travel divergent paths—Hilik's artistic escape, Estie's complicated romances, and Dalia's pragmatic approach—until family secrets emerge that redefine their understanding of identity and heritage.
Zarhin's writing luxuriates in sensual description, particularly through food—simultaneously a symbol of nurturing and control. "The smell rising from her pots was so substantial that sometimes you could see it," he observes, elevating ordinary cooking to an act of creation. His background as a filmmaker contributes visual richness to this multi-generational chronicle, where everyday moments gain extraordinary significance through his attentive eye.
The novel shifts between humor and heartbreak, sometimes in adjacent sentences, capturing life's unpredictability in politically charged Israel. Hilik's departure for Tel Aviv represents both necessary escape and painful separation. Adolescent explorations of sexuality, the parents' mysterious past, and the historical context of the 1973 Yom Kippur War add layers of tension throughout. Zarhin excels at depicting intensely personal experiences within Israeli society without simplifying complex realities.
The Hebrew original contains linguistic playfulness and countless traditional, Israeli literature and cultural references that challenges translation (even the name of the book is a poetic reference) yet showcases Zarhin's reverence for language as carrier of memory and desire. "Hunger is never just for food," he writes, articulating the novel's philosophical heart.
The Shoah, the rise of the Likkud, wars, and the hardships of living in Tiberias all play significant and profound roles in the novel. The book's examination of Sephardic identity in Israeli culture illuminates intricate social negotiations often overlooked in discussions of Israeli literature. Food functions as repository of cultural memory—Lily's recipes encode histories of migration, loss, and preservation.
Reading עד שיום אחד creates an experience of being simultaneously outsider and intimate family member, observing dysfunction while understanding its origins. Each character carries their wounds differently: Robert retreats into silence, Lily into volcanic cooking sessions, and the children into their respective escapes. For those who appreciate character-driven stories steeped in sensory detail, the Mandolin family will occupy mental real estate beyond the book's conclusion. Through examining how families inherit both trauma and resilience, Zarhin has created something substantial about Israeli experience that speaks across cultural boundaries about the ways we become ourselves—and how we learn to accept others.
לא קראתי הרבה ספרים על טבריה. התאהבתי בסיפור מיד. התחברתי אחרי כשבעים עמודים. התהפנטתי לקראת הסוף. זרחין מצטייר לי כמאיר שלו אורבני, כקרת ונבו ללא הדאווין, כגרוסמן ללא העצבות. ספר מופת מלא חכמה, ישראליות ורוח ספרותית רעננה.
Zarhin writes with stark honesty: "When food entered our house, words left it. My mother cooked and we ate and my father disappeared." The novel's sensory landscape combines the aroma of Lily's legendary cooking with the waters of the Sea of Galilee, establishing an atmosphere at once intimate and vast. The siblings travel divergent paths—Hilik's artistic escape, Estie's complicated romances, and Dalia's pragmatic approach—until family secrets emerge that redefine their understanding of identity and heritage.
Zarhin's writing luxuriates in sensual description, particularly through food—simultaneously a symbol of nurturing and control. "The smell rising from her pots was so substantial that sometimes you could see it," he observes, elevating ordinary cooking to an act of creation. His background as a filmmaker contributes visual richness to this multi-generational chronicle, where everyday moments gain extraordinary significance through his attentive eye.
The novel shifts between humor and heartbreak, sometimes in adjacent sentences, capturing life's unpredictability in politically charged Israel. Hilik's departure for Tel Aviv represents both necessary escape and painful separation. Adolescent explorations of sexuality, the parents' mysterious past, and the historical context of the 1973 Yom Kippur War add layers of tension throughout. Zarhin excels at depicting intensely personal experiences within Israeli society without simplifying complex realities.
The Hebrew original contains linguistic playfulness and countless traditional, Israeli literature and cultural references that challenges translation (even the name of the book is a poetic reference) yet showcases Zarhin's reverence for language as carrier of memory and desire. "Hunger is never just for food," he writes, articulating the novel's philosophical heart.
The Shoah, the rise of the Likkud, wars, and the hardships of living in Tiberias all play significant and profound roles in the novel. The book's examination of Sephardic identity in Israeli culture illuminates intricate social negotiations often overlooked in discussions of Israeli literature. Food functions as repository of cultural memory—Lily's recipes encode histories of migration, loss, and preservation.
Reading עד שיום אחד creates an experience of being simultaneously outsider and intimate family member, observing dysfunction while understanding its origins. Each character carries their wounds differently: Robert retreats into silence, Lily into volcanic cooking sessions, and the children into their respective escapes. For those who appreciate character-driven stories steeped in sensory detail, the Mandolin family will occupy mental real estate beyond the book's conclusion. Through examining how families inherit both trauma and resilience, Zarhin has created something substantial about Israeli experience that speaks across cultural boundaries about the ways we become ourselves—and how we learn to accept others.
