Farrago

by Yann Apperry

Homer Idlewilde, vagabond de toujours, traîne ses rêves et ses questions d'un bout à l'autre du comté de Farrago, une bourgade perdue de la Californie du Nord. De temps à autre, il aide le shériff à retrouver les habitants et les animaux égarés dans les collines. Ses compagnons ont pour noms Elijah, Duke, Fausto et Ophélia, des marginaux, comme lui. Elijah, qui a hérité de sa grand-mère une maison et un étrange désordre psychique annonce depuis des années l'ouverture de sa forge mais ne passe jamais à l'acte. Duke, depuis son illumination au milieu d'un champ, a quitté le ranch où il trimait pour s'installer dans la décharge de Farrago et mener une vie de seigneur sans le sou. Borgne et boîteux, il prétend voir une mystérieuse lumière, « partout et nulle part », et, passe auprès des habitants pour une espèce de saint. Fausto, l'épicier, est, quant à lui, considéré comme un sage, d'abord par Homer, mais aussi par un grand nombre de villageois et d'étrangers de passage. Ophélia, enfin, ouvrière du bordel local, est une jeune femme capricieuse et altière. Elle a des aspirations hollywoodiennes et aime en secret le dernier des bons à rien du coin, Homer Idlewilde. Homer, aux premières pages de ce livre dont il est l'auteur, est loin de se douter qu'il va se retrouver précipité dans une vaste odyssée amoureuse. C'est à Fausto, son ami épicier, qu'il doit de se lancer, en toute inconscience, dans l'aventure de sa propre vie. Une nuit en effet, Fausto décrit à Homer sa triste histoire et lui enseigne la signification du destin. A la faveur d'une étoile filante, Homer murmure alors : « Je souhaite avoir un destin. » La vie le prend au mot, et soudain, Homer, va goûter aux émotions les plus fortes comme aux plaisirs les plus doux : son amour pour Ophélia va se déclarer, ses désirs de gloire trouver un exutoire. Au terme de son voyage il saura que le destin est peut-être juste bon à raconter des histoires.

Genres: Fiction

448 pages, Paperback

First published September 3, 2003

Reviews

[Siv30 · Rating 2 out of 5]

בשבועיים האחרונים אני מנסה לסיים את "פאראגו" ליאן אפרי.

ספר מיותר לחלוטין האמינו לי. גם אם בהתחלה היו בו שנינויות, הוא מהר מאוד גולש לאין מוצא, לפחות כזה עלילתי.

דווקא חבל, כי היה נראה שיש לו פוטנציאל להביא את סיפורם של האנשים שחיים לידנו אבל לא לגמרי בתוכנו: הומר איידלווילד, נווד מלידה, יתום שמחפש את מקומו וזהותו בעולם, אופליה, זונה שנכנסת מהומר להריון ועוד שלל דמויות מהשוליים הלא מתוקשרים של החברה.

מה שהיה בולט בספר, ממש אי אפשר לפספס את הרצון של אופליה לצאת ולשנות את מקומה בכל מחיר כמעט. זה הזכיר לי את הגישה של ניאלה בספר "בז וניאלה" לאטווד.

בגישה שלהן אין דבר פילוסופי, רק פרגמטי, הרצון לא להיות במקום בו הן נמצאות. אני מאמינה שדווקא גישה זו מייצגת את קולן הדומם של הנשים, שהפכו בלית ברירה לזונות.

ולגבי הספר, לא ברור לי מדוע הוא זכה לכבוד שבקבלת פרס גונקור של התיכוניסטיים. אותי הוא לא הקסים בכלל.

"פאראגו" , יאן אפרי
הוצאת בבל

[Agnese · Rating 4 out of 5]

A gentle book, simple and eloquent. One goes through it as Homer, its hero, goes through life, attentively and lovingly. He wants to have a destiny and eventually discovers that there’s no such a thing, but just life and that the soul of a man contains the whole world. A certain Eastern breeze blows throughout the tale.