What do you think?
Rate this book
שנות החלב
"הבה נבהיר מראש: בלי דמעות. אף דמעה לא תישפך פה. אמנם ילדים יעלו כאן לפניכם, או אם נדייק - בעיקר ילדות. ילדות שנעלמו, אבדו כמו זוג כפפות ועוד כפפה אחת. אבל אנשים הולכים לאיבוד כל הזמן. נעלמים בלי להשאיר עקבות. זה לא עניין חדש. חשוב שתבינו, אנחנו לא המצאנו שום דבר. ומי אמר שהן מתות? לא, זה לא הסיפור הזה, כאן לא ידובר בזוועות. אולי אפילו סוף טוב יהיה כאן, סוף טוב מאוד-מאוד. וזאת ההתחלה."
עיר עשירה במותרות וחסרה במוצרי יסוד שכל הילדים נעלמו ממנה ביום אחד; סופרת ישראלית שמתחקה אחר שלוש ילדות אמריקאיות שלא שבו לבתיהן; וסיפור חניכה שבור על קיץ ארוך, מורה לכתיבה ותלמידים נאמנים מדי.
שנות החלב, ספר הפרוזה הראשון של יערה שחורי, כולל שלוש נובלות שלא מפסיקות להפתיע את קוראיהן. בכתיבה משוחררת ומבריקה, פיוטית, מצחיקה ופרועה, נמדד וממופה שטח ההפקר שבין ילדות ובגרות. כמו הלשון, גם גיבורות הספר מיטלטלות בין דמיון והתפכחות, בין פנטזיה וריאליזם.
יערה שחורי (ילידת 1977) היא סופרת ומשוררת, עורכת וחוקרת ספרות. ספר שיריה "אצבע, שן, כנף" ראה אור בהוצאת עם עובד ב-2010.
עיר עשירה במותרות וחסרה במוצרי יסוד שכל הילדים נעלמו ממנה ביום אחד; סופרת ישראלית שמתחקה אחר שלוש ילדות אמריקאיות שלא שבו לבתיהן; וסיפור חניכה שבור על קיץ ארוך, מורה לכתיבה ותלמידים נאמנים מדי.
שנות החלב, ספר הפרוזה הראשון של יערה שחורי, כולל שלוש נובלות שלא מפסיקות להפתיע את קוראיהן. בכתיבה משוחררת ומבריקה, פיוטית, מצחיקה ופרועה, נמדד וממופה שטח ההפקר שבין ילדות ובגרות. כמו הלשון, גם גיבורות הספר מיטלטלות בין דמיון והתפכחות, בין פנטזיה וריאליזם.
יערה שחורי (ילידת 1977) היא סופרת ומשוררת, עורכת וחוקרת ספרות. ספר שיריה "אצבע, שן, כנף" ראה אור בהוצאת עם עובד ב-2010.
- GenresShort Stories
189 pages, Paperback
First published January 1, 2013
3 people want to read
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 3 of 3 reviews
March 25, 2015
יערה שחורי זכתה ב2015, בפרס בסך 250 אלף שח ממשרד התרבות לעידוד סופרים חדשים על ספרה זה.
אומנם משרד התרבות רוצה לעודד סופרים חדשים ויצירות ביכורים אבל הספר הזה סובל מכל כך הרבה בעיות שחלקן אף קשה לי להבהיר.
ראשית הסיפורים נקראים כמו תרגיל אינטלקטואלי בכתיבה יוצרת יותר מאשר יצירה קוהרנטית ומגובשת.
הסיפור הראשון בקובץ, שנות החלב, דיסאוטופיה על עיר הולכת ונכחדת, מוכת מגפה, אין בה כמעט גברים, והילדים נטשו אותה. נותרו בה רק נשים. הסיפור נע בקפיצות אסוציאטיביות בין אירועים מהעבר וההווה של המספרת. אי אפשר לגבש ממנו בדל של עלילה או חלקי עלילה והפרקים נראו לי כמו תרגיל אינטלקטואלי שלבסוף עיקר את הרגש. וזו המגרעת המרפיינת את כל הסיפורים. הם פשוט חסרי רגש.