לא קראתי הרבה ספרים על טבריה. התאהבתי בסיפור מיד. התחברתי אחרי כשבעים עמודים. התהפנטתי לקראת הסוף. זרחין מצטייר לי כמאיר שלו אורבני, כקרת ונבו ללא הדאווין, כגרוסמן ללא העצבות. ספר מופת מלא חכמה, ישראליות ורוח ספרותית רעננה.
December 8, 2024
Toto bola taká krásna kniha! Tvrdá a citlivá a dojemná a strhujúca, plná absolútne omylných a nekonečne skvelých postáv, s nádherným jazykom, originálnymi myšlienkami vyslovenými jedinečným spôsobom. Veľká čitateľská radosť.
"Chápeš to, Ruchamo, my všichni jsme slova a Chilik bude přebal. Napiš krásnou báseň. Nechtěj po mně, abych ti to vysvětloval. Jsem nové slovo, které není ve slovníku. Jsem krátké ostříhané slovo, malé a nesmyslné.
Lituju, že jsem odjel. Lituju, že jsem se vrátil. Lituju, že jsem se ostříhal."
"Chápeš to, Ruchamo, my všichni jsme slova a Chilik bude přebal. Napiš krásnou báseň. Nechtěj po mně, abych ti to vysvětloval. Jsem nové slovo, které není ve slovníku. Jsem krátké ostříhané slovo, malé a nesmyslné.
Lituju, že jsem odjel. Lituju, že jsem se vrátil. Lituju, že jsem se ostříhal."
May 10, 2016
From the first moment I started to read this novel it was difficult to put down. The story itself is nothing new or too special with even a little bit of over trying to make things more complex than they should have been. But the way Zarhin writes and describes the events in the story was absolutely captivating and I can actually see in my mind how this story could have been made into a movie rather than a novel (as he is a film director and a screenwriter). It`s probably not a masterpiece, but nonetheless it`s an excellent debut.
September 19, 2015
חלק ראשון 1969. שלומי פוגש את אלה בשכונה קטנה בטבריה. היא בת לעולים ניצולי שואה, הוא בן למשפחה ממוצא ספרדי.
קיבוץ גלויות בו מתפרצים כל המתחים: אשכנזים מול מזרחיים, ילידי הארץ מול העולים, עולים חדשים מול עולים ישנים. ניצולי שואה מול לא ניצולים. עולם ומלואו בשכונה אחת קטנה שבה המיקרו קוסמוס של החברה הארץ ישראלית.
לשמי זרחין אין עכבות בכתיבה שלו, בחן הוא מתאר את מאבקי הכח בזירה השכונתית: המוות של מי שווה יותר? אלה שצעדו את צעדות המוות ועלו לשמים בארובות של מחנות ההשמדה או אלה שנהרגו במלחמה? ואולי דווקא אלה שמתו ממחלות אחרי שהגיעו לארץ?
סוגיות שמטרידות את החברה הישראלית גם היום, 60 שנים אחרי הקמת המדינה, עלו אז ביתר חריפות כשהחברה היתה צעירה וכור ההיתוך היה בחיתוליו.
על אהבה ותשוקה הוא כותב. על זוגיות. על כאב. על יחסי אמהות בנות ועל יחסים בין בני משפחה. החלק הראשון פשוט מצויין.
חלק שני 1975. הזרעים שנזרעו בחלקו הראשון של הספר, צמחו והפריחו פרחים. 5 שנים שבהן חייהם של גיבורי הספר מתגלגלים אל העתיד. וככל שהעתיד נגלה לקורא והופך להווה, כך מתבהרת התמונה ובו בעת מסתבכת. ההיסטוריה חוזרת על עצמה בגוונים שונים באמצעות דור הילדים, ודרכה הקורא מגלה גילויים שנסתרו מעיניו בחלק הראשון של הספר וגם גורלם של ההורים מסתבר.
גם חלק זה לא הכזיב וכתוב חינניות ובחן אף על חלק מהתיאורים הקשים.
החלק האחרון 1983. המעגלים שנפתחו בחלק הראשון והשני נסגרים.
זהו סיפור מקסים על חלומות, על אהבה, על המתנה ועל הקרבה. סיפור על האנשים הקטנים שחיים ביננו ולא מוותרים לעצמם או לקרובים להם. הייתי רק רוצה שהמספר יהיה פחות במאי והעלילה פחות סרט ויותר פרוזה.
קיבוץ גלויות בו מתפרצים כל המתחים: אשכנזים מול מזרחיים, ילידי הארץ מול העולים, עולים חדשים מול עולים ישנים. ניצולי שואה מול לא ניצולים. עולם ומלואו בשכונה אחת קטנה שבה המיקרו קוסמוס של החברה הארץ ישראלית.
