אלכסנדרה מעולם לא האמנתי שאיאלץ לפחד מהגבר שאהבתי, זה שהבטיח לי עולם ומלואו. נלחמתי כדי להחזיר את חיינו למסלולם, אך ביום גשום אחד איבדתי את כל מה שהיה לי ונותרתי שבורה ומצולקת. לא חשבתי שאי פעם אצליח לעמוד שוב על קצות האצבעות ולרקוד, אבל התברר שטעיתי ושגם לאחר הלילה החשוך ביותר מפציע שחר של יום חדש.
רוי חשבתי שהצלחתי להתגבר על העבר ושכעת נותר לי רק לחיות את החלום. היה לי הכול; אישה מדהימה, עסק משגשג ומשפחה תומכת, אבל כל זה השתנה דווקא ביום שהיה אמור להיות המאושר בחיי. פתאום מצאתי את עצמי חסר אונים מול המציאות החדשה, ולא האמנתי שאי פעם אצליח לראות שוב את האור מבעד לאפלה הגדולה.
על קצות האצבעות מאת פנינה עזר הוא רומן עכשווי על אובדן, על כאב ועל אהבה עצומה שצומחת מתוך השברים ומרפאת הכול גם כשנראה שאפסו הסיכויים ושאבדה התקווה. ספרה הראשון, רגעים, שבה את לבבות הקוראים וזכה להצלחה גדולה.
אתחיל בדברים הטובים ואגיד שאני מאוד נהנתי מהספר הוא היה מרגש ואני מתה על ספרים כאלה במיוחד של סופרות ישראליות. ובכל זאת יש כמה דברים שהפריעו לי: 1. אין טריגרים של אונס, אלימות מינית לא בתחילת הספר לא בסוף הספר וזה לדעתי משהו שחשוב לציין ( האישה בספר עוברת התעללות פיזית ומינית מצד בעלה לשעבר מתואר שם השיחות ביניהם דברים שקרו בדגש על פרק שהוא מכריח אותה למצוץ לו ולי היה מאוד קשה, היחס שלו כלפיה כך שאם למישהו קשה הספר לא בשבילו) 2. ***ספוילר*** במהלך הספר גילו שהסיבה לכך שהגבר היה כזה מתעלל הוא בגלל גידול במוח שגרם למצב שהגבר לא יודע מה קורה איתו... בנוסף בתודות פנינה הוסיפה מאיפה עלה לה הרעיון וכתבה משפט "גורל אחר מזה של לביא" (הגבר המתעלל בסיפור) הרגיש לי שיש כאן הצדקה להתנהגות המזוויעה שלו ולא משנה אם הוא חולה או לא חולה הוא אנס אותה התעלל בה מינית הרג את הילד שלה וגזל ממנה חיים שלמים שלקח לה זמן לשקם ועדיין הרגשתי שיש איזה שהיא הצדקה במעשיו ואני לא אהבתי את זה. 3. ההתקדמות שלהם והפגישה הייתה מאוד מהירה ציפיתי ליותר חשש לפחות בהתחלה וזה משהו שהפריע לי והרגיש לי גם לא הגיוני במובן מסוים. 4. יש "קפיצות" בין "סצנות" מסוימות אם אפשר לקרוא לזה ככה וגם המון דברים שהם לא מובנים, כמו פאקים בכתיבה או חלקים "ריקים" ולא ברורים. לסיכום ספר מצויין ומרגש ובכללי מאוד ממליצה עליו רק תשימו לב לדברים שכתבתי ואם זה אכן מתאים לכם.
This entire review has been hidden because of spoilers.
אמאלהלהלהלה אין לי מילים לעכל את מה שקראתי הרגע... או יותר נכון, את מה שסיימתי. 🥹🥹 מי אני בלי אלכס ורוי? פשוט מי אני?! 🤞🤞🤞💌💌 הם עשו לי משהו בלב שאי אפשר להסביר, באמת שאי אפשרררר. אני כל כך מכורה לזוג הזה שלא בא לי אפילו לחפור יותר מדי, אבל אני חייבת להגיד כמה דברים. רוי שחר... אומיגדדד. The man you are. 🤌🤌✍️✍️ איזה גבר מטורף. אין גברים כמוהו. הדרך שהוא דאג לאלכס, גרם לה להרגיש בטוחה, לא ויתר עליה ונלחם עליה בכל פעם שהיה צריך... בדיוק כמו שגבר אמיתי צריך לעשות. וכבר אמרתי לכם שהוא אב חד־הורי? אמממ... דיייי, אני אוהבת, אוהבת, אוהבת אותו. 🥹💌 אלכס, הלב שליייי. 🤍 נכון, היו כמה רגעים שהיא קצת עצבנה אותי, כי בכל פעם שקרה משהו היא ישר ברחה ולא נתנה לצד השני להסביר, אבל היא מאמי. כל כך כאב לי על כל מה שהיא עברה, והיא דמות שאני באמת מעריכה. וכמובן... אמילי הקטנה, המלכה של חיי. 🥹👑 אין ילדה יותר מתוקה ממנה. כל קטע שלה גרם לי לחייך, והיא פשוט הוסיפה כל כך הרבה חום ואהבה לסיפור. המשפחה הקטנה הזאת נכנסה לי ללב, ואני באמת לא רוצה להיפרד מהם. 🤞
4.75⭐️ כמה שאני אוהבתתתת😩😩😩 אני אתחיל ואומר שדירגתי 4.75 כי לדעתי היה אפשר לקצר בקצת עמודים אבל הספר עצמו ואוווו!! וכמה שאני אוהבת את הזוגגגג הזההההה!!! באמתתתת ומילים הבייבי שלי אואאואאףףף🤞🏻🤞🏻🤞🏻🤞🏻