הסיפור השני בקובץ, שיעורים בכתיבה, היה כל כך רע בעיניי שלא סיימתי אותו. גרוע באספקט שלא הצלחתי גם אחרי שקראתי חלק נכבד ממנו להבין לאן הסיפור הולך, מי נגד מי ולמה.
לסיפור השלישי, הילדה השניה, יש פוטנציאל מצויין אבל גם הוא לא ממוצה. הוא מתאר סופרת המתחכה אחר העלמות של 3 ילדות נערות בעיירה אחת. הניתוק הרגשי ומשחקי מה אם המתארכים של מציאות חלופית להיעלמותן, פשוט מובילים לאובדן הפואנטה שבו.
הסיפור האחרון בקובץ, אלסקה האפויה, פשוט מיותר. עוד תרגיל חסר משמעות ונפח.
סהכ רואים בספר את הליטוש והפוטנציאל אבל הם אובדים בתוך יתר מודעות ואינטלקטואליזם שלא מותיר מקום לרגש והרי קריאה היא בסופו של דבר מקום יצרי שבו הסופר מתחבר ליצרים העמוקים של הקורא ומרטיט אותם כמו נגן מיומן שפורט על מיתרים.
אומנם משרד התרבות רוצה לעודד סופרים חדשים ויצירות ביכורים אבל הספר הזה סובל מכל כך הרבה בעיות שחלקן אף קשה לי להבהיר.
ראשית הסיפורים נקראים כמו תרגיל אינטלקטואלי בכתיבה יוצרת יותר מאשר יצירה קוהרנטית ומגובשת.
הסיפור הראשון בקובץ, שנות החלב, דיסאוטופיה על עיר הולכת ונכחדת, מוכת מגפה, אין בה כמעט גברים, והילדים נטשו אותה. נותרו בה רק נשים. הסיפור נע בקפיצות אסוציאטיביות בין אירועים מהעבר וההווה של המספרת. אי אפשר לגבש ממנו בדל של עלילה או חלקי עלילה והפרקים נראו לי כמו תרגיל אינטלקטואלי שלבסוף עיקר את הרגש. וזו המגרעת המרפיינת את כל הסיפורים. הם פשוט חסרי רגש.
הסיפור השני בקובץ, שיעורים בכתיבה, היה כל כך רע בעיניי שלא סיימתי אותו. גרוע באספקט שלא הצלחתי גם אחרי שקראתי חלק נכבד ממנו להבין לאן הסיפור הולך, מי נגד מי ולמה.
לסיפור השלישי, הילדה השניה, יש פוטנציאל מצויין אבל גם הוא לא ממוצה. הוא מתאר סופרת המתחכה אחר העלמות של 3 ילדות נערות בעיירה אחת. הניתוק הרגשי ומשחקי מה אם המתארכים של מציאות חלופית להיעלמותן, פשוט מובילים לאובדן הפואנטה שבו.
הסיפור האחרון בקובץ, אלסקה האפויה, פשוט מיותר. עוד תרגיל חסר משמעות ונפח.
סהכ רואים בספר את הליטוש והפוטנציאל אבל הם אובדים בתוך יתר מודעות ואינטלקטואליזם שלא מותיר מקום לרגש והרי קריאה היא בסופו של דבר מקום יצרי שבו הסופר מתחבר ליצרים העמוקים של הקורא ומרטיט אותם כמו נגן מיומן שפורט על מיתרים.
February 21, 2014
שווה להניח יד על הספר ולו עבור הסיפור הראשון, מלודיה גותית וסאטירית מענגת שהסופרת מודה באחרית הדבר כי היא מעין גרסה מודרנית ל"חלילן מהמלין".
ייהנו מהספר יותר אלו שנהנים מכתיבה פיוטית ומתרפקת, של משוררת מוכשרת במיוחד המנסה את כוחה גם בסיפורת
ייהנו מהספר יותר אלו שנהנים מכתיבה פיוטית ומתרפקת, של משוררת מוכשרת במיוחד המנסה את כוחה גם בסיפורת
November 7, 2025
ניכרת ההשראה הגדולה ששחורי לוקחת מקלאוס ליספקטור, אם כי באופן מעניין למדי הספר הזה קודם לתרגומים העיקריים של ליספקטור (אך לא לכמה מספריה שתורגמו לעברית).
Displaying 1 - 3 of 3 reviews