הכישלון של 7 באוקטובר 2023 והכישלון של אחרי 7 באוקטובר גרמו לכך שלישראל נשקף איום קיומי. כדי לשרוד צריך לפעול במהירות ובהחלטיות: להתעורר, להתעשת, לבנות מחדש את צה"ל, לארגן מחדש את מערכות המדינה, ללכד את החברה ולחולל תיקון. ישראל זקוקה בדחיפות לאסטרטגיה לאומית ותפיסת ביטחון חדשה.
על בסיס שיחות עומק עם בכירים ישראלים בעלי דעות שונות – ארי שביט מתאר את המצב הישראלי 2024 ואת האופן שבו עלינו להיערך כדי לנצח במלחמה הקיומית הגדולה.
קודם כל, נהנתי לקרוא את המסה הזו. מרענן לקרוא אידיליה בעולם כל כך אפור. באשר לספר, אורי שביט בחר גישה מיליטנטית-אוטרקית-מפוקחת ששמה את רוב האתגרים האטגרטגים הישראלים על השולחן כחלק מתפיסת ביטחון חדשה - קיר ברזל 2.0. שביט חושב שתפיסת הביטחון המודרנית גוררת איתה אסטרטגיה לאומית חדשה ורתימה של החברה האזרחית והמשק. אהבתי את המבנה הלוגי של הספר: ציון הנחות, והסקת מסקנות בנוגע לתפיסת הביטחון הקודמת והמצב הקיים ולכסוף הצעה סובייקטיבית לתפיסת ביטחון חדשה. קודם כל הוא פורס את המצב השטחי הבסיסי של המדינה, אחרי כן הוא סוקר היסטורית את תפיסת הביטחון של ישראל ומוצא שלושה פרקים בתולדות הביטחון הישראלי. הוא בוחן את האיומים והאתגרים הקיימים על המדינה, את הנכסים והחוזקות שלה. אסתייג קצת ואגיד שאני חושב שיש לו הנחה או שתיים שגויות, ומסקנה או שתיים שגויות שאינן נובעות מההנחות שציין. ועדיין באופן רוחבי, ללא רבב.
תפיסת הביטחון שלו בונה על כך שממשלת ישראל לא מונעת ממניעים דתיים-משיחיים או שיקולים אישיים זרים ודובקת בגישה יהודית-דמוקרטית אמיתית. מן הסתם כולנו יודעים שזה לא המצב. אפילו אם בעקבות בחירות 2026 תקום ממשלה חדשה, שפויה יותר, יהיה לה בלתי אפשרי לממש את חזונו במלואו. ולכן אני חושב שזו אידיליה יפה שאפשר לגזור ממנה מסקנות ישימות במציאות הישראלית ב-2026.
כמובן שצריך לגייס את החרדים, כמובן שצריך לרתום גם את הערבים לשירות לאומי מסויים, כמובן שצריך לגבש חוקה, כמובן שצריך לצעוד לעבר פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני על בסיס שתי מדינות לשתי עמים כדי לאפשר לנו לגיטימציה בינלאומית ואפשרות אמינה יותר להתמודד עם איומים קיומיים-אסטרטגיים אמיתיים עלינו. ברור שצריך להיות עצמאיים יותר בנוגע לחימוש ולהפסיק עם המדיניות של מדינת לוויין אמריקאית תוך השארות במטרייה האמריקאית. ועוד ועוד ועוד... אם את זה תעשה ממשלה אחת, או כמה, אפילו בעשר שנים, אני אהיה בעננים.
ממליץ לקרוא אותו קריאה אקטיבית ולרשום בצד הספר את המחשבות שלכם - בין אם אלו הסכמות והרחבות או אי הסכמות ופסילות לוגיות שמצאתם. הספר עזר לי להבין טוב יותר מה אני חושב. יתרה מכך, ממליץ לקרוא את הפרקים הבאים ביחד: 1-4, 5-7, 8-10, 11-19, 20-22
זה ספר שחייב לקרוא עם עין ביקורתית. יש פה המון דעות חזקות שמתייחסים אליהם כ״עובדות״ ודברים ש״חייב לבצע״. היו פה הרבה דברים שלא הסכמתי איתם, ובכל זאת אני חושבת שזה שווה קריאה ומעורר מחשבה. למדתי הרבה דברים, וזה עזר לי לשפר את התפיסה שלי על המצב הפוליטי בישראל. מאוד נהניתי מההערות של פז על העמודים, וממדריך החלוקה שלו של הפרקים