לשמי זרחין אין עכבות בכתיבה שלו, בחן הוא מתאר את מאבקי הכח בזירה השכונתית: המוות של מי שווה יותר? אלה שצעדו את צעדות המוות ועלו לשמים בארובות של מחנות ההשמדה או אלה שנהרגו במלחמה? ואולי דווקא אלה שמתו ממחלות אחרי שהגיעו לארץ?
סוגיות שמטרידות את החברה הישראלית גם היום, 60 שנים אחרי הקמת המדינה, עלו אז ביתר חריפות כשהחברה היתה צעירה וכור ההיתוך היה בחיתוליו.
על אהבה ותשוקה הוא כותב. על זוגיות. על כאב. על יחסי אמהות בנות ועל יחסים בין בני משפחה. החלק הראשון פשוט מצויין.
חלק שני 1975. הזרעים שנזרעו בחלקו הראשון של הספר, צמחו והפריחו פרחים. 5 שנים שבהן חייהם של גיבורי הספר מתגלגלים אל העתיד. וככל שהעתיד נגלה לקורא והופך להווה, כך מתבהרת התמונה ובו בעת מסתבכת. ההיסטוריה חוזרת על עצמה בגוונים שונים באמצעות דור הילדים, ודרכה הקורא מגלה גילויים שנסתרו מעיניו בחלק הראשון של הספר וגם גורלם של ההורים מסתבר.
גם חלק זה לא הכזיב וכתוב חינניות ובחן אף על חלק מהתיאורים הקשים.
החלק האחרון 1983. המעגלים שנפתחו בחלק הראשון והשני נסגרים.
זהו סיפור מקסים על חלומות, על אהבה, על המתנה ועל הקרבה. סיפור על האנשים הקטנים שחיים ביננו ולא מוותרים לעצמם או לקרובים להם. הייתי רק רוצה שהמספר יהיה פחות במאי והעלילה פחות סרט ויותר פרוזה.
November 24, 2024
Cela ta vec by mohla mit 5k stran a asi by se mi to furt libilo! Ze zacatku takove tezkopadne, az casem mi doslo, ze Ruchama a Chana jsou ruzne osoby, ale pak me to chytlo a pustilo az na konci. Zatim asi favorit na beletristickou topku '24.
January 6, 2025
Moja prvá prečítaná kniha v tomto roku a bude ťažké ju poraziť. Skvelá
April 25, 2024
Rodinna saga naplnena plnkrvnymi postavami. Tazko sa mi odkladala tato kniha pred spanim, pretoze som chcela vediet, ako to bude pokracovat, alebo ako skonci :) nehovoriac o tom, ze jazyk tejto knihy bol velmi poeticky a putavy. Dospievanie nie ja lahka cast zivota, ani pre rodicov, ani pre deti. Je tu nacrtnutych zopar pribehov z detstva, ktore ovplyvnili zivoty protagonistov tychto mini-pribehov. Najviac casu sa venuje bratom Shlomimu a Chilika, ale kazda postava je dolezita a pekne vykreslena :) Velmi mi tato kniha sadla, aj ked sa v nej nepise o jednoduchych osudoch.
February 26, 2024
Meir Šalev by sa zhora určite usmieval blahom, keby si prečítal túto knihu. Milujem izraelskú literatúru a jej rozprávačov, nemajú vo svete príbehov žiadnu konkurenciu. Šemi Zarhin, veľmi rada vás spoznávam a hlboko sa skláňam pred vaším majstrovstvom.
Už dlho som nečítal príbeh, od ktorého som sa nemohla odtrhnúť a zároveň som si jeho stránky šetrila, aby som s postavami mohla zostať čo najdlhšie.
Na pozadí "veľkých dejín" sa odohrávajú dejiny osobné, plné smútku, vôní, tajomstiev a lásky, nielen tej partnerskej, ale všetkých jej podôb, predovšetkým súrodeneckej.
Autor postavil do popredia Šlomiho, no všetkým postavám okolo neho vtisol podobu jedinečnosti, žiadna nie je obyčajná, žiadny mikropríbeh ktorejkoľvek z postáv nie je zbytočný či nudný.
Román vyrozprávaný podmanivým jazykom, veľmi vhodný na booklubové diakusie, otvára mnohé morálne dilemy a zasieva množstvo otázok, na ktoré nemusíte nájsť odpoveď.
Román par excellence "se vším všudy," ktorý si zaslúži oveľa väčsiu pozornosť akej sa mu dostáva.
Čítajte s otvorenou mysľou a dušou, vychutnávajte po malých dúškoch, inak hrozí, že vám zabehne.
Načať čokoľvek po tejto knihe bude celkom výzva. Stále sa mi totiž v hlave prechádzajú postavy z Tiberiady...
"Bůh je, jenom je trochu na hlavu a zlej. Jednou se stavil na návštěvu, vymyslel nám chleba, a od tý doby sedí jak v divadle a popadá se za břicho, občas po nás hodí nějaký neštěstí nebo trápení, jako se hází buráky opicím, sleduje, jak s těmi jeho buráky zápolíme, a směje se jak smyslů zbavený."
Už dlho som nečítal príbeh, od ktorého som sa nemohla odtrhnúť a zároveň som si jeho stránky šetrila, aby som s postavami mohla zostať čo najdlhšie.
Na pozadí "veľkých dejín" sa odohrávajú dejiny osobné, plné smútku, vôní, tajomstiev a lásky, nielen tej partnerskej, ale všetkých jej podôb, predovšetkým súrodeneckej.
Autor postavil do popredia Šlomiho, no všetkým postavám okolo neho vtisol podobu jedinečnosti, žiadna nie je obyčajná, žiadny mikropríbeh ktorejkoľvek z postáv nie je zbytočný či nudný.
Román vyrozprávaný podmanivým jazykom, veľmi vhodný na booklubové diakusie, otvára mnohé morálne dilemy a zasieva množstvo otázok, na ktoré nemusíte nájsť odpoveď.
Román par excellence "se vším všudy," ktorý si zaslúži oveľa väčsiu pozornosť akej sa mu dostáva.
Čítajte s otvorenou mysľou a dušou, vychutnávajte po malých dúškoch, inak hrozí, že vám zabehne.
Načať čokoľvek po tejto knihe bude celkom výzva. Stále sa mi totiž v hlave prechádzajú postavy z Tiberiady...
"Bůh je, jenom je trochu na hlavu a zlej. Jednou se stavil na návštěvu, vymyslel nám chleba, a od tý doby sedí jak v divadle a popadá se za břicho, občas po nás hodí nějaký neštěstí nebo trápení, jako se hází buráky opicím, sleduje, jak s těmi jeho buráky zápolíme, a směje se jak smyslů zbavený."
October 22, 2023
Největší literární zážitek letošního roku. Krásně napsaná kniha o velké lásce, ještě větší touze, bolesti a stesku. Poslední třetina knihy byla velmi smutná, plná odchodů a ztrát. Ale došlo i na nová setkání, nové začátky.
Blíží se Vánoce - podarujte prosím vnímavé čtenáře ve svém okolí touto knihou. Zaslouží si, aby se o ní vědělo a hovořilo.
Blíží se Vánoce - podarujte prosím vnímavé čtenáře ve svém okolí touto knihou. Zaslouží si, aby se o ní vědělo a hovořilo.
October 8, 2023
Hlavní hrdina Šlomi nás zavede do města Tiberias na severu Izraele. Sledujeme jeho lásku k poněkud zvláštní dívce Elle. Poznáváme jeho rodinu, v níž je každý osobitý. A čeká nás tu i spousta skvělého jídla, které se prolíná celým příběhem.
Hned od první strany jsem věděla, že se mi tato kniha bude líbit. Autorův styl je úžasný a smekám před Alžbětou Glancovou, která knihu přeložila. Krásný až poetický text, i když popisuje běžné věci. Některá přirovnání jsou až kouzelná. Ač je kniha hlavně o vážných tématech a osobních dramatech, je napsána tak, že jsem se musela nejednou smát.
Tato kniha je plná vztahů – ať už to jsou vztahy v rodině, mezi milenci, sourozenci, ale také vztahy se sousedy a mezi národnostmi, které se v Izraeli potkávají. Právě historii Izraele tu v pozadí příběhu můžeme odhalovat. Ať už války nebo politiku, ale i nádherná místa, na která nás kniha zavede. Při čtení jsem hledala i na mapě, abych věděla, kde se zrovna nacházíme.
V hlavní roli tu jsou však lidé a jejich tajnosti, které postupně odhalujeme a některé z nich jsou až šokující. Jsou tu skvěle vylíčeny těžkosti dospívání, ale i mateřská láska a potřeba ochránit své děti za každou cenu.
I přesto, že byla kniha místy pomalejší tím, že se tam některé věci dost opakovaly, jsem nadšená. Autorův jazyk a celkově příběh jsem si moc užívala a čas, který jsem s knihou strávila, byl úžasný.
Hned od první strany jsem věděla, že se mi tato kniha bude líbit. Autorův styl je úžasný a smekám před Alžbětou Glancovou, která knihu přeložila. Krásný až poetický text, i když popisuje běžné věci. Některá přirovnání jsou až kouzelná. Ač je kniha hlavně o vážných tématech a osobních dramatech, je napsána tak, že jsem se musela nejednou smát.
