"לא חשבתי שיש למישהו את האומץ להתעסק איתי. ואם כבר היה לו את האומץ, עכשיו הוא יבין את המשמעות של להתעסק עם לוקו ונטורה."
טיילור
שיניתי את השם שלי וברחתי מישראל. הדבר היחיד שנשאר לי זה המקצוע שלי. אני רופאה, מצילה חיים. זה הייעוד שלי, לא להיות רופאה בבית כלא הכי מסוכן בטקסס, תפקיד שקיבלתי על עצמי מחוסר ברירה.
הכול משתבש כשהאסיר המסוכן ביותר מצליח לארגן מרד ולוקח את השליטה בכלא. הוא מחליט שמעכשיו אני בחסותו, ואני לא מצליחה להחליט אם זה לטובתי או לא. מה שבטוח זה שהוא לא אביר ואני לא נסיכה. הוא רוצח ואני רק קלף מיקוח עבורו.
מאוריציו
היא מעניקה חיים, ואני לוקח אותם. אומרים שהפכים נמשכים ואני נוטה להסכים. אני חושב שהיא גורה קטנה ולא מזיקה עד שהיא שולפת את הטפרים ומוכיחה לי שגם גורות יכולות להפוך ללביאות כשדוחקים אותן לפינה. אולי בהתחלה היא קלף מיקוח עבורי, אך גם אחרי שאקבל את מה שאני רוצה היא תישאר אצלי. היא לא סתם קלף מיקוח, היא קלף מנצח.
לוקו ונטורה מאת סופרת רבי המכר דיאן אל הוא רומן פשע על הקרטל הכי מסוכן בעולם. זה ספר ראשון בדואט האחים ונטורה. הספר השני נקרא סניור ונטורה. ספרים נוספים של הסופרת שראו אור בהוצאת יהלומים: סדרת התנגדות, סהר. הספרים כיכבו ברשימות רבי המכר וזכו להצלחה רבה.
טוב אני חושבת שמתחיל פה דפוס כלשהו בספרים של דיאן? הגבר אומר משהו שממש לא אמור לגרום לאישה להימשך אליו ואיכשהו היא נמשכת (וזה תמיד הוא אומר משהו שגורם לאיבר שלה להתכווץ) אותי זה היה מחשיד אם הייתי מכניסה גבר אליי הביתה והוא מתחיל להתעניין האם אני בתולה או לא . במיוחד שהוא שואל את השאלות שלו בפתיחות לא נורמלית. אני חושבת שדיאן חושבת שככל שהדמות שלה תהיה יותר בוטה ותדבר מלוכלך יותר זה יגרום לנו להימשך אליה אבל זה ממש לא. לעזאזל איך היא לא מעיפה אותו מהבית? בהתחלה היא מדבר איתה על הבתולין שלה שזה נושא פרטי ולאחר לכן הוא אומר לה שהוא רוצה להיפטר מהם, איך היא לא מעיפה אותו לקיבינימט? ועוד היא חושבת על זה שהיא הייתה מנסה להתחיל אותי-סורי זה מטורף בשבילי. הוא אומר שהוא רוצה להראות לה מה זה ״באמת״ לאבד בתולין-אבל שוב פעם יש את המשחק הה שהיא חושבת להגיד לו לא-אבללללל פתאום יש את המחשבה הזאת שהיא בחיים לא תראה אוצו ומה זה משנה ועוד מלא חירטוטים. ודי בואו נפסיק עם הגן חיות הזה-״את מוכנה לשאוג בשבילי?״ אם הייתי שומעת את זה מבן אדם ובמיוחד אחד שהכרתי שנייה אחת הייתי בורחת. ובאמת לא הבנתי את השיח הזה שהם פתחו על השם שהוא נתן לה (״גורה״-כאילו זה לא גרוע) היא מתחילה להגיד לו שזה מעליב שהוא חושב שהיא גורה ולא לביאה😭😭😭 רגע לפני שהם מתחילים היא אומרת לו שהיא מתחרטת-והוא אמר לה שהיא לא אמרה את מילת הביטחון שלהם ושואל אותה אם היא רוצה לומר אותה. היא לא הגיבה והוא ממשיך😭 ואז שוב פעם היא אומרתלו שאולי עדיף שלא ושוב הפעם הוא ממש אומר לה שהיא לא אמרה את מילת הביטחון והוא ממשיך המנייאק😭 בפעם השלישית הוא כאילו מאשים אותה ואומר לה שהיא התעקשה על מילת ביטחון ואם היא לא אומרת אותה אז הוא ממשיך-לא הבנתי מה זה השטות הזאת,ועוד אחרי זה היא צוחקת איתו!!! גם כן זאתי-פעם אחת היא שיכורה,פעם אחת לא,ושוב פעם היא מאשימה את היין! נקפוץ קדימה אחרי הפשיטה של הלה רסיסטיסיה האלה לכלא,לא הבנתי מה הקטע שמאור יו הציל אותה מפאקינג אונס ובמשך שהיא בוכה על המיטה שלו בתא כלא הוא תופס אותה בקרסול ומשכיב אותה על הגב ותוך כדי מנשק אותה שהיא בהיסטריה ועדיין בפאניקה מה כמעט אונס שהיא עברה. עוד יותר משגע אותי שמייקל היה שם ולא עשה כלום רק כדי שלא יגלו על הקרבה שלהם. אחרי זה הוא אומר לה להפסיק לבכות ואם לא הו ״ייתן לה סיבה לבכות״-פתטי לא? אחרי זה שוב היא בןכה בפאניקה ומנסה להתחנן למייקל דרך העיניים אבל שוב הוא מתעלם,מאוריציו פשוט פותח לה את הרגליים ומרתק אותה למיטב וכופה את עצמו עליה (לא מעניין אותי שהוא אמר שהוא לא יאנוס אותה-בסיטואציה הזאת היא לא רוצה אותו וזה ממש ברור. והוא עדיין כופה את עצמו עליה ומנשק אותה בכוח. איך זה הגיוני שהוא ליטרלי מאיים להכות אותה עם חגורה-ואחרי זה שהוא מכריח אותה לנשק אותו בלית ברירה היא פתאום מרגישה עם זה טוב ואיכשהו הנשיקה ״מעבירה״ את הפחד ממנו. בחדר אוכל בפגישה עם מייקל,כנראה טיילור מבינה שהמאכל של מאוריציו שנתנו לא הוא מורעל וממש עוברת לה מחשבה שהאם היא בכלל יכולה לתת למאורותיו למות אחרי שהציל אותה מאונס-נכון הוא הציל אותה מאונס,אבל הוא כפה את עצמו עלייה,ורצה להכות אותה עם חגורה. אחרי זה הוא אומר שהוא לא התכוון שהאסירים יאנסו אותה-אבל אם זאת הייתה אישה אחרת!!!לא היה אכפת לו והוא היה מנצל את האירוע לצייתנות?! כרגע אני רק בעמוד מאה ומשהו ואני רוצה רק להקיא ממאורציו הזה. דיאן ממש אכזבה אותי בספר הזה,בתור אחת שרצתה לקנות את הספרים שלה הספר הזה ממש מאכזב,לא יכולתי לקרוא את הסמאט רק בגלל שלא יכולתי לסבול את העובדה שהיא שכבה עם מאורציו למרות מה שקרה. ספר ממש מאכזב וחבל שטיילור עם החתיכת זבל הזה ששום דבר לא טוב בו.
בכנות אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל כשהגעתי לספר הזה בתור קוראת בטא ציפיתי להרבה וקיבלתי את כל מה שרציתי ואחרי הרבה תיקונים והרבה שיחות עם עדי הספר יצא לאור. ועכשיו כשקראתי אותו שוב במודפס אני עדיין מופתעת מכמה שהוא טוב וכמה שהוא מעניין וכמה שהוא לא משעמם אותי לרגע למרות שאני מכירה את כל העלילה. לוקו ונטורה והדמות של מאוריציו בפרט גורם לך לפקפק בבחירות שלך, ברגשות שלך, במה נכון ומה לא, מה זה אהבה ומה אובססיה. ועדיין כשאתה מקבל את הרגשות של עצמך אתה לא בטוח לגביהם. אני לא אומרת שזה אדליין וזה לא ספר שישאיר אתכם עם צלקות בנפש אבל זה ספר שישלח אתכם לחשוב וזה מה שאני ככ אוהבת בו.
ועכשיו לתכלס, הדמויות בספר הן טיילור (תודה לאל ששינינו לה את השם) ומאוריציו (בעלי החתיך שיחייה), מאוריציוס משתמש בטיילור במהלך הספר בשביל להגיע אל בן דודה וטיילור בתור האישה שהיא לא עושה לו חיים קלים. טיילור היא אנושית בטירוף, היא פעם למעלה, פעם למטה, פעם נלחמת ואח״כ היא נופלת וזה בעיני מה שהופך אותה לכל כך טובה. האקשן משאיר אותך דבוקה לכיסא, הסמאט לוהט וקינקי (בזכותי🥰) והכתיבה ככ טובה וזורמת. לסיכום תעדכנו איך הספר היה😉
קראתי את כל הספרים של דיאן, ואחרי כמה פרקים של הספר הזה תהיתי לעצמי אם אדם שפוי כתב אותו. אני מאוד מאוד אוהבת את הכתיבה של דיאן ואני תמיד נסחפת לספרים שלה, וגם לספר הזה נסחפתי אבל אם הכתיבה לא הייתה כזאת טובה הייתי מעיפה את הספר הזה. הזוגיות נורא נורא הייתה קשה לי הוא ליטרלי הכריח אותה לשכב איתו ואז מלא לרצות היא פתאום רצתה והייתי כזה מה??? ועלאק יגן עליה מאחרים תלמד להתנהג יטמבלל אם היחסים בניהם לא היו מזוויעים הייתי נותנת לו 5 כוכבים נשבעת והסיבה היחידה שהמשכתי לקרוא את הספר כי ידעתי שזה רק ספר וזאת הדמות (פסיכופטית) אני מקווה שאף אחד לא חושב שהמערכת יחסים שהייתה בניהם (לפחות ב3/4 הראשון של הספר) היא תקינה חייבת לומר אבל שהדמות הנשית מהממת ובאמת לא הייתה לי בעיה שהגבר הוא גבר אלפא אבל במערכת יחסים שלהם בחצי הראשון של הספר כן זה מאוד הפריע לי. קראתי כבר ספרים שמנצלים בשביל קלף מיקוח אבל יש גבול מבחינתי והוא נחצה