לכודה בשקר

1000 не одна ночь #3

by Ульяна Соболева, אוליאנה סובולבה, אוולין שור (Translator)

אזהרה – הטרילוגיה מכילה תכנים אפלים שעלולים לגרום להפרעות שינה, יובש בפה, פעימות לב מוגברות והתמכרות קשה לכתיבה של הסופרת.

נסטיה
חלומי הגדול והיפהפה ביותר היה לשוב הביתה, אך לחיים יש נטייה לשנות את בני האדם עד כדי כך שתוך חודשים ספורים אתה יכול להפוך לאדם אחר לגמרי. אני כבר לא נסטיה הקטנה שנחטפה, זו שהאמינה בצדק, חיפשה לראות את הטוב בעולם. הנסטיה הזו איננה עוד. היא מתה אי שם בחולות של עמק המוות. יכולתי לומר במדויק באיזה יום ושעה ליבה פסק מלכת. אך האם יכולתי לתאר לעצמי שהסבל שלי רק מתחיל ושלא יהיה לו סוף?

עדנאן
כשלקחתי אותה בכוח, כשפרצתי לתוכה בכל תשוקתי המטורפת, חלק בי עדיין האמין שגם את הנפש אפשר להשיג. במוקדם או במאוחר היא תהיה שלי במלואה. רק שנערת החורף הקטנה שלי לא מסרה את נפשה ויהי מה. שנאתי את מה שהיא גרמה לי להרגיש, והשנאה הזו החליפה גוונים; גוון אדום עז כמו דם, לפעמים אפור כמו המוות ולפעמים שחור אפל כמו לילה נטול כוכבים במדבר. עד מתי אהיה לכוד בשקר החן והבל היופי?

אוליאנה סובולבה היא סופרת רבי המכר בז'אנר הרומנטי האפל.
לכודה בשקר הוא החלק השלישי בטרילוגיית לכודה, וזו הפרשנות שלה לסיפורי אלף לילה ולילה.
ספרה ג'וקר יצא גם הוא בהוצאת דיווה וזכה לאהבת הקהל.

302 pages, Paperback

Published November 1, 2022

Reviews

[Nava Adar · Rating 2 out of 5]

סקירה לכל הטרילוגיה של לכודה.