Tato kniha je plná vztahů – ať už to jsou vztahy v rodině, mezi milenci, sourozenci, ale také vztahy se sousedy a mezi národnostmi, které se v Izraeli potkávají. Právě historii Izraele tu v pozadí příběhu můžeme odhalovat. Ať už války nebo politiku, ale i nádherná místa, na která nás kniha zavede. Při čtení jsem hledala i na mapě, abych věděla, kde se zrovna nacházíme.
V hlavní roli tu jsou však lidé a jejich tajnosti, které postupně odhalujeme a některé z nich jsou až šokující. Jsou tu skvěle vylíčeny těžkosti dospívání, ale i mateřská láska a potřeba ochránit své děti za každou cenu.
I přesto, že byla kniha místy pomalejší tím, že se tam některé věci dost opakovaly, jsem nadšená. Autorův jazyk a celkově příběh jsem si moc užívala a čas, který jsem s knihou strávila, byl úžasný.
August 1, 2017
What a well written book by a master storyteller! A hundred great stories packed into one moving novel set in Tiberias. Sweetest book I've read in years.
February 19, 2014
ספרו של זרחין עוסק בשכונה אחת נידחת בטבריה. הספר מתאר שלושה עשורים בחייהם של הגיבורים ובחייה של המדינה הצעירה. זהו סיפורו של שלומי, בנם של רוחמה הגבוהה ושל רוברט בעל הריש המתגלגלת. זהו סיפורו שלו וסיפורה של משפחתו, שכניו וחבריו. מדובר בסיפורה של שכונה מגוונת של עולים מכל מדינות העולם ושל תושביה השורשיים של טבריה שקיימת מאות שנים. הספר מספר את סיפורה של המשפחה ושל שכניה, אבל הוא גם מספר את סיפורה של ישראל בשנים הללו, על האירועים השונים המתרחשים בה. הספר מספר את סיפורם של ניצולי השואה, הזועקים עדיין בלילות, ואת סיפורם של העולים החדשים שהגיעו מכל מדינות העולם, מביאים עימם את תרבותם, את מאכליהם, את געגועיהם אל העבר ואת תקוותיהם אל העתיד. הספר הוא מרקם של הישראליות כולה, וסיפור החיים שכולל בתוכו שמחה וכאב. יש בספר סיפורי חיים תחת אובדן, אובדן של משפחות שלימות בשואה, אובדן של ילדים במלחמות ישראל, אובדן של בעל ואב בגיל צעיר, ולצידם שמחה ויצריות – ובעיקר נצחון החיים על כל המצוקות וכל הכאבים. יש בספר אמירה חזקה – החיים מנצחים כל דבר, הם חזקים מכל דבר, הם נמשכים ואנחנו נסחפים איתם.
בקריאת הספר תהיתי יחד עם שמי עד כמה הכרנו את חייהם האמיתיים של חברינו? הילדות שלהם, האנשים בסביבתם? מנקודת מבטו של שמי אין ילדות שמחה באמת. כל מה שנראה מבחוץ לא ממש קיים. כל ילד נאלץ להתמודד עם קשיים מסוג אחר, לאף אחד למעשה אין ילדות פשוטה – דבר שמוביל את הילדים הללו להיות למבוגרים בעלי מטען לא פשוט.
היחודיות של הספר בעיני היא המרקם האנושי והסיפור האנושי הסוחף את הקוראים לדעת עוד וללמוד יותר על המקום ועל אנשיו. הספר כתוב בצורה קולחת וקרובה. קל להזדהות וקל להיות לכמה שעות בטבריה, לא רק זאת של הכנרת היפה, אלא גם זאת של החיים קשיי היומיום, טבריה של אנשיה.
אני נהניתי, אם כי הרגשתי שהספר התארך יתר על המידה.
בקריאת הספר תהיתי יחד עם שמי עד כמה הכרנו את חייהם האמיתיים של חברינו? הילדות שלהם, האנשים בסביבתם? מנקודת מבטו של שמי אין ילדות שמחה באמת. כל מה שנראה מבחוץ לא ממש קיים. כל ילד נאלץ להתמודד עם קשיים מסוג אחר, לאף אחד למעשה אין ילדות פשוטה – דבר שמוביל את הילדים הללו להיות למבוגרים בעלי מטען לא פשוט.
היחודיות של הספר בעיני היא המרקם האנושי והסיפור האנושי הסוחף את הקוראים לדעת עוד וללמוד יותר על המקום ועל אנשיו. הספר כתוב בצורה קולחת וקרובה. קל להזדהות וקל להיות לכמה שעות בטבריה, לא רק זאת של הכנרת היפה, אלא גם זאת של החיים קשיי היומיום, טבריה של אנשיה.
אני נהניתי, אם כי הרגשתי שהספר התארך יתר על המידה.
October 29, 2013
I've read a lot of Israeli literature and this is a breath of fresh air. The story is grounded in the reality of everyday Israeli life, full of the things that make our days complete: cooking, teasing, love, sex, longing, boredom, striving, business plans and business failures. Zarhin is not afraid to dream big with the characters in the book, and there's a veneer of mystery wrapped delicately around the story that keeps you always curious, always wanting to read a few more pages. This is a beautiful story, and yes, you get the Israeli experience, but first and foremost, you get the human experience. And it's not one you'll easily forget.
October 23, 2012
אני לא בעדו.
הפנטזיה על גבול המציאות, שעוברת אצל מארקס ואצל טוני מוריסון, לא עוברת בשבילי אצל שמי.
גם בסרטים שלו וגם בספר הזה, אני כל הזמן שומע קול סכריני בהשראת חני נחמיאס: "ואז, הכין שלומי עוד שלוש עוגות, שהיו נפלאות נפלאות! והשכנים הגרוזינים (במלעיל) כולם מחאו כף בשמחה!"
בקיצור, לא מתחבר לי. העלילה עצמה מאד קולחת וזורמת, אבל לא מספיק בשביל לעבור את עמוד 200.
המלצה לא טובה של ארנון ואמא שלי.
הפנטזיה על גבול המציאות, שעוברת אצל מארקס ואצל טוני מוריסון, לא עוברת בשבילי אצל שמי.
גם בסרטים שלו וגם בספר הזה, אני כל הזמן שומע קול סכריני בהשראת חני נחמיאס: "ואז, הכין שלומי עוד שלוש עוגות, שהיו נפלאות נפלאות! והשכנים הגרוזינים (במלעיל) כולם מחאו כף בשמחה!"
בקיצור, לא מתחבר לי. העלילה עצמה מאד קולחת וזורמת, אבל לא מספיק בשביל לעבור את עמוד 200.
המלצה לא טובה של ארנון ואמא שלי.
November 11, 2018
ספר מעניין ביותר, מלא בדמויות מרתקות, שסיפורו מתרחש בתקופה קרובה למדי לימי התבגרותי שלי בישראל.
ההתרחשויות עצמן גם הן אינן צפויות, והספר היה מקבל ממני כוכב נוסף לולא מספר נקודות, כגון היות חלק מהדמויות לדעתי לא אמינות למציאות (ילדים שמתנהגים כמבוגרים ולהיפך), וכגון הקיבעון של המחבר עם מין.
עדיין ועל אף כל זאת בסך הכל נהניתי מהקריאה.
ההתרחשויות עצמן גם הן אינן צפויות, והספר היה מקבל ממני כוכב נוסף לולא מספר נקודות, כגון היות חלק מהדמויות לדעתי לא אמינות למציאות (ילדים שמתנהגים כמבוגרים ולהיפך), וכגון הקיבעון של המחבר עם מין.
עדיין ועל אף כל זאת בסך הכל נהניתי מהקריאה.
November 7, 2012
Shemi is a great script writer and a movie maker. He should stick to it. Some Day is good, interesting but in a way tiring.. . Too many repetitions , too many stories , too little developing the characters.
April 16, 2021
ספר נפלא! אחד הטובים שקראתי. סגנון כתיבה מעולה. יש זרימה ואפילו קלילות דרך הומור גם כשמדובר בסוגיות לא פשוטות. התובנות הסופיות הן נהדרות. הרבה עומק פסיכולוגי על מהות הקשרים, החיים האישיים בכלל!! תיאור הדמויות הוא מעולה. נהנתי מכל רגע וזה למרות שאני בדרך כלל לא קוראת בעברית!
November 21, 2011
I really enjoyed this one. Simple and easy language and an engaging story.
June 24, 2012
הכתיבה טובה, אבל הסיפור עצמו נהייה יותר ויותר מוזר ולא באמת הולך לשום מקום עד הסוף (לפחות הסוף סביר).
December 29, 2015
לא התחברתי. ספר הזוי. עלילה רבת תהפוכות ופרטים, רובם די מזעזעים, אבל התכלית לא ברורה ולא הבנתי מה הפואנטה. אהבתי את הדמות של רוחמה, בכל מקרה.
November 17, 2018
יש לספר רגעים סוחפים ודמויות מורכבות ומיוחדות, אבל הסיפור ארוך ולפעמים מאבד את עצמו ואת היכולת להחזיק את הקשב של הקורא.
May 23, 2019
ספר נהדר, פיוטי, אוהב מילים ואדם. ואוכל.
ההקראה של ששון גבאי ואסתי זקהיים מצויינת.
ההקראה של ששון גבאי ואסתי זקהיים מצויינת.
February 5, 2020
מצטרפת להמלצות. וממליצה על ההקראה המצוינת של ששון גבאי ואסתי זקהיים
April 8, 2021
ראיתי שכתבו שהספר הזה הוא טלנובלה. לא הייתי חושבת ע זה בעצמי, כי זה לא עולם המושגים הטבעי שלי, אבל זה באמת ככה. אשכרה טלנובלה. א' אוהב את ב', ב' מאוהבת בג', ג' בכלל מתלהב מכל אישה שעוברת תחת הראדר שלו, מה שגורם לב' לזנוח אותו כליל, עד שקורה אסון והם חוזרים להיות יחד. טלנובלה אמיתית, חלקה אפילו מתרחש בספרדית, ככה שנרגיש אוטנטיים. אילו הייתי צריכה להגדיר את הספר במושג שהוא כן מעולם המושגים שלי הייתי מסכמת אותו ככה: עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים.
עלילת הספר בקושי מתאימה להגדרה של עלילה. יש כאן כמה אנשים, ודברים שקורים להם ושהספר עוקב אחריהם בצורה עקלקלה ומסתחררת. מוקד העלילה הוא טבריה, ומשפחה קטנה שגרה בה: אמא רוחמה (גבוהה, צעקנית והיסטרית), אבא רוברט (נמוך, רודף שמלות, ובעל ידיים טובות), הבן הגדול שלומי (תלמיד לא מוצלח שמתקשה בקריאה, בשלן מעולה, חולם ובעל רגשות גדולים) והבן הקטן חיליק (תלמיד מעולה, בעל לב טוב, ובכלל ילד מושלם). העלילה סובבת סביבם בשלושה מישורים עיקריים - שנת 1969, אמצע שנות השבעים, ושנות השמונים.
הנוסטלגיה.
הספר עמוס פריטי מידע לא רלוונטיים - מי היה הנשיא, מה קרה בחדשות, מי שר מה בפסטיבל הזמר, מתי קנו טלוויזיות ומזגנים ועוד כהנה וכהנה. המטרה היא למקם את הסיפור באוטנתיות בזמן שנקבע עבורו, וגם לגרות את בלוטות הנוסטלגיה אצל הקורא. לא עבד אצלי. אולי כי אני צעירה מדי (ב-1975 הייתי בת שנתיים), ואולי כי לא הזדהיתי עם אוטתנטיות הדמויות, והרגשתי בזיוף הכולל.
הדמויות.
מלבד ארבע הדמויות העיקריות, הספר מלא בעוד ועוד דמויות שאמורות להיות צבעוניות, אמיתיות ומרתקות: השכנה חנה וביתה אלה, השכנה ורדינה, הגיסות של רוחמה, הדוד של רוברט ואשתו המוזרה, המורות של שלומי, ועוד רבים. אני לא יודעת למה, אבל אולי זו האופנה בעשור האחרון, כי כולם מתוארים בצורה נלעגת בקטנותם ובעליבותם, ומי שלא - מת. התחושה העיקרית היא דכדוך עמוק. הניסיון לתאר אותם באותנטיות שמקנה להם המוצא והתפקיד יוצר לרוב מסכות סטריאוטיפיות, ולא הצליח לגרום אצלי עיגוליות ותחושת הזדהות.
רמת הפירוט.
הורה לילד קטן שנדהם בראותו את ילדו הפעוט מאונן בסלון, יקבל תכופות את ההדרכה להגיד לו שמדובר בדבר טבעי ומקובל, אך גם פרטי, כך שאין לעשות דברים שכאלה בפרהסיה. לעומת זאת כאשר סופר מתאר בפרטי פרטים ובציבור קוראי ספרו אוננות, או מעשים אחרים שהנעה יפה להם, אין איש שיאמר לו: עד כאן. רמת הפירוט מוגזמת, וגרמה אצלי תחושת סלידה. כך גם ריבוי תיאורי הסטיות המיניות, התקיפות המיניות, התקיפות סתם, ורוע הלב. אני לא גרה בלה-לה-לנד גדלתי בשכונת מצוקה עלובה למדי, ועדיין אני לא מאמינה למינון כזה של מוקה בכלל ומצוקת ילדים בפרט.
הכתיבה היפה, ריבוי ההומור והשנינות הלשונית, התיאורים המרגשים לעיתים ועוד מעלות הכתיבה של זרחין אינם מחפים על הפגמים הרבים שבספר. זרחין מתאר מעולה וגורם בכך לקבס שהרגשתי להיות אמיתי ביותר. לא מומלץ.
October 4, 2024
Dlouho jsem váhala, zda mám dát plný počet hvězd nebo ne. Proč bych dala: Je to strhující rodinná sága, což mám ráda a ještě k tomu z Izraele, což mám obzvlášť ráda. Dalším plusem je bohatý jazyk, s kterým si tu autor opravdu vyhrál, což je pochopitelné, když hned dvě hlavní postavy milují knihy a básně.
