חַגִי נאור, אינטלקטואל כריזמטי, מרצה למחשבה יהודית שמאות אנשים נוהרים לשיעוריו, נחשב על ידי רבים להוגה יצירתי ומבריק, אלגנטי ורהוט. אבל שלושת גיבורי עורך צללים, המספרים על המפגש איתו ועל האופן המתוחכם שבו דרס אותם כדי להתקדם אל פסגת הקריירה שלו, חושבים אחרת.
גליה, עורכת מוכשרת בערוץ החינוכי של הטלוויזיה, פוגשת את נאור בתחילת שנות התשעים בבית מדרש דתי־חילוני, ומזמינה אותו להתארח בתוכניתה; מרדכי, פרופסור ירושלמי ומייסד המכון ליהדות ישראלית, מאמץ אל חיקו האקדמי והאישי את נאור כמעט כאילו היה בנו; וחנן, עורך לשון צעיר, שבנערותו שתה בצמא את דבריו של נאור, הופך לתלמידו הקרוב ולאחר מכן לעורך כתביו. שלושתם מרגישים בני מזל כשחגי נאור מבקש את קרבתם ומרעיף עליהם מחמאות. כשהם חוטפים ממנו את הסטירה, הם לא מבינים איך זה קרה להם.
עורך צללים, ספרו החדש של אריאל הורוביץ, הוא רומן מבריק ומהנה על יצרים ותשוקות, על אנשים שנשארים בצל ושואפים להכרה, ועל איש אחד שבשילוב של קסם אישי והיעדר עכבות מוסריות משתמש בהם כדי לטפס מעלה. הורוביץ כותב בתנופה פואטית מרשימה, ומציג תמונה אנושית עד כאב וחדה להפליא.
הגיבור של הספר הזה הוא הנבל החמקמק, זה שבו אנשים שנתקלו בדרכו קצת לא בטוחים עד כמה הוא באמת נבל נתעב, וכמה הוא אולי לא היה כזה נורא, וזה רק הסיפור שהם מספרים לעצמם. זה עוזר שיש כאן שלוש דמויות שונות שמספרות את הסיפור על אותו נבל,חגי נאור, כדי לתקף את התחושה שזה לא רק בראש שלנו .
שלושת הדמויות שונות אחת מהשנייה, אבל בעוד הראשונה היא חביבה ונאמנת לעצמה, שתי הדמויות האחרות קצת מפוקפקות או מעצבנות. באופן כללי יש קצת תחושה של נאלחות בספר הזה ושכשוך בעולמות של סחי של מאחורי הקלעים של האקדמיה והיהדות המתחדשת.
בלי לעשות ספוילרים, יש בסיום בהלוויה של הדמות האחרונה בהספד שנושא חגי, גאונות מיוחדת ששוב בשבילה לעבור את כל הסחי לאורך הספר.
This entire review has been hidden because of spoilers.
ספר על העולם של האקדמיה והמחקר במדעי היהדות, אבל הרבה רוחניות אין בו והעולם יוצא די מכוער. האנטי-גיבור דווקא מאוד חיוני, במיוחד בהשוואה לאויב שלו, עורך צללים שמעורר רחמים. הספר מלא פוליטיקה, תככים ומשחקי כוח ולגמרי חסר ארוס