רוסלקות

by דפנה ברשילון

הרוסלקות — בנות הים מחוף הדולפינריום — לא נגלו לאיש מעל פני האדמה, עד שהגיעה השעה. הן היו יכולות להמשיך בשלוות חייהן לנצח, או עד שהיה מגיע מישהו לתפוס את מקומן. אבל לא כך קרה. רדיפת בצע, תהליכי פיתוח הכרחיים וזוג אוהבים מוזר, שינו את פני הדברים.

חווי, ספרנית בפנסיה, פעילה פוליטית ואחות שכולה, פוגשת בחוף הים את מארק, אב שכול. בין השניים נוצר קשר מיוחד, שיביא את חווי לפגישה בלתי נשכחת עם "הרוסלקות" – מי שהיו נערות תוססות ונרצחו בפיגוע, ולאחר מותן הפכו לבנות ים. בתנופה סוחפת, הכורכת ריאליזם נוקב עם פנטזיה עשירה ומלאת חיות והומור, מציעה ברשילון בספרה השני מבט רענן ומקורי על החיים בישראל כיום. הרוסלקות שלה מנכיחות את מה שאסור לומר, לא נעים וכל כך רוצים היינו שלא לראות; אלא שהמציאות, שגדעה את חייהן הצעירים של הרוסלקות, מעניקה למבט הנבון והרגיש של הספר בשכול, בטרור ובמלחמות רלבנטיות מכאיבה. לצד זאת, רוחן החיה של הרוסלקות, והאמונה בכוחו של מפגש אנושי לרכך נוקשויות אידיאולוגיות, משרטטות כאן גם אפשרות של נחמה וחסד.

182 pages, Paperback

First published December 1, 2023

Reviews

[Racheli Zusiman · Rating 4 out of 5]

חווי היא ספרנית בפנסיה, אם יחידנית לילד בוגר שנמצא בטיול אחרי צבא, אחות שכולה ופעילת שמאל אדוקה. התקופה היא תקופת סוף אשפוזו של אריאל שרון בבית חולים כצמח, לפני מותו. חווי מתעבת את שרון ובטוחה שהוא מקור כל הרוע והצרות, מאז שאחיה הקטן והאהוב, אליו הייתה מאוד קשורה וכמו אימא שניה עבורו, נהרג בלבנון. חווי עוברת לגור בנווה צדק ומאמצת כלב, ובטיוליה עם הכלב היא פוגשת את מרק, סניטר בבית חולים ואב שכול, שביתו נהרגה בפיגוע בדולפינריום. השניים מתיידדים ומוצאים שפה משותפת.
החלק הראשון של הספר ריאליסטי מאוד, ומתארת את מה שעבר על חווי בעבר ומה שעובר עליה בהווה, ואת מפגשיה עם מרק. .
מרק מספר לחווי את סיפור הרוסלקה של פושקין, וטוען שבחוף הים, באזור הדולפינריום, יש רוסלקות - שהן בעצם נערות שנהרגו באזור מפיצוצים - וספציפית בפיגוע בדולפינריום - והפכו לבנות ים. בחלק השני של הספר, שמקבל סגנון אלגורי ופנטסטי (מלשון פנטזיה), בנות הים יוצרות קשר עם חווי, על מנת שתעזור להן לסכל את תכניות הפיתוח של אזור הדולפינריום. לרוסלקות יש ממש הווי משלהן, ועדות ותפקידים, שגרת טיפוח והתעמלות - כמו לכל אישה צעירה בגילן. יש להן גם סטיגמות ורכילות על רולסקות שגרות בחופים אחרים בארץ.
מאוד מאוד אהבתי את הספר. הכתיבה מצוינת. התיאור של השכול והאבל, שמרק וחווי נושאים איתם, מאוד עדין ונוגע ללב. התיאור של היחס להורים השכולים של הבנות שנהרגו בפיגוע בדולפינריום, שהם ממוצא רוסי, ולא מוצאים את עצמם בטקסי האבל הישראליים כי אינם דוברים את השפה ואינם מתחברים לתרבות ששונה מזו שלהם, מאוד צובט. הסופרת מתארת בצורה יפה את הבורגנות הישראלית, שמצד אחד פעילה פוליטית, ומצד שני נהנית ממנעמי החיים ולא נותנת למצב להפריע לה, משום שאינה מחזיקה בתוכה את הכאב של השכול, כמו חווי.
אהבתי גם את החלק האלגורי, עם הרוסלקות, למרות שבניית העולם שלו לא מדויקת. ההווי של הנשים הצעירות מהדהד כיצד היו יכולות לחיות את חייהן - אבל הן כבר לא בחיים. המאבק נגד הפיתוח של האזור בו היה הפיגוע - כדי שלא ישכחו אותן - מעלה את השאלה מה נכון לעשות. ספר לא ארוך אבל יש בו הרבה. מוצלח ומומלץ.

