הנובלה למראית אין עוסקת באירוע לא מדובר שהתרחש במלחמת יום כיפור 1973. היא מבוססת על מקרה אמיתי וחלקים ממנה נלקחו מתוך יומני השדה של המחברת בעת שערכה את המחקר הראשון שלה (מ.א.) באנתרופולוגיה. מאירה וייס מציגה בפני הקורא את השכול הכואב של ייטי וקארול ברקוביץ, שבנם יוז'י נפל במלחמת יום הכיפורים ב-21 באוקטובר 1973. במסגרת חקירתו את נסיבות מותו של בנו, מתגלה לקארול, גיבור הנובלה, סוד שנוגע לניהול המלחמה ולמותו של בנו, כשגילוי זה מביא לתוצאות הרסניות לגבי הדמויות המעורבות בנסיבות המוות
ארבעים שנה חלפו מאז המלחמה הנוראה ההיא. התזמון של הוצאת הנובלה לאור לקראת יום השנה הארבעים, משקף את תפסיתה של הסופרת שמלחמת יום כיפור 1973, לא הסתיימה. היא מחלחלתו מבצבצת בנו ובחיי ההווה שלנו.
מאירה וייס היא פרופסור אמריטוס לאנתרופולוגיה של הרפואה, המדע והגוף. היא פרסמה ספרים ומאמרים רבים, בהוצאת ספריית הפועלים בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד