עשר אגורות

by לאוניד פקרובסקי, טניה חזנובסקי (Translator), תומר שריג (Translator)

כתיבתו הססגונית של לאוניד פקרובסקי, דמויותיו התמימות והמתוחכמות בו־זמנית, הממשות והבדיון השלובים זה בזה, מעניקים לסיפוריו הקצרים ומלאי המעוף אופי של מְשָלִים מודרניים, מְשָלִים על חיינו כאן ועכשיו.

בחוטים עדינים של אירוניה מעמת פקרובסקי את גיבוריו עם המציאות הישראלית העכשווית, על מנהגיה, אמונותיה וסייגיה. כך למשל הוא הופך את משה רבנו, שנאסרה עליו הכניסה לארץ ישראל, לשוהה בלתי חוקי במדינת ישראל; את פושקין, שמשהו במקורותיו היה קשור באפריקה, הוא מלביש בדמות עולה חדש מאתיופיה; את הילד שהגיע לארץ מבוכרה והיה לספר נשים מחולון הוא משגר לאליפות העולם באמנות הסַּפרות. עולמותיהם של משתכרי שכר המינימום ועולמותיהם של העשירים כקורח מתנגשים, נחבטים ונכרכים זה בזה באופן חינני ושובה לב, אך לא נעדר ביקורת וכאב.

169 pages, Paperback

First published January 1, 2018

Reviews

[Siv30 · Rating 5 out of 5]

לסקירה מפורטת בעברית, קישור לבלוג שלי -

https://sivi-the-avid-reader.com/עשר-...

[Aida · Rating 4 out of 5]

קול משעשע ומרענן, קולח ומודע לעצמו של דור וקהילה שעושה הכל כדי להיטמע בהמון
וכן, יש הרבה ארס-פואטיקה, אז מה?

[Ronnie · Rating 2 out of 5]

פקרובסקי אומנם נראה כמו אדם נחמד, אך הסיפורים שלו היו אכזבה. הרגיש לי שהספר עסק יותר בארס־פואטיקה (העיסוק בכתיבה עצמה) מאשר בסיפורים מקוריים אמיתיים. פקרובסקי מדבר על כך שהוא כותב סיפורים ועל הרגשות שהם מעוררים אצלו. אך כאשר הוא אכן מגלה בפנינו את הסיפורים הם קצרים, מאכזבים ולא מעניינים כל כך.
אולי טעיתי וקראתי בטעות ספר המשך לספרים שבהם הוא באמת כותב סיפורים? בכל אופן, הכתיבה שלו למרבה הצער מזכירה לי כתיבה דרמטית של עצמי כשהייתי בת 14 ורציתי להישמע חכמה. סיפור טוב הוא סיפור שמעורר מחשבה ורעיונות באופן זורם ואותנטי: לא כל משפט בספר צריך להיות התגלות דרמטית כולשהי _מה שפקרובסקי אוהב לעשות).
אני גם מרגישה שפקרובסקי שטחי מדי בכתיבת הדמויות שלו: או שהן טובות או שהן רעות - אין כל כך אמביוולנטיות. כמו כן, ניתן לראות שלפקרובסקי יש עניין במעמד העניים לעומת העשירים והוא עוסק בכך הרבה בסיפוריו - אבל זה לא מספיק. הסיפורים שלו דלים מדי. אין בהם יותר מדי ניואנס. לא עלה בידי רעיון חדש ולא חשבתי יותר מדי במהלך קריאת הספר.
מי יודע - אולי אני הבעיה ולא הספר...
בכל אופן, פקרובסקי כאדם נראה מאוד נחמד ואני שמחה בשבילו שהוא זכה להצלחה ולקהל קוראים.

[Eithan · Rating 3 out of 5]

Didn't enjoy the stories, he constantly writes about how he writes and i think that didn't let me to dive into his stories. Though he talks about all the familiar things it somehow doesn't touch me