Proč ale nakonec plný počet nedávám: Ač nejsem nijak prudérní, ale takto popisovat sexualitu u mládeže, či spíše ještě dětí, mi přišlo prostě divné a až moc a vztahy mezi rodinami jsou nakonec tak zamotané až je to přitažené za vlasy.
Navíc každá postava dostává od života hrozně naloženo, že je to vlastně jedna velká depka.
A bohužel hodně překlepů, korektura se moc nepovedla.
Každopádně jedna z nejzajímavějších knih, co jsem letos četla.
Proč ale nakonec plný počet nedávám: Ač nejsem nijak prudérní, ale takto popisovat sexualitu u mládeže, či spíše ještě dětí, mi přišlo prostě divné a až moc a vztahy mezi rodinami jsou nakonec tak zamotané až je to přitažené za vlasy.
Navíc každá postava dostává od života hrozně naloženo, že je to vlastně jedna velká depka.
A bohužel hodně překlepů, korektura se moc nepovedla.
Každopádně jedna z nejzajímavějších knih, co jsem letos četla.
February 22, 2024
Jedna z těch knih, kdy se těšíte na každou chvilku, když se budete moci znovu začíst. Jedna z těch knih, které ve skutečnosti dočíst nechcete, protože už dopředu víte, že se vám po ní bude stýskat. Jedna z těch, která by mohla být nekonečná. Plná vjemů, cítila jsem při jejím čtení úmorné horko, všeberoucí vítr, cítila jsem vůně, linoucí se z Ruchaminy kuchyně. Krom slz mi taky párkrát skoro vytekla i slina, jaké jsem měla při čtení chutě. Byl to román plný úplně všeho. Lásky, přátelství, žití, i historie na pozadí.
PS: Možná ještě malilinko přidat na redakci, občas tam byly zbytečné překlepy.
PS: Možná ještě malilinko přidat na redakci, občas tam byly zbytečné překlepy.
October 13, 2024
Táto kniha bola za odmenu po náročnom začiatku školského roka. Dostala som sa k nej len občas a za september a polku októbra som sa dostala ledva po 100 strán, ale keď som konečne mala čas, zvyšných 400 strán som zhltla za jeden deň, je to jedna z tých kníh, ktorá vás pohltí.
Izraelské príbehy sú v niečom špecifické. Osudy postáv sú zamotané, ťažké, poprepletané, v určitých momentoch má človek pocit, že ale toto je už príliš. Ale v kontexte krajiny, ktorá má tak komplikovanú históriu a v kontexte ľudí, ktorí v nej žili a žijú, je úplne jasné, že nič nie je príliš, že táto fikcia je často oveľa láskavejšia a krajšia, než skutočný život.
Izraelské príbehy sú v niečom špecifické. Osudy postáv sú zamotané, ťažké, poprepletané, v určitých momentoch má človek pocit, že ale toto je už príliš. Ale v kontexte krajiny, ktorá má tak komplikovanú históriu a v kontexte ľudí, ktorí v nej žili a žijú, je úplne jasné, že nič nie je príliš, že táto fikcia je často oveľa láskavejšia a krajšia, než skutočný život.
September 21, 2021
Tr. Yardenne Greenspan. Very enjoyable book that deals with some difficult themes lightly but not flippantly. The way that the story is told is quirky and (counterintuitivly) sometimes this can make it feel a bit like other, similarly written books wherein characters can behave in slightly odd, inexplicable ways but, altogether it’s a refreshing read that beautifully evokes it’s time and place and with descriptions of food and cooking that left me permanently hungry..
September 20, 2024
לא ארחיב אבל יש קטע חשוב בספר שהוא באמת אונס לכל דבר ולא מתייחסים אליו ככה בשום צורה בהמשך, לפחות לא באופן מספיק ברור שהצלחתי לעלות עליו.
בדיעבד שלומי מדבר על זה עם אמא שלו והיא שואלת אותו אם היא הכריחה אותו והוא אומר שלא.
מצד שני ברור שזה פגע בו, הוא לא התקרב למיניות במשך חמש שנים אחר כך.
בקיצור כל העיסוק סביב האירוע הזה לר היה לי מספיק ברור, הייתי רוצה אולי יותר כעס? יותר הבנה שזה היה לא בסדר גם מצידה?
בדיעבד שלומי מדבר על זה עם אמא שלו והיא שואלת אותו אם היא הכריחה אותו והוא אומר שלא.
מצד שני ברור שזה פגע בו, הוא לא התקרב למיניות במשך חמש שנים אחר כך.
בקיצור כל העיסוק סביב האירוע הזה לר היה לי מספיק ברור, הייתי רוצה אולי יותר כעס? יותר הבנה שזה היה לא בסדר גם מצידה?
This entire review has been hidden because of spoilers.
Displaying 1 - 30 of 55 reviews