לרוב אני תמיד מעלה סקירות ארוכות כי מאוד התלהבתי מהספר. אבל כבר יכולה להגיד שלא ייכנס פה הרבה ומומלץ לעבור לסקירה המלאה שלי בגודרידס.
העוקבים שלי יודעים טוב מאוד כמה זמן אני רציתי לקרוא את הטרילוגיה הזאת. כששמעתי את כל ההייט שהיה עליה ושכולם ביטלו אותה לא הבנתי על מה הסערה. מבחינתי חשבתי שזה בגלל שעוד פעם גילו ספר שקרה בו אונס בין דמויות ראשיות אז קטלו אותה. אתחיל ואגיד שכששאלתי על מה כל הרעש אז אמרו לי שזה בגלל שהדמות הגברית אנסה את האישה אבל התנצלה אחרכך וכל זה. לא שזה בסדר, אבל רק לרקורד- הוא ממש לא התנצל.
התחלתי את הספר הראשון ורציתי לבעוט בעצמי. לא הבנתי מאיפה כל זה הגיע. נתחיל בזה שכבר להתחיל ספר שהעלילה מתרחשת בו בחברה הערבית גרם לי מלכתחילה לפקפק אבל גם להסתקרן מאוד. ממש לא ידעתי לאן אני אגיע. כל הספר הבנתי את החינוך ואת איך שהולך אצלן בכפר כביכול אבל תנו לי להגיד לכם שכל דבר שהלך שם נגד את העקרונות וכל דבר שאני מאמינה בו. סיימתי את הספר באמת בקושי רב. הוא גם חזר על עצמו הרבה מאוד פעמים. כל פעם קורה את אותו הדבר וכל פעם זה חוזר על עצמו וזה התיש את עצמו. בחצי הספר השני רציתי לצרוח ולנטוש. לא הייתי יכולה לדמיין אין פעם שבכלל אוהב את הטרילוגיה לא משנה מה יקרה אחרכך. לא יכולה לתאר מה היה עד כה בספרים. אני קוראת אופל ומאוד אוהבת את הזאנר. אבל ברגע שזה מגיע לספרים שאני רואה בעין ברורה שהסופרת בסופו של יום בעיניי כן מנסה לעשות כאן איזשהי רומנטיזציה לכל מה שהלך שם (אני באמת חוסכת פרטים כי זה פשוט מבחיל.) לא משנה כמה כביכול אפל או לא יודעת מה זה לא אומר שהוא ספר טוב. ספר אפל לוו דווקא יגרור רומנטיזציה ולרוב אני רואה בתחילת הספרים אזהרות למה שיקרה בספר וכו. כאן לא הייתה אף לו אזהרה אחת. באמת, אזהרה הכי קטנה לא הייתה. בסוף הספר השני אני הייתי כולי תקווה. לא יודעת מה קרה לי שם אבל אני באמת הרגשתי שאני הולכת לאהוב את הטרילוגיה הזאת. ברמה שמשלוש כוכבים נתתי ארבע וכ״כ רציתי להגיע לשלישי. ידעתי שלא אוכל להתעלם ממה שהיה עד כה, עם כל הרצון הטוב שיש לי לתמוך בספרים שהם לא מוכרים כל מה שנעשה עד כה בספרים רדף אותי בכל מעש טוב או סצנה טובה שהתרחשה בספר לאחר מכן. כאילו תמיד דאג להזכיר לי. לקח לי זמן להגיע לשלישי וכשהתחלתי הבנתי למה נפלתי. כל הספר השלישי, אבל אני באמת מתכוונת, כל הספר השלישי היה סבל וייסורים שלא הצלחתי להסביר. כשזה מגיע למצב שהדמויות הולכות ראש בקיר וזה סיטואציה שרק אם מדברים ומבררים את הדברים מגלים את האמת אז הכל מסתדר. להגנתי ייאמר שמכאן הסקירה שלי נמחקה ומאוד רציתי לבכות. אבל אין מצב שבעולם שלא אכתוב אותה שוב. איפה היינו? אה כן. מעבר לזה שהדמויות הלכו ראש בקיר הוא גרם להתעללות ככ כבדה שלה. אני מבינה את כל הרצון לעשות את הניגוד עובדות הזה אבל היא סבלה בקטע לא מוסבר בעליל בגללו. הדמות הגברית מוצגת בתור אחת שההתנהגות שלה מוצדקת מכיוון החינוך בכפר שלהם והצגת באיזה מעמד האישה. מה שדפוק מאוד בעיניי וזה בכלל לא האופי של הדמות הגברית אלא טיפשות וניסיון עלוב להצדקה. הדמות הגברית מתוסבכת ברמת כתיבה. מעבר לכך שהסופרת החליטה פשוט לעבור נקודת מבט לנקודת מבט של הגבר בלי להגיד שזה הנקודת מבט של הגבר והייתי צריכה לנחש זאת. זה גם נקודת מבט מגוף שלישי. ואז כשהיא עוברת בחזרה לאישה לא כתוב את זה. אני פשוט צריכה לקרוא ולהבין שהיא מדברת ממין נקבה אז זאת האישה. אז מעבר לזה, הדמות הגברית לא מסודרת בכלל. הוא אמר דברים ועשה, התנהג ככה וככה. ואז כשמשהו קורה פתאום כל זה נשכח והוא פועל אחרת לגמרי ממה שפעל קודם. כאילו הוא סותר את עצמו. הוא יכול להודות באהבתו כל הזמן ואז כשמשהו קורה פשוט להתעלל בה, לאנוס אותה כאילו לא אמר לה אנא באחיבק אל שיטא וכדומה. ובספר הסופרת בבירור מנסה להציג את זה כבסדר. אגב? רוב הסמאט כאן הוא אונס רק בשביל לציין. היו מעבר לעשר