[yoav · Rating 4 out of 5]

הספר מחולק לשני חלקים: בחלק הראשון אנחנו מכירים את חווי, פנסיונרית, אשת שמאל, אחות שכולה ואם יחידנית שמכירה גבר ממוצא רוסי, אבל שכול לבת שנהרגה בפיגוע בדולפינריום - החלק הזה הוא חלק ריאליסטי מאוד, כתוב מקסים, מזכיר בסגנונו (ובאיכותו!) את הכתיבה של מאיה ערד, וזו מחמאה גדולה.
בחלק השני - חווי מתחילה לשמוע את קולן של הרוסלקות, הנערות ממוצא רוסי שנהרגו בפיגוע והפכו לסירנות וחווי מסייעת להן במאבקן נגד בניה בדולפינריום - החלק הזה הוא פנטסטי, מלא דמיון ורעיונות, מרגש בדרכו.
החסרון היחיד והמרכזי של הספר זה שהוא קצר מדי, בחלק השני קצר ומהיר מדי והייתי שמח אם העולם שבו היה נבנה ביתר יסודיות, אבל למרות זאת זה ספר נהדר, מקורי מאוד, חכם ומומלץ.

[Orly · Rating 3 out of 5]

3.5 כוכבים
החצי הראשון נוגה, נוגע, מרגש ומאוד ישראלי. יפה בלי להיות קיטשי, עצוב בלי להיות מלודרמטי, ולצערנו מאוד רלוונטי עדיין.
את החצי השני לא הבנתי כל כך - אם זו פנטזיה, בניית העולם לא הכי הגיונית בעיניי וקצת שטוחה; ואם זו מין אלגוריה, לא הבנתי אותה. כמו כן, היו לי לא מעט השגות על בניית הדמויות של הנערות הרוסיות (בקצרה: העלייה הגדולה מבריה"מ הייתה בתחילת שנות התשעים, מדובר על עשור אחר כך, רוב הנערות גדלו בארץ מילדות ואמורות להיות מאוד ישראליות). חוץ מזה הכול היה מאוד סטריאוטיפי, ולא הבנתי את התגבשות הקהילה המדוברת, עם כל החוקים וההיררכיות שלה. העלילה עצמה בכלל הייתה לי מוזרה.
עם זאת, החצי הראשון היה מאוד משמעותי ויפה בעיניי, במיוחד בימים קשים אלה, והוא העפיל על השני. ממליצה מאוד לקרוא אותו לפחות.

[Ishai Parasol · Rating 5 out of 5]

בין הפנטזיה למציאות שרויה החברה הישראלית על כל העדינות והקוצניות שבה. בעידן של ספרות שמתרחקת מהמקומי והקונקרטי, מצליחה ברשילון לשרטט מהלך סיפורי שנעוץ היטב בתוך ההיסטוריה העכשווית על מוראותיה האכזריים ביותר ועדיין לשמור על צלם אנוש והומור בריא. בתוך הריאליזם האכזרי היא מצליחה להאיר ניצוצות של פנטזיה שעוזרת לנו להתבונן במבט חומל - אבל לא מרחם - על מה שהכי עצוב. ספר יוצא דופן ברגישותו ומהנה מאד לקריאה סוחפת ומלהיבה. זהו רומן שמתרחש על רקע אחד האירועים המחרידים בתולדות הטרור בישראל, ובכל זאת יש באהבת האדם שבו ובאהדתו לחולשותיו, משהו נחוץ מאד בספרות העברית שלאחר השבעה באוקטובר.

[Anna Yadgarov · Rating 5 out of 5]

ספר הזוי, מצחיק, מכמיר לב ובעיקר מקסים. חיבור מיוחד של דמויות צבעוניות, שרציתי להישאר איתן עוד ועוד, לא רציתי שייגמר. שילוב מכמיר לב של עולם אגדות רוסיות ופנטזיה עם השכול הכי ישראלי שיש. נפלא.

[Aida · Rating 4 out of 5]

מעצב פנטזיה ריאליסטית, יום-יומית שמפלרטטת עם זו של גרסיה מארקס. נוזלת למחוזות האבסורדיזם.
לא רע