יאללה אתחיל מהטוב.
ויאללה לדברים הטובים כי יש. למרות הכל הכתיבה כן סחפה אותי מה אני אעשה, נהנתי לקרוא את זה וסיימתי ביום. הספייס היה מדויק לי, לא יותר ולא פחות ממה שרציתי ואני כן אגיד שדווקא הסצנות הספייסיות שלפני האקט עצמו היו הכי טובות. היה ממש כיף לראות פה את החבורה של השייטת והפרק של הפיינטבול בפרט שבר אותי, האמינות פחתה כשהצליחו לנקות הכל כל כך מהר אבל אי אפשר לקבל הכל. ואהבתי שהמשפחה של יעקב גם קיבלה את ההזדמנות לספר על הקשיים שלה בתוך כל הסיפור הזה כי מההתחלה אמרתי לעצמי שהם לא סתם מתנהגים איך שהם מתנהגים.
לחברת ההפקה הזאת יש מזל שים נפל עליהם מהשמיים כי אחרת אין לי מושג איך הם חשבו שריאליטי על יהל, בחורה שלא מעוניינת בריאליטי, ועידן, בחור שבבירור לא מתאים לריאליטי, יוכלו לספק להם לבדם בוילה ענקית מידי לשני אנשים חומר תוך כדי שהם יכולים לצאת לאן ומתי שבא להם, להסתגר בחדר ולהיות בטלפונים. ולא, דייט סרט עם פיצות מוולט זה לא מספיק גם.
השיח העדתי היה קצת יותר מידי בשבילי בספר (מדברת בתור תמנייה ואשכנזייה) ולא נראה לי שקיימים כבר צעירים שאכפת להם מזה אלא אם כן הם הוקפאו בתקופה שיצא סאלח שבתי והופשרו עכשיו. נראה שקיים לספר הזה ביף מפורש ומוזר עם אשכנזים (קחו שוט כל פעם שהמילה אליטיסט נאמרת באיזושהי צורה) אבל מצליח גם להפוך את ים לסוג של סטריאוטיפ של המרוקאי חמום המוח.
הרגשי נחיתות האלה שם ים גם ממש באו לי משום מקום.. לא בספר של אלמוג וגם לא בספר הזה הביאו איזשהו רקע של גזענות וקיפוח שיסביר למה כל כך קל לו להניח שבחורה לא מעוניינת ללחוץ לו את היד כי הוא מזרחי והיא אשכנזייה ולא כי היא בהלם שבחור זר התפרץ לה לבית עם קרוון משום מקום והכריז שהוא השותף שלה (ואז התחיל להסתובב בתחתונים במטבח). היה יכול להיות הרבה יותר הגיוני אם היו נשענים פשוט על הקונפליקט של "היא עשירה והוא עני". ואגב גם ליהל לא חסר, היא הייתה די מעצבנת לאורך מגוון קטעים בספר במיוחד עם עידן.
ואגב עידן, הוא בבירור כל כך ניורודיוורג'נט coded לי (באופן ספציפי הוא מתואר כעל הספקטרום בתפקוד גבוה לדעתי) והשאיר לי טעם מוזר בפה כשהתייחסו אליו בספר כאל אתנחתא קומית.
נסיים בטוב ואגיד שאהבתי את הראנינג גאג על השמיכת פוך של ים, לא לכל דבר צריך להיות הסבר לפעמים איש סתם יכול להיות קשור לשמיכה שלו. והזדהיתי גם בפן האישי בתור מישהי שישנה עם פוך ומאוורר בקיץ.