סצנות אונס שהוצגו כסמאט וניסו לעוור את זה. כל הספר השלישי היה ייסורים בקריאה מכיוון שבכללי כל הטרילוגיה נוגדת באופן מוחלט את כל העקרונות שלי וכל הדברים שאני מאמינה בהם בחיים. ועם כמה שהיו באמת סצנות טובות וחיוביות אני לא יכולה לעולם להגיד אפילו קצת שאני ממליצה על הטרילוגיה מכיוון ששום דבר לא יכול להיות כל כך טוב עד שאצליח להתעלם ממה שהלך שם וממה שנגד בכל מצב אפשרי את העקרונות שלי. לגבי הכתיבה, היא הייתה מאוד תוקעת. מי שמכיר אותי יודע שאני קוראת מאוד מהר ואת הטרילוגיה הזאת קראתי ממש לאט. מה ששוב מחזיר אותי לעניין נקודות המבט שהיה מבלבל שיא. הדמות הנשית הוצגה בהתחלה כדמות עם ראש על הכתפיים ובאמת הוכיחה את זה, אבל בהחלט ראיתי את הניסיונות להסתיר את זה שהיא הדמות בין הטיפשות שיצא לי לקרוא עליהן על אף שהיא כביכול עם ראש על הכתפיים. הבן אדם פשוט כמשמעו אנס אותה, הכריח אותה להתאסלם, הוציא אותה להורג, צרח עליה וגרר אותה במדבר עד שהיא הגיע למצב שהיא מתחננת שהוא יהרוג אותה וממש היו סצנות ברורות שכשהוא אנס אותה היא התחננה למות. והיא פשוט סלחה לו. כן כן, היא סלחה לו. אין לי מילים לתאר כמה רציתי לאהוב את הטרילוגיה. באמת. כאילו הגעתי למצב שאני מדמיינת עלילה נוספת של מה היה קורה אם הסופרת לא הייתה כותבת את כל הזוועה הזאת וכן עושה את זה אפל אבל לא משהו שהוא אשכרה רומנטיזציה ברורה ובאמת שהייתי רואה את זה כאחת הטרילוגיות הטובות שיצא לי לקרוא. הסוף של הספר השלישי טוב מאוד. אבל כמו שאמרתי, זה לא סותר את מה שאני עברתי במהלך חוויית הקריאה שלי עד לסוף הספר השלישי. אני קראתי את הטרילוגיה באמת בייסורים ושקלתי לנטוש ממש בספר השלישי מכיוון שכל הספר השלישי חוץ מהחמישים עמוד האחרונים מזוויעים. אם זה מבחינת עלילה או אם זה מבחינת ההתנהגות של הגבר כלפיה או פשוט כי זה מצב ככ דפוק אפילו לכתוב ולגרור את זה לאורך ספר שלם של 300 עמודים. משהו שהיה יכול להיחסך בשניות. כל הספרים חזרו על עצמם. יש אקשן, שוב קרבות, אחד מהם כמעט מת והשני מנסה להציל את חייו ובאורך פלא הוא מן הסתם חי. הם מתאהבים ומתנצלים. שוכבים ולמשך חמש עמודים שלמים לשם שינוי הוא לא אונס אותה ואז יש שוב או אקשן מיותר שהיה כבר או אי הבנה של הדמויות וניסיון סכסוך או שכמו תמיד הגבר פשוט דפק את זה וסתר את עצמו מכל מה שהוא אמר עד כה. וככה זה חוזר על עצמו. התאכזבתי. בכנות אני פשוט התאכזבתי וכ״כ כואב לי על הטרילוגיה בגלל שהיה לה פשוט פוטנציאל ענק. אבל הוא ממש לשווא. אני כותבת את הסקירה הזאת כי אני באמת אוהבת מקרב לב את כל הקוראים הנעמנים שלי ואין לי מספיק אצבעות בידיים וברגליים בשביל לספור את כמות הבקשות של הקוראים שלי כדי שאקרא את הטרילוגיה ושהם ידעו אם לקנות או לא לקנות. מבחינתי אני נכנסת לאש בשבילם. ואני עומדת מאחורי מה שאני אומרת תמיד. אני לא ממליצה על הטרילוגיה כי אני רוצה לחסוך לכולם את הסבל שאני עברתי בזמן שקראתי אותה. וככל הנראה אפילו הסצנות הכביכול חיוביות שהיו אז הן היו חיוביות וטובות בעינייי נטו כי עד כה כל הספר היה רע ונוראי אז המעט הטוב שהיה הוא מתעצם וגורם לזה להיראות כמו משהו שהוא לא. אני יודעת שישאלו אותי אז אני אומרת כאן. ההבדל בין הספר קח אותי איתך לבין הטרילוגיה הוא שבשל אותי איתך, הסופרת נינה (שאגב אני מאוד מעריכה כסופרת והיא באמת סופרת מעולה) מעולם לא אמרה שמה שנכתב בספר הוא רומן ואף אפילו שמה שני עמודים שלמים של אזהרות ואפילו אי המלצה לקרוא את הספר. כשכאן יש רומנטיזציה ברורה של הסופרת ואפילו אין עמוד אחד של אזהרה על מה שיש בספרים האלה שהוא באמת פשוט מזעזע ואני מבינה על מה כל הרעש שהיה סביב הטרילוגיה נטו בגלל האזהרות שזה הביר מינימום לספרים כאלה.
2/5⭐️ עם כל הצער, לעולם לא אוכל לתמוך בדבר כזה שקורה בספרים.
מקווה שבעתיד אתקל בספר של הסופרת שיגרום לי שוב חשק לקרוא אותה ולא יחזור על מה שקרה כאן.

[Shalva · Rating 1 out of 5]

לסיכום טרילוגיית אכזבת השנה
לא אהבתי את הכתיבה בכלל
והדיבור איכ כל מילה שנייה זה קללה והחי בסרט הזה חושב שאונס זה אהבה ביוש

[liron tsedaka · Rating 4 out of 5]

וואו
איזה ספר של סערת רגשות
פיזית הכל קורה בספר הזה
ב70 אחוז בכיתי ורציתי להרוג את עדנאן ולתת לנסטיה כאפה שתתעורר על החיים שלה
וב75 אחוז בכיתי על נסטיה כי אני כל כך אוהבת אותה ושום דבר לא מגיע לה ובכיתי גם על עדנאן או יותר נכון התפללתי שהוא ישרוד
וזה בערך מה שקורה בכל שלושת הספרים
כל פרק קורה משהו אחר וכל פרק אני עם רגש אחר

אני באמת בשוק שהסופרת הצליחה לסיים את זה בסוף שמח למרות שזה היה טיפה צפוי שזה יסתיים ככה אחרי כל השלושה ספרים האלה היה חייב יותר מפרק אחד שהם אוהבים אחד את השני🫠

הפלוטוויסטים היו צפויים אבל גם לא
חשבתי על כל אחד מהם במהלך הקריאה אבל כשזה סוף סוף התגלה הייתי בשוק
וואי אני חושבת שאני לא ממליצה על הספרים האלה לאף אחד
באמת ספר בין הטראומתיים שקראתי ולא בהכרח האלימות שם אלא יותר בגלל הלופ שקורה בספרים זה באמת היה כמו מעגל שלא נגמר של עונשים וכאב ובכי ואז קצת אושר ואז חוזר

אבללל הכתיבה של אוליאנה (פעם רביעית או חמישית כבר שאני אומרת את זה לדעתי) באמת מרתקת ומעניינת ובמשך כל הקריאה באמת הייתי בתוך העלילה והזלתי דמעות כשהיא בפעם ה100 יצאה מטומטמת והוא יעניש אותה והתרגשתי כל כך כשהיה את הרגעים המאושרים

בקיצור כמו שאומרים הקריאה לבחירתכם בלבד וזה לא ספרים לחלשים או אנשים שמעדיפים את הספרי קוצי מוצי כי זה הכי לא הספרים האלה
וזהו ביי חפרתי
💋

[Yuval❀ · Rating 4 out of 5]

טרילוגיית לכודה, דירוג כולל של 4/5
סדרת אופל אבל די אופל לייט, לא ממש אפלה כמו שחשבתי שתיהיה
עלילה של שקרים, בגידות ומה שבניהם
הספר הראשון הכי חלש משלושתם ומהשני העלילה מותחת ומעניינת
קצת היה קשה שהצד של הגבר היה נקודת מבט שלישית חוץ מהסוף של הספר השלישי, אבל עד��ין הקריאה זרמה
הסוף ממש מרגש וסגירת מעגל נהדרת לטרילוגיה