The Book of Questions

by Edmond Jabès, Rosmarie Waldrop (Translator)

Le Livre des questions, t. I, 1963
Le Livre de Yukel (Le livre des questions, t. II), 1964
Le Retour au livre (Le livre des questions, t. III), 1965

-

The Book of Questions, of which volumes IV, V, VI are together published here, is a meditative narrative of Jewish Experience, and, more generally, man's relation to the world. In these volumes the word is personified in the woman Yael, silence in her still-born child Elya. Even though words imply ambiguity and lies, they are the home of the exile. A book becomes the Book, fragments of the law that are in some way unified, where past and present, the visionary, and the common place, encounter each other. For Jabes every word is a question in the book of being. Man defines himself in the world against all that threatens his existence- death, the infinite, silence, that is, God, his primal opponent. How can one speak what cannot be spoken?

175 pages, Mass Market Paperback

Published July 1, 1976

About the author

Edmond Jabes was a major voice in French poetry in the latter half of this century. An Egyptian Jew, he was haunted by the question of place and the loss of place in relation to writing, and he was one of the most significant thinkers of what one might call poetical alienation. He focused on the space of the book, seeing it as the true space in which exile and the promised land meet in poetry and in question. (This is summarized from the reader's description in A New History of French Literature, ed. Denis Hollier.) Very many of Jabes's books of prose and poetry have been translated into English, including The Book of Dialogue ( Wesleyan, 1987) and The Book of Margins (Chicago, 1993), both translated by Rosmarie Waldrop.

Reviews

[Nati Korn · Rating 4 out of 5]

- משברי אזכורים במוספי הספרות, מאגביותו המהורהרת של להג מרצים מלומדים, מקרעי המלצות בבלוגים נידחים, בצילי ציטוטים מסתוריים - נתקבצו וגונבו אל תוך אוזני שימעותיו של "ספר השאלות" אשר לז'אבס.

- קונן רבי נתן - "כסף חדש החלפתי. תמורתו - עותק בלוי ממחסני ההוצאה. כאילו בערמות נברתי, משל נרכש בחנות ספרי יד שנייה. ההוצאה נשתכחו יומרותיה. בהדפסה חוזרת לא זכה, בתרגום תשעת כרכיו הנוספים לא נתברך ..."

"ואולי דיינו בטעימה?" – מתוך ספר ההרהורים לרבי קורן.

- דרש לו רבי תּוֹכֵן ברבי אילוז, "איה את סיפור המעשה אבקש? כלום בתהומות אשר באפלת קוצי אותיות כרויות או במרחבי הכפור אשר בלובן הרווחים ישתרעו, בסתר פינות עמודים קמוטות או שמא בפשר אחרית הדבר שרק לאוזני מלומדים ערלות יערב?" ענה רבי אילוז ואמר, "המחפש עלילות נתכונו לו ענני הבל, רגליו ישרך על פי תהומות, כסומא יהיה שאת ליבו בפני הילת אורות גנוזים יעצום."

- "יש ובספר זה עורקים סתומים ינצנצו. עיתים קורא אני בו ככורה חשוף ידיים, כנפח המכה במצחו עלי סדן פלדה, כטפס עלי כותל חלקלק שראשו בשמים ..." – רבי איסבל

"קרא בספר כאילו שירה אתה קורא. פעמים ותתפעם בך נפשך. לגום את שורותיו בלגימות קטנות כמי אשר תה רותחין בשפתותיו שוקל. לפרקים תפשוט בקרבך טעמה של מתיקות מרירה. תלה בייאוש ההשמדה, בשבר השואה את שנאת הקדמה, את דחיית התבונה. אולי ימצאו האפוריזמים נתיבות לשכלך. הלבש אמרותיו במלבושי השש עמוק הגוון של פילוסופיות אוריינטליות או בגלימת הפז המתעתע של ההגות הקונטיננטלית. יש ותכסה על ערותו." – רבי פיתרונין

- "ומה בכל זה שונה וחוזר?" – רבי זרא

"זאת התורה על רגל אחת ... האל הוא הטלת הספק באל. האמונה מהותה שאיפה נצחית ובלתי אפשרית. מכורת היהודי היא ייסוריו. היהודי הוא נדודי אין קץ. הסיפור הוא הזרימה הערטילאית. המחבר במילותיו הורס את המסופר. המסופר הוא ים הנשפך אל אוקיינוס כל שסופר ויסופר. הגיבור הוא צילו של המחבר, למחבר אין קיום בלי היות הגיבור. הרבנים הם ספק חכמים ספק יהודים סתם אשר אל חדרי הגזים נדחקו ומילים אחרונות בפיהם. יוקאל את שרה אוהב. שרה את יוקאל אוהבת. יוקאל הוא כל-איש. יוקאל הוא אין. שרה היא אוקיינוס. שרה היא האהבה. האהבה היא הבל. האהבה מלבלבת לרגע. האהבה היא תמצית הכל. יוקאל ושרה כלים ומתים. יוקאל ושרה במחנות המות. שרה בתהום הנשיה. יוקאל ושרה כמו לא היו מעולם. יוקאל יציר דמיונה של שרה. שרה יצירת כתיבתו של יוקאל. המילה היא הבריאה והכליה. הבריאה היא צירופי אותיות ... שכתוב תפילות, חיקוי אמירות תלמודיות, יסודות קבליים ... ביטויים חסרי פשר, הגיגים הזויים, שירה יפה ... או שמא לא ..." – רב קֶצַלֶה הַמְזָלֶג.

- " ... ועל התרגום בו יאמר ... תבורך ממתרגמים אביבה, בת אברהם חיים עבדאל הומי ... שהוא מעשה מרכבה, מלאכת רקמה, יצירה שלימה בפני עצמה וכל כולו עברית מופלאה ... " – רבי שבח

[Valentín Serrano García · Rating 4 out of 5]

Ejercicio de deconstrucción literaria a partir de las prolijas llamas judías acerca de la historia, el tiempo y la Nada. Teología y sufrimiento articulan una epopeya rabinica de ecos talmudicos. Prosa poética laberíntica y profética, enigmática y jeroglífica. Resuena Ghibran, Scholem, Rosenzweig, Assens...

Volveré a estos textos de vez en cuando, pues pese a su exagerada extensión, tanta que resulta una infinita búsqueda autobiográfica personal, bien puede convertirse en un ejemplo a seguir. Quizás dentro de años modifique la valoración o esta crítica apresurada, pues también albergo la sospecha de que es un bucle desmesurado y repetitivo en demasía.

Eso sí, debe leerse a ratos, por momentos, con pausas, a lo largo de años, sin exigirle continuidad ni completitud. Tampoco le demandemos un Todo, aunque recuerde en demasía a otros autores, sean poetas místicos o filósofos hebreos. Es una obra muy personal, pese a su universalidad mística, aunque no le encuentro la revelación de un Eckhart, un Silesius, una Norwich, un Molinos...

En fin, una rara avis, con fragmentos que son joyas, con versos nimbados por el misterio, con reiteraciones que son barro a medio cocer, con joyas recocinadas, con nimbos que conban el barro...y así ad infinitum.

[Yu · Rating 4 out of 5]

This is a very meditative book. As other volumes unfold, I'm sure it will be more clearly. To some extent, it reminds me a feeling of reading Susan Sontag's Death Kit, where entering a death hall full of quotations like in this book. Nearly each line in this book can be pondered for a full day, if yesterday, was actually a full stop.

Without mentioning the yellow star and gas chamber, one could easily group this meditative book with Rumi's poems in 12-13 centuries. It does not contain holocaust plot or details, however, assemble it like a mosaic movie. Wonderfully written.