"כולנו מחליטים החלטות בחיים, החלק הקשה הוא לחיות איתן."
לסופי סמית׳, מוזיקאית בת עשרים ושבע, יש חלום אחד: להצליח בעולם המוזיקה. היא לא פוחדת מעבודה קשה והיא מוכנה לפריצה שהיא חושבת שמגיעה לה. אחרי שנים של אכזבות ותחושת החמצה, היא מתקבלת לעבודת חלומותיה באחת מחברות ההפקה הגדולות בלוס אנג'לס, שם היא פוגשת את קתרין לאודר המפורסמת, האישה שתהיה הבוסית שלה. סופי חושבת שהיא יודעת הכול על עצמה: היא נשואה באושר, יש לה בית שהיא אוהבת ומשפחה תומכת. אלא שעד מהרה חייה האישיים והמקצועיים מקבלים תפנית בלתי צפויה, כשהיא מגלה שהיא נמשכת אל קתרין.
כיצד ישפיעו הגילויים החדשים על חייה? האם החיים החדשים שמוצעים לה הם מה שבאמת רצתה? האם החיים יכולים להשתנות מקצה לקצה בעקבות החלטה אחת?
שקרים מושלמים הוא סיפור על מסע, על אהבה, שיברון לב ותקווה. על האיזון העדין שבין קריירה לחיים האישיים ועל המחיר שלעיתים אנחנו נאלצים לשלם למען הגשמת החלומות שלנו.
רנה שכטר היא בוגרת בית הספר למשפטים באוניברסיטת בר־אילן ומעצבת פסקול. הרקע לעלילה נכתב בהשראת חוויות שצברה במהלך עבודתה בתעשיית הפרסומות והסרטים בארץ ובארצות הברית.
אתחיל מזה שהספר סקרן אותי מהרגע שהוא יצא, גם ספר FF שעדיין לא יצא לי לקרוא וגם סופרת ישראלית הספר נשמע ממש מבטיח ושמעתי המלצות פה ושם אבל זה איכזב אותי בענק
*יש ספויילרים בסקירה**
לא ממש התחברתי לכתיבה, לבניית עלילה, רוב הקריאה הייתה לי מוזרה ולא הרגשתי חיבור עם הדמויות זה הרגיש לי פחות מוצלח מהרגע הראשון של הספר עכשיו למה המשכתי? כי אני מזוכיסטית וזה ממש סיקרן אותי בעיקר הסמאט שאף פעם לא קראתי כזה, הוא היה טוב אבל גם מאכזב ובעיקר עניין אותי איך זה יתפתח
הרגיש לי כאילו היו חסרים כמה פרקים בהתחלה שיכלו להוסיף עוד לעלילה ולהבנה שלי. זה היה לי ממש פתאומי התחושה הזאת שסופי מרגישה כלפי קתרין הבוסית שלה הריי היא נשואה לגבר ולא הייתה עם אישה לפני כן (וזה קרה כבר ב9 אחוז כן¿) הסופרת לא באמת הראתה או בנתה יותר מידי את האינטרקציות הראשונות שלהן אז לא היה ממש ברור לי המשיכה הפתאומית הזאת שלהן, כאילו התחלתי את הספר לא מההתחלה שלו ודילגתי על כל הבניית קשרים שהכי חשובה בעיניי לא הרגשתי שום דינמיקה של בוס ועובדת ועל ההתחלה הן הפכו להיות חברות וציפיתי לאיזשהו דיסטנס מסוים וחבל שזה לא הורגש לפחות בהתחלה של הספר
הדבר שהכי לא אהבתי זאת הבגידה הכפולה, גם מהצד של קתרין וגם מהצד של סופי, שתיהן נושאות לגברים עכשיו סבבה סופי לא מקבלת יחס מהבעל שלה אז היא מחפשת את התחושה הזאת במקום אחר, ויצא שזה קורה דווקא עם אישה. אבל לא ראיתי שום תהליך לזה ובמיוחד שהיא אישה סטרייטית כל חייה רוב הספר באמת חשבתי שהבעל של קתרין סתם מומצא ולא באמת קיים כי היא לא דיברה עליו😀 ולא אהבתי שהיה פה ניסיון להצדיק את הבגידה של סופי בבעל שלה ובכך שבסוף היא גילתה שהוא בגד בה לפניה (מה שהיה ממש ברור מההתחלה)
באמת לא הבנתי איך זה הגיע למצב שהדמות הפכה להיות דוגמנית לחברת איפור ענקית כי בתחילת הספר הדמות הזאת אמרה שהיא מפיקה שירים ומלחינה אותם, והיא עובדת בחברה של הפקות לחברות אחרות אז מה קשור לדגמן למותג איפור, כאילו אין עוד מאה דוגמניות אחרות בעולם הזה לא היה לי ברור למה לא להמשיך את הקו עלילה הראשונה שיכל להיות ממש טוב הבנתי שהיה רצון פה ששתי הדמויות הראשיות, קתרין וסופי יהיו יחד שבוע שלם אבל אפשר לעשות את זה בדרך אחרת שקשורה לעבודה סופי כל הספר מדברת על מוזיקה או שהיא אוהבת ליצור מוזיקה אבל אף חלק בספר לא מתעמק בזה ובהתקדמות שלה בקריירה הזאת ובסוף הספר היא בכלל מתעסקת משהו אחר
גם מבחינת זמנים לא כזה ברור מה הולך שם, נאמר בספר שהן ברומן כבר כמה חודשים וזה די הפתיע אותי שעבר כל כך הרבה זמן ופתאום נאמר שכבר עברה שנה😀
בקיצור גם הסוף מאכזב ומרגיש שאמור להיות פה עוד ספר כי יש כמה חורים בעלילה פה לא מבינה למה הן לא סיימו יחד גם לאחר שעברו כמה שנים זה הרגיש לי שטותי בעיקר כי לקראת הסוף הן בלי סוף הצהירו את אהבתן אחת לשנייה ודיברו על עתיד
אני כל כך עצבנית. אני כל כך כל כך עצבנית. מצד אחד, מתתי כבר שהספר יגמר, ומצד שני לא רציתי שהוא יגמר בחיים. הוא כל כך עצבן אותייייי אני מודה, הגעתי אליו משוחדת מראש, כי עצם זה שזה רומן בין נשים קנה אותי עוד כשקראתי את התקציר. אבל, ויש כאן אבל גדול, כן באתי סקפטית. הספר היה כתוב עם כל כך הרבה נשמה, שפשוט היה אפשר להרגיש שהוא נכתב מתוך המקום הכי אמיתי שיש, ועצם זה שמצאתי את עצמי בוכה אחרי שסיימתי אותו, אמנם מתסכול, אבל בוכה, כבר מראה עד כמה הוא נכנס לי חזק ללב. מצאתי את עצמי יושבת ומקללת דמויות שאני לא אוהבת בקול, בוכה בקול וצוחקת בקול, וזה משהו שלא חוויתי עם ספר כבר כמה חודשים טובים, העוצמה הזו. אני מודה שיש מקומות בספר בהם הייתי שמחה שתהיה התנהלות שונה, אבל באמת שהוא היה כל כך שונה מהנוף, וממש אהבתי את זה. הספר מדבר על בחורה בשם סופי, עם חיים מבולגנים, נישואים שעומדים על תהום של פירוק ואחרי שנים שהיא מחפשת את עצמה בעולם המוזיקה, היא מתקבלת לעבוד בחברת "לאודר" הידועה מאוד, בתור מעצבת הפסקול של החברה, תחת הבוסית הגדולה, קתרין לאודר, אשר ידועה בהיותה אישה ביצ'ית פלוס שלא כיף לעבוד איתה כשהיא עצבנית... עד מהרה סופי מגלה בקתרין עניין רב יותר ממה שחשבה, והעבודה בחברת לאודר לוקחת את השתיים למחוזות אליהם לא חשבו שיגיעו.
2.75 הכתיבה שלה מעולה והיא יודעת לבנות עלילות ויורדת לפרטים הקטנים בצורה מהממת,לא ידעתי אם אתחבר לרומן של אישה ואישה ובספר הזה אהבתי מאוד!,פשוט פחות התחברתי לסוף וגם הרגשתי שב70 אחוז זה התחיל להימרח,היה לספר המון פוטאנציל ואם היו משנים טיפה את הסוף הוא היה אפילו יותר טוב.
אז נכון היו לי בעיות עם הספר אבל מה אני אגיד לכן, רנה הצלחת לסחוף אותי לסיים את הספר ביומיים כי הכתיבה פה פשוט זרמה לי, אז כעסתי על הדמויות, אפילו קיללתי אותן קצת, אבל… כן רציתי לדעת מה קורה ובגלל הסוף שלך גרמת לי לגמרי לאהוב את הספר ואת